תעשי לך הפסקת קפה

אחת החוויות המדהימות והמיוחדות שבני אדם יכולים לחוות היא – גידול ילדים.

למה? כי זאת מתנה אמיתית.

לנו, ההורים, המתנה המקסימה הזו – גידול ילדינו, מאפשרת לנו בונוס אדיר לחיים – לגדול בעצמנו, ללמוד ולהתרגש כל יום מחדש! כשהם מגלים לנו את מה שכבר ידענו, כשהם מתרגשים ממה שאנחנו כבר התרגלנו, כשהם יוצאים מגדרים במעשי משובה שאולי קצת מלחיצים, אבל אחר כך מהווים סיפורים משפחתיים מעלים חיוך על הפנים בתוספת אנחת רווחה וקורטוב של נחת.

לפעמים, בלחץ של העשייה, הטיפול, הניקיונות, הבישולים ובדיקת המחברות, אנו נעשים קצת קצרי רוח ומפספסים נחת של בזמן אמת. ואתם הרי גם יודעים, ילדים גדלים כל כך מהר… אז חשוב לעצור, להתבונן, ליהנות ולהבין כמה אושר זה גורם.

זו סיבה מספיק טובה לעשות הפסקות קצרות יזומות מול הילדים. לא לחכות ש"הם ישנו כבר!" כי אמא עייפה ורוצה לנוח, לחשוב קצת ולשתות קפה…

… או תה?

אז זהו, אפשר לעשות את זה מולם. ללמוד אותם, ללמוד את עצמנו ולהירגע, כי שום דבר לא דחוף מדי – ולהתרענן. כן, גם בשבילך אבל גם בשבילם.

בין כל המטלות היומיות שלך, כשאת רושמת לעצמך את סדר היום, רשמי במסגרת יפה: הפסקת קפה! זה חשוב לא פחות משאר הדברים שממלאים את יומך העמוס.

ולא, לא צריך לצאת החוצה בשביל זה. אפשר בבית, במגרש הפרטי שלך. נסי לארגן את הילדים ל"שעת אמא". אמא צריכה חלון קטן לעצמה. הילדים יכולים להציץ, אבל להיות בשקט. שיביטו בשעון, "הנה, המחוג הגדול על 10, כשיגיע ל-12 תסתיים ההפסקה ותוכלו לדבר אתי"… בהתחלה, מתוך סקרנות הם יקשיבו ומחוסר סבלנות ישאלו: 'נו, מתי?' אפשר לחשוב שהם צריכים את אמא כל שנייה… אבל אמא לא הולכת לישון. אמא פה, מולם, שותה קפה ומצפה שיעסיקו את עצמם בשקט. ותתפלאי לשמוע – הם יעשו את זה!

מאמרים נוספים בנושא:

בתוך הבלון

כאן גרים בכיף

חתיכות של סבון

תפרגן לעצמך עם הפסקה קלה

יש מקום רק לאהבה

אני רק השליחה

לתת, זה לחיות את זה!

הג'וב הכי טוב בעולם

חינוך מלא באהבה

אפשר גם לשכלל את השינוי. בקשי שיכינו שלט לאמא: הפסקת קפה! יקשטו ויעטרו אותו. כשאת תסיימי את ההפסקה אולי הם עוד יהיו שקועים בהכנה. תוכלי להישען לאחור, להביט בשקט ולרוות נחת.

נכון, הרבה פעמים 'לנוח' זה כולל לסגור את הדלת ולבקש שהילדים יהיו בשקט (כשיש ילדים מספיק גדולים). אפשר לצאת לסידורים, לקניות. אפשר להביא שמרטפית וללכת רגועים. אפשר לשבת עם הילדים על כוס קפה – לך, תה או שוקו – להם, ועוגה. מעין מסיבת תה קטנה כזו. זה כיף, נכון. אבל זה משהו אחר.

ארגני לך סדר בסביבתך הקרובה כדי שיהיה לך נעים. הכיני לך קפה או תה, הניחי פרוסת עוגה בצלחת נאה ושבי על הכורסה הנוחה בסלון. בלי ספר, בלי עיתון. רק את והקפה. או את ועצמך. למדי את הילדים שזה הזמן שלך. שלא יבקשו גם הם עוגה. שלא יבקשו לשתות (עד לפני שהתיישבת מלאי את רצונם, אחרי פשוט תנוחי). שלא יתיישבו סביבך כאילו הייתה זו מסיבה מאולתרת. זאת ההפסקה שלך! החלון שלך – להביט בהם, להביט בעצמך.

ואז, תחושי מהר מאוד שלווה בגופך, במחשבותייך. נשמי והרפי את גופך והמכווץ מלחץ ומדאגות. היכנסי לתך מחשבותייך. פתחי את הסכר והניחי להן לזרום. זה יכול להיות נעים ומרענן. מחשבות חדשות יעברו בראשך תחושות אחרות. תרגישי שקיומך מתעצם, מתחזק. מהילדים בקשי יפה לחשוב שאת לא כאן. את רואה אותם, אבל צריכה שקט מוחלט.

ולמה זה טוב?

קודם כל, טוב להתרגל לפסקי זמן קטנים. זה נותן מרווח בין מחשבה לעשייה.

הילדים לומדים לפרגן לאמא. לומדים כבוד לזולת – אמא צריכה לנוח. אנחנו רואים אותה, אבל נהיה בשקט. לומדים להתאפק. אפילו אם רוצים משהו עכשיו ומיד, אפשר לחכות. בהמשך זה כבר ממילא נעשה פחות חשוב. ולאמא יש צרכים קטנים ופשוטים שגורמים לה נחת.

כך את מכינה לילדים אמא רעננה.

10 דקות זה הרבה זמן. חוץ מזה, שזה כבר מתארך מעצמו ואת רק נהנית מצפייה שלווה בהם.

וילדים אוהבים כשאמא רגועה. והנה, היא סוף סוף רגועה!

אמא, תשבי כאן עוד קצת…

* * *

אתם מוזמנים לכתוב לציפורה בראבי – תעצומות הנפש – כי הכל זה הנפש  – בכתובת teilot1@walla.com או לבקר באתר גם ציפור מצאה בית – רפואת הרמב"ם.