להיכשל קדימה
"מה קורה איתך? למה את כבר לא כותבת?" היא שאלה אותי, אבל אני כבר הייתי במצב שלא זיהיתי יותר את החיים שלי. באותו יום הבנתי מה זה להיכשל קדימה.
זה סיפור על להיכשל… להיכשל שוב ושוב ושוב.
החיים שלי עברו מהפך לפני עשרה חודשים ביום סתווי סתמי ואקראי אחד. אבל אנחנו יודעים – אתם ואני, שאין דבר כזה מקרה, כי את הכל ה' רקם. בפועל, זה היה יום מיוחד עבורי.
באותו יום, התקררתי. כן, משהו רגיל שאני בדרך כלל חווה, ההתקררות הסטנדרטית. אבל באותם ימים, המטרד הקטן והקריר הזה היווה נקודת מפנה לתחילתם של חיים חדשים.
כדי להבין את חיי היום, אני צריכה לספר לכם, אבל ממש בקצרה, על החיים שלי אז.
ולחיים של אז אני קוראת נורמאליים. כי באמת כך הם היו, רגועים ושקטים. היו אתגרים, שלא תטעו, ענייני פוריות, פרנסה, בריאות – הדברים המוכרים. אבל את הדבר הכי רגיל ושכולם חווים אני לומדת רק עכשיו – וזה, שאף פעם לא נכשלתי. אנשים תמיד היו מתפלאים על זה ואומרים לי, "ג'ניפר, כשאת מחליטה משהו או רוצה להשיג אותו, זהו! שום דבר לא יעצור אותך! איך את עושה את זה?" אני פשוט לא ראיתי את מה שהם ראו. חשבתי לעצמי, שאם הם היו רק מחליטים לעשות משהו אז הם היו עושים, ומצליחים. מה הבעיה?
וזה כמובן היה הרבה לפני שהתחלתי ללמוד על מידת האמונה, ולאמץ אותה לחיי.
רציתי עבודה חדשה? התפטרתי מזו שעבדתי בה ומיד התחלתי עבודה חדשה, באותו תחום, עם יותר כסף ואפילו באותו יום!
רציתי לעבור דירה? המקום הראשון שתפס אותי היה היעד אליו הגעתי תוך שבוע!
ציונים טובים? לא הייתי צריכה להתכונן בכלל למבחנים!
להגיש דו"ח עבודה? הכנתי יום לפני ואפילו קיבלתי קידום!
אני לא אומרת לכם את זה בגלל, שחלילה, אני מתגאה. ממש לא. אלה היו החיים שלי, החיים הנורמאליים שלי. בלי להכיר את האמונה, לדעת מי היא ומה היא, חשבתי באמת ובתמים שאני כזאת טובה. ולא רק, מבחינתי כל אחד יכול היה להגיע להישגים האלה, אם רק רצה. לעצמי, לא נראיתי כמשהו לא רגיל.
מאמרים נוספים בנושא:
ואז, לפני עשרה חודשים החיים שלי השתנו. בהתחלה בעדינות. התקררות שפשוט לא הצלחתי להתמודד איתה. ואז, זה התחיל להרגיש בפעם הראשונה בחיי שאני פשוט מתפרקת. הם באו, אתגר אחרי אתגר, אל תוך חיי ואיימו להטביע אותי. אני כל כך מודה לבורא עולם שבתקופה הזו כבר צברתי ידע על המושג אמונה, חייתי אותה ודבקתי בה כי היא הייתה גלגל ההצלה שלי, הדבר היחיד שהציל אותו בים הסוער הזה שפתאום מצאתי את עצמי בתוכו, חוף המבטחים הקטן שלי בתוך הסופה האיומה שפקדה את חיי. וככל שאחזתי בה חזק, הגלים התעצמו והתחזקו יותר. הייתי אבודה בים. גלגל ההצלה-אמונה שלי ואני צפנו בים הגדול כשהחיים הנורמאליים שלי כבר לא נראים באופק.
אבל האתגר הזה לא היה בגלל האירועים שליוו אותו. למרות שנראה היה כאילו הם באו בהמוניהם, הם עדיין היו אתגרי חיים נורמאליים. נכון, הם באו במהירות עצומה, אבל לא הם אלה שאיימו להטביע אותי.
מה כן? מה איים עלי כל כך ואפילו על האמונה שלי?
הכישלון.
בפעם הראשונה בחיי נכשלתי, וזה היה ממש מפחיד. ההתקררות נמשכה שלושה חודשים בלי הפסקה.
נכשלתי בעבודה. נכשלתי בפרויקט בו עסקתי. אנשים פתאום התאכזבו ממני במקום להעריך אותי כמו תמיד. נכשלתי בתקשורת יעילה עם אנשים שהיה מאוד חשוב לי לשמור על קשר איתם, גם בעבודה. כמעט בכל תחום בחיי – נכשלתי. ואני מדברת על כישלון חזק על בסיס יומי.
בשבוע האחרון חברה שלי הגיעה לבקר אותי. "מה קורה ג'ניפר? לא ראינו אותך מזמן במפגשים החברתיים. ולמה את לא כותבת, את יודעת שהמילים המחזקות שלך חסרות להרבה אנשים?
"אני כבר לא מזהה את החיים שלי יותר" עניתי ספק כנועה ספק מיואשת. "אני נכשלת שוב ושוב ולא נראה שזה עומד להיעצר!"
ועם ההכרזה הזו – דינג דונג!!! הפעמונים צלצלו לי בתוך האוזניים, האור סוף סוף בקע והקב"ה האיר את מוחי.
אז ככה,
הצלחה או כישלון תלויים בבורא עולם בכל מקרה, אבל עם אמונה אני מנצחת!
אני מנצחת בגלל שאני יכולה ללמוד לצמוח ולהתעלות מכל מה שעובר עלי בחיים, בלי שום קשר לתוצאות.
אני מנצחת בגלל שאני יכולה לראות את השם פועל בחיי, וזה באמת מעודד אותי לרצות את קרבתו עוד יותר.
אני מנצחת בגלל שלא משנה מה תהיה התוצאה של מה שאני עושה, אני יודעת שיש לזה מטרה. שום דבר לא קורה סתם!
כי עם האמונה, אני יכולה להיכשל קדימה ולהבין שכישלונות זה חלק מהחיים, חלק מהעסקה המיוחדת שקיבלנו ושהם חלק בלתי נפרד ממנה.
נשמתי לרווחה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור