הפוסט שלך

הזמן בורח לכם בין האצבעות?

אתם לא לבד.

במאמר זה לא אכתוב לכם אם זה טוב או רע, ולו רק משום שזוהי המציאות העכשווית. ומציאות, היא דבר משתנה ומתפתח.

אבל שאלה כן אשאל: מדוע רבים מאיתנו שקועים רגשית ברשתות החברתיות?

מסתבר, שלרשת החברתית יש איכויות פסיכולוגיות. הרשתות משפיעות על המצב הרגשי. כל חשיפה של שיתוף רגשי, אירועים, הישגים, תמונות, שיתופים ואפילו אי השתתפות בחשיפה ברשתות – זה סוג של חשיפה.

ישנם יתרונות פסיכולוגים לא מעטים, כגון: תחושת שייכות, קבלת תמיכה ואהבה, שמירת קשר עם אנשים, וכניסה לתודעה של אנשים מוכרים רחוקים או לא מוכרים כלל.

הרשת החברתית מספקת יותר מזה. במידה מסוימת, היא אפילו מספקת מילוי צרכנים נפשיים. בכל תהליך התפתחות תקין יש צורך בשיקוף. כל ילד מזהה את התפעלות ההורים ממנו, וזה חיוני להתפתחותו. כאשר חסרה לו ההתפעלות, זו שמשקפת לו שהוא עשה משהו טוב, נפגע ונקטע הערך העצמי שלו.

בפסייבוק, לצורך העניין, לחיצה על ה"לייק" היא מילוי צורך נפשי של התפעלות. ככל שנקבל יותר לייקים, ה"אני" מרוצה במקומות שבהם קיים חוסר ערך או חוסר אהבה.

אנשים כותבים וחושפים. קל לנו להבין למה אנשים חושפים הישגים ודברים חיוביים. אבל פחות מובן למה הם משתפים בדברים סודיים או מביכים. יתכן ויש צורך לשחרר ו"להקיא" רגשות או מחשבות אישיות גם במחיר של חשיפה.

תופעה זו מייצרת "תדלוק" של מערכות יחסים. אולי החשיפה הבאה תביא לכך שיתלהבו ממני? אולי החשיפה תחזק את מי שאנחנו רוצים להיות?

מאמרים נוספים בנושא:

תעצרו את זה

מלכודת אלקטרונית

אגודלים מכורים

המכורים
וידוי של מכור לשעבר
מכורים! חומר אמיתי למחשבה!

מכור ל…בוץ!

שורדי הפייסבוק

התמכרת לאינטרנט?

בכל מקרה, החשיפה היא הגדרת "העצמי". מה שנכתוב בפוסט משייך אותנו לקבוצה כלשהי, נגדיר בעזרתו את זהותנו ונמתג את עצמנו. גם מי שמקפיד לא לחשוף דברים אישיים ורק משתף פוסטים של אחרים – עדיין אפשר ללמוד עליו לא מעט.

מבחינה פיזיולוגית, ישנם מחקרים המראים שחשיפה ברשתות משחררת במוח דופמין שגורם לתחושת רוגע ועונג. זה מביא לאפקט ההתמכרות, ומן הסתם קרה לכם שהעליתם פוסט ואחר כך כל הזמן בדקתם כמה לייקים קיבלתם, נכון? יש אשר צמאים ללייקים והלייק הופך להיות עדות לערך שלהם, וגם טריגר לפרסם תמונות ותיעוד חוויות.

יתרונות החשיפה:

אוורור רגשי, ביטוי רגשי, קבלת תשומת לב, אפשרות ליצור ולגבש זהות טובה יותר, הגדרה עצמית וחברתית, למידה על עצמנו ולמידה על כל מה שמזמנים ברשתות.

חסרונות החשיפה:

התמכרות, תקשורת שאיננה ישירה ואיננה פנים מול פנים, אשליה של קשרים חברתיים, סכנות מפני אנשים לא הגונים, חשיבה מוטעית שהחיים של אחרים מושלמים ומוצלחים, שאנשים רבים נמצאים בחופשה כל הזמן, השוואתיות בין מה שמפרסמים לחיים שלי, בזבוז של זמן רב ועוד.

חשוב לדעת שהרשתות החברתיות אינן מקור מידע אמין!

הרגל שעשוי לחולל פלאים

ישנו הרגל שעשוי לחולל פלאים והוא – לאמץ את עמדת המשקיף האובייקטיבי.

וזה אומר, לשבת בתנוחה נוחה ולנשום עמוק. חשבו מהו המצב הפיזי והרגשי שלכם באותו רגע. נסו לחשוב מהן הכוונות והציפיות שלכם בשימוש? למה אתם מתחברים? מה אתם רוצים למצוא? ועל אילו צרכים זה עונה לכם?

עצמו עיניים ונשמו. עכשיו, הביטו על הפוסט. סקרו אותו, חשבו מהי התחושה שמתעוררת בכם? האם תרצו לקרוא שוב או להמשיך הלאה?

עמדת המשקיף מאפשרת להיות ברשת החברתית במנותק, ממרחק. זה יוצר חוויה מאוזנת, בקרה ושליטה עצמית. הצלילות המחשבתית תחזור אלינו.

מעכשיו, בכניסתנו לרשתות החברתיות השונות נאמץ את עמדת המשקיף האובייקטיבי, ואולי בדרך זו נחסוך מאיתנו הרבה תחושות פנימיות לא רצויות.

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com