לא אכפת לי מה אנשים חושבים
לא אכפת לי מה אנשים חושבים עלי: רוצים את נוסחת הקסם שתשחרר אתכם מההתעסקות האובססיבית של מה אנשים חושבים ואומרים עליכם?
רוצים את נוסחת הקסם של ״לא אכפת לי מה אנשים חושבים״?
אז קודם, תשתחררו מתכתיבים חברתיים שמעסיקים אתכם באובססיביות! אל תיתנו ללחץ חברתי להשפיע עליכם!
ביום בו אלוקים ברא את חוה, בגן עדן, המדרש מספר שהוא אמר לה תוך כדי בריאתה, ׳תהיי אישה צנועה׳ שוב ושוב.
ההכוונה השמימית היא הדרך להשיג את החופש והשחרור מכל הלחצים החברתיים. אז אתם מבינים עד כמה נוסחת ״לא אכפת מה אנשים חושבים״ משחררת? זה מרגיש כמו להשתחרר מכלא פסיכולוגי.
אנחנו לא מבינים כמה מתח נפשי אנחנו מוסיפים לעצמנו על ידי עיוות האישיות שלנו, רק בגלל שככה כולם עושים. תוסיפו לזה את ה״אישור החברתי" שאנחנו כל הזמן מחפשים וקיבלתם מתכון בדוק ללחץ מעיק שלא מרפה. מה החבר/ה יחשבו עלי אם אלבש את זה? והחבר׳ה מהעבודה? והמורה של הילד? זה הופך להרגל שמסבך את היכולות שלנו להירגע וליהנות מהחיים.
קחו למשל את עקבי הסטילטו. מבחינתי הם דוגמה טובה לתכתיב חברתי. מי יכול לומר שעקבים גבוהים יותר נוחים מנעל שטוחה? ועדיין, בחתונות, באלה שהייתי (והייתי בהרבה) תראו את רוב הנשים על עקב גבוה וצר שמיליון אחוז גורם לכאבים בסוף הערב (ובהתחלה ובאמצע). אם תלכו לחדרי הנוחיות של הנשים ותקשיבו לשיחות שמתנהלות שם, תגלו שרובן נסובות סביב הכאב שהעקבים האלה גורמים…
אז למה לנעול נעליים שקשה ללכת איתן ולהרגיש כאב? כי אנחנו מושפעים מההסכמה והאישור חברתי, של מה יגידו ויחשבו אם אנעל אותן או לא ומה זה אומר עלי. ולא, לא מדובר ביופי אובייקטיבי, כי אותה אישה יכולה להיראות יפה גם עם בגד או נעל שנוחים לה, ולא עם משהו שמכתיבים לה.
מאמרים נוספים בנושא:
מה עושה לכם את זה, הספל או הקפה?
הנה עוד משהו שעולה בראשי. הזמן שצריך להתארגן ליציאה לאירוע או לעבודה. כמה זמן צריך להשקיע מול המראה רק בגלל השעבוד לתכתיבים החברתיים ורק בגלל ׳שככה כולם עושים או נראים׳, ורק כדי להתאים את עצמנו לציפיות הדמיוניות של אנשים אחרים? אתם יודעים מה זה עושה לנו? בראש ובראשונה – חרדות. כן, והרבה. שימו לב איך אנחנו מרגישים חרדתיים אחרי שהשקענו לא מעט זמן במראה החיצוני. למה? כי עכשיו אנחנו עם יד על הדופק בתקווה שאנחנו ׳עוברים את המסך החברתי׳.
אבל תשאלו את בורא עולם, מי שברא אותנו בדיוק מושלם, בלי שכבות של איפור, עקבים או כל דבר אחר שנועד לרצות את כולם חוץ מאיתנו, שהוא היחיד ששמח בנו…
ואתם יודעים מה? אנחנו גם מספיק טובים כפי שבורא עולם ברא אותנו. אם הוא מכוון אותנו להימנע מתכתיבים חיצוניים, אז לא נסמוך עליו שהוא יודע שזה מה שיעשה אותנו משוחררים ושמחים? אנשים מסופקים? יש הרבה ספרים בנושא שאני ממליצה לכם לקרוא וללמוד בכיף, רק כדי להרגיש באמת מה זה להיות אדם שמח ומשוחרר שלא תלוי בשום דבר.
עכשיו, תסתכלו סביבכם. האם האנשים שאתם רואים נראים רגועים ושמחים? לרוב, יש מצב שאת מי שתזהו במבט הראשון יהיה דווקא מר לחץ… אז בשביל מי האנשים האלה חיים? האם הם מבזבזים את כל האנרגיות הנפשיות שלהם וחיים כדי למצוא חן בעיני בני אדם, או שכל רצונם הוא למצוא חן בעיני אלוקים?
אותה תפילה שבורא עולם נשא כשברא את חוה, היא בעצם, חלק מהיסוד של האישיות שלנו. ולנו הנשים – חלק בלתי נפרד מהנשיות. דרך נפלאה ובטוחה למצוא חן בעיני יוצרנו בלי הצגות ושכבות של איפור. ואם אנחנו רוצים לכך הוכחה, כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא רק לשדרג את דרך החשיבה שלנו, להשתחרר מהתכתיבים-כבלים החברתיים, לתת את הדעת למה שטוב לנו ולא לאחרים, כי כך הבורא ברא אותנו – מיוחדים וייחודיים. ולהרגשת הקרבה אליו הבאה בעקבות השחרור אין מחיר! ואי אפשר לתאר איזו שמחה ואושר היא מעניקה לזוכה בה.
וכשמשיגים את זה זוכים להגשים דבר גדול נוסף – מימוש נוסחת ה״לא אכפת לי מה אנשים חושבים״ מהמקום הכי משחרר. וזה הדובדבן הכי גדול שבסיפור.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור