שמחה: איך יודעים שאני פה?
איך תדעו שהיא פה? קודם כל צריך להקשיב לצליל ולזהות אותה. וגם, לדעת שהיא המרכיב החיוני במסע שלנו ובכוחה היא שוברת חומות. עוד סיבה למה לשמור עליה?
שמחה.
מה?
איך נעלמת לי? לאן הלכת? ואיך לא שמתי לב?!
כשלא שומרים עלי אני הולכת.
אז איך שומרים עליך?
זה לא כל כך פשוט. זה תרגול יומיומי, עבודה. זה כמו דופק שכל הזמן צריך לבדוק שהוא פועם.
איך יודעים אם אני בשמחה או שלא?
כשיש קצת שקט, מקשיבים ללב ושומעים את הצלילים שלו.
מה הוא אומר?
אם זה ייאוש ועצבות עצלות וכבדות, כעס ואי שקט, לחץ, אדישות ועייפות – כל זה אומר שהלכתי, שנעלמתי… אבל! תקווה ואהבה, נחת ועליזות, אומץ וגעגוע, התלהבות, צחוק וקדושה – זה אומר שאני פה!
אז ממש צריך לשמור עליך כל הזמן.
כן. ממש ככה.
מאמרים נוספים בנושא:
לא נפסיק את השמחה – בריו חקשור
ואומר רבי נחמן מברסלב: "צריך להיות תמיד בשמחה ולעבוד ה' בשמחה, ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו, צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת כמו שאנו רואים, שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו, וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל, מכל שכן שראוי לילך אחר עצמו, דהיינו מאחר שבימים הקודמים הזריח לו קצת והיה מתחזק ומתעורר ליבו להשם יתברך, אף שעכשיו נפל מזה ונסתמו עיניו וליבו, עם כל זה – ראוי שיאחז בימים הקודמים וילך אחריהם, דהיינו כמו שאז היה מתעורר ליבו להתחזק בעבודתו יתברך. כן גם עכשיו יחזק ליבו מאוד וילך אחר ההתעוררות והזריחה שהיה לו אז, אף שעכשיו נפל מזה כנ"ל, עד אשר בקצת ימים יעזרו ה' ויחזר ויזרח לו אורו יתברך, אמן". (ליקוטי מוהר"ן תורה רכ"ב).
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור