על הקצה – לצאת מאזור הנוחות?

ראיתם פעם את התרשימים החמודים האלה, למשל, כמו זה של עיגול שמתויג כ'אזור הנוחות' ובתוכו זמיילי עם חיוך מאוזן לאוזן שמייצג אתכם?

העניין הוא, שכל מה שבתוך העיגול הזה הוא מוכר ובטוח – מקום בו אתם מרגישים הכי בנוח. האתגרים, אם אתם רוצים לגדול ולהתעלות, יכולים לקרות רק מחוץ למעגל השמח והחייכני הזה. צמיחה אישית ורוחנית מתרחשת במקום המפחיד הזה שנקרא 'אזור אי הנוחות'

לא יודעת מה אתכם, אבל השם של האזור הזה גורם לי לרצות להישאר לנצח בתוך אזור הנוחות עם הסמיילי שלי. אני בטוחה. אני שמחה. הכל מתקתק כמו שעון. הכל, חוץ מאותה הרגשה מעצבנת שמנקרת בראש – שאני לא אמורה להישאר שם לנצח.

אם אנחנו רוצים להשיג את התכלית שלנו, המטרה והיעוד שלנו בחיינו, לדבר הזה שבגללו הקב"ה הוריד את הנשמה שלנו לעולם הזה כי הוא החליט שהעולם זקוק לנו, אז כפי שגיליתי – המשימה המתוקה הזו על כל אתגריה, מחכה לנו דווקא מחוץ למעגל הנוח והמוכר. מחוץ לאזור הנוחות.

הרשו לי לספר לכם משהו. עמדתי על קצה אזור הנוחות שלי עם משקפת והתבוננתי החוצה, אל האזור הלא נוח. ונחשו מה? לא הצלחתי לראות באופק את המשימה שלי. החלטתי להשפיל שרוולים, לאזור קצת אומץ ולהסתכל לתוך הדבר הזה בעיניים, עד כמה שאפשר, ולהעז. כן, לצאת קצת החוצה. התפללתי ועשיתי כמה צעדים אל מחוץ לגבולות המעגל הנוח אל הלא נוח והמפחיד. אחרי התנסות קצרה, חזרתי למוכר והנעים. ומה קרה? עכשיו, בתוך העיגול המחייך הזה קורה משהו מאוד מעניין – העיגול הזה גדל קצת.

האם יכול להיות שאני טיפוס הרפתקני? המחשבה על זה שעשעה אותי. אבל מה לעשות, אזור לא נוח ומפחיד מרגיש כמו… לא נוח ומפחיד. לצעוד החוצה – זה דבר שהצריך ממני זמן, אבל אז שוב ניסיתי ועוד פעם, וכך בכל פעם הגדלתי את אזור הנוחות שלי ושיניתי אותו כל פעם עוד קצת. וזה כיף. זה כמו לשנות את הבית – פעם לצבוע, פעם להוסיף רהיט חדש, פעם להגדיל חדר וכן הלאה. כי זה משתלם. למה? כי אחרי ה'רצוא ושוב' הזה הצלחתי סוף סוף לראות את המשימה שלי באופק.

מאמרים נוספים בנושא:

שלום ולא להתראות

זה בגלל הרוח
רק רציתי לתת

פקק תנועה
תודה, אבא!
במקום הכי נמוך

עשיתי לי את היום!

בחיים יש הפתעות
חזקה, זה לא מילה
ניסים קטנים
עכבר הכסף

זה בוחן פתע
החלום של חבר שלי

ושוב, הרשו לספר לכם משהו. שאלתי את בורא עולם בתפילה האישית – השיחה המתוקה בשניים, "אבא, אתה באמת רוצה שאצא לשם?!" והתשובה הייתה ברורה כשמש, "כן. התחזקי באמונה ועשי עוד צעד אחד קדימה!" הוא אמר ברוך ועם ים של אהבה.

קיבלתי מתנה מאבא שבשמים – לכתוב לאתר המקסים הזה, אתר ברסלב ישראל, ולחלוק מחשבות אמונה עם קהל מזה כמה שנים. אבל האם ידעתם שלקח לי שנה עד שהצלחתי להוציא מהכוח אל הפועל את המשימה הזו? כן, עמדתי במשך שנה על קצה גבול אזור הנוחות שלי ושאלתי את בורא עולם – "אתה באמת רוצה שאכתוב בפתיחות על חיי?". התשובה הייתה חיובית. שמחתי מאוד ואני עדיין שמחה, כי זה העצים מאוד את אזור הנוחות שלי.

לא מזמן למדתי שהדבר הבא שאני צריכה לעשות כדי להגדיל את אזור הנוחות שלי הוא – לעשות עוד כמה צעדים ולשתף אנשים במתנה היקרה שקיבלתי – האמונה. יש מקומות שמכירים אותי, אבל לא את דרכי הרוחנית. ויש כאלה שלא מכירים אותי בכלל.

זה לקח כמה חודשים, הצעידה מהמקום הנוח לאזור הלא נוח, לשינוי. אומנם לא שנים כמו תמיד, אבל הצלחתי לעשות את התהליך. התחלתי לפרסם את המאמרים ולשתף אותם עם חברים ובלינקדאין. זה היה תהליך 'ציבורי' מפחיד ומחשבות רעות החלו להציף לי את הראש… באופן עקרוני פחדתי ממה שאנשים יחשבו.

אבל תנחשו מה? למחרת הפרסום והשיתוף קיבלתי בפרטי תגובות חיוביות שמחממות את הלב, יותר מהפוסטים הרגילים שפרסמתי. התגובות היו מאנשי עסקים ומאנשי היומיום. האמונה החלה לקבל מקום מתוק ומכובד עוד יותר בחיי.

הרב שלום ארוש מלמד אותנו שאם אנו מקבלים מתנה-ברכה של מודעות לאמונה, אז זו חותבנו לשתף בה את הסובבים אותנו, וכפי שהוא כותב בספרו משנה החיים – בגן האמונה העולמי: אם קראתם את הספר הזה והתחזקתם – זה אומר שקיבלתם את הזכות להיות שותפים בתיקונו של העולם, בלימוד האמונה וקירוב הזולת לאביהם שבשמים, לעזור להם לחיות חיים מאושרים ומלאי שמחה ומשמעות!

רוצים גם? צעדו אל קצה אזור הנוחות שלכם ודברו דברי אמונה עם כל מי שתפגשו. תנו להם את הספרים והדיסקים, עשו מה שהלב שלכם אומר לכם לעשות, אפילו אם זה שם בחוץ ורחוק מאזור הנוחות שלכם. הצמיחה שתחוו והשינוי שאתם יכולים לגרום למישהו אחר בחייו – שווים את זה בהחלט!