האושר הגדול ביותר!
אומרים שהדרך אל האושר היא האושר עצמו, אבל אל האושר הגדול ביותר? זה כבר סיפור אחר לגמרי. הרב שלום ארוש על סוד שכולם רוצים לגלות.
אנחנו נמצאים בימים הכי מרעננים. כן, עשרת ימי תשובה – ימים של ניקיון רוחני, של התחלה חדשה, ימים שמאפשרים לנו לנקות את השולחן, לסגור תיקים ולהתחיל דף חדש וחלק בחיים. ימים בהם, כפי שכתבתי לא מעט, אנו עוסקים באחת המצוות הגדולות – מצוות התשובה, שאת כוחה ומעלתה מי יכול לשער ולתאר. ובכל אופן, תמיד יש מה להוסיף ולומר ולהעניק עוד צידה נפלאה לדרך, ליום הגדול בשנה – יום הכיפורים בפרט ולכל החיים בכלל – כמרכיב בלתי נפרד משגרת יומנו.
מקלחת לנשמה!
אז זהו, לא רק בסוף היום. תעשו אותה בתחילתו או באמצע, רק אל תפספסו את המתנה הנפלאה הזו שנקראת תפילה אישית (התבודדות, כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב). כי בינינו, מי מתקלח פעם בשנה? אף אחד. כולנו רוצים להיות נקיים כל יום מחדש. ליהנות מהמים שמנקים ומטהרים אותנו. כך גם הנשמה. למה להסתפק רק ביום אחד – יום הכיפורים, או בראש השנה או בעשרת ימי התשובה? הרי גם בימים אלה אין לאף אדם זמן לחשוב על דרכו ולעשות שיפורים נדרשים. זו הסיבה שהנשמה צריכה גם היא כל יום מקלחת.
בעשרת ימי תשובה לא צריך להתמקד רק בעבירות הפרטיות, הרי זה כמעט בלתי אפשרי לזכור את כל הפרטים. מה כן? להתמקד מהיום והלאה ולעשות תשובה בכל יום! לא לפספס שום פרט שנדבר עליו בפגישה שלנו עם בורא עולם כל יום. נחשוב כיצד נחווה את הניקיון והסליחה את הרגשת הזיכוך והלובן של יום הכיפורים כל השנה.
מתחזקים עוד יותר!
הפגישה האישית עם בורא עולם עושה עבורנו עבודה נפלאה בעניין זה. קובעים כל יום, מגיעים לפגישה כמובן, ומדברים עם בורא העולם דיבורים פשוטים היוצאים מהלב. מספרים בפשטות כל מה שעשינו ביום האחרון. מי שלא הספיק לקבל על עצמו בערב ראש השנה לעשות שעת התבודדות בכל יום – שיקבל על עצמו עכשיו, בשבת שובה וביום הכיפורים הבא עלינו לטובה, לאחוז בהנהגה נפלאה זו שעליה אמר רבי נחמן מברסלב – "התבודדות היא מעלה עליונה מן הכל"!
וכדי לדרבן את עצמנו להתחיל בזה ממש כאן ועכשיו עד ה-120 שלנו, מן הראוי שנביט מעט על הרווחים העצומים בהם זוכים המתבודדים. הגמרא אומרת שאין ייסורים בלא עוון, כלומר שמי שזוכה לתשובה יומית, וממילא למחילת עוונות יומית, החיים שלו שלווים ומאושרים, רגועים ונקיים מייסורים. אז לא נשקיע שעה ביום להינצל מייסורים?!
וכאן נשאלת שאלה: איך זה עובד? הרי אנו מאמינים בשכר ועונש, לכל חטא ישנו עונש, אם האדם לא קיבל את עונשו, איך ובמה נמחל לו החטא?
והתשובה היא: צריכים לדעת שהעונג הגדול ביותר בעולם הוא להרגיש קרבת השם, והעונש הגדול ביותר בעולם הוא להרגיש ריחוק מהשם. כל עבירה מרחיקה ומפרידה את האדם מהבורא, כמו שכתוב "כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם". העבירה עצמה היא עונש גדול ביותר ולכן "שכר עבירה – עבירה", כי אין עונש גדול יותר ממנה כפי שאומר רבי נחמן, "כי כל הייסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל כנד המשאוי (משא) הכבד של העונוות" (ליקוטי תנינא, ז).
מאמרים נוספים בנושא:
דיבורים, התחליף הטוב ביותר!
אך מתי נחשבת העבירה כעונש? רק כאשר אדם זוכה להתבוננות וליישוב הדעת והוא מבין מה הפסיד על ידי החטא, ומעמיק מחשבתו להבין מה פגם וכנגד מי פגם ואיזו רעה הביא על עצמו, וכמה הוא מסכֵּן ומונח בגלות הנפש בגלל ריחוקו מהבורא – אז הוא מקבל את עונשו בעצם העבירה, מכיוון שרק אז הוא סובל מהעבירה והיא עצמה נעשית הייסורים והעונש שלו.
על פי זה אני מסביר את מה שאנו אומרים בתפילה, "סלח לנו אבינו" – למה? "כי חטאנו" – וכי בגלל שחטאנו זו סיבה לקבל מתנה, מחילה וחנינה? אלא בגלל שחטאנו ואנו מבינים שהחטא עצמו הוא עונש חמור, וכבר נענשנו בכך שהרחקנו מאבינו והעברנו את החיים שלנו בחושך גדול – לכן סלח לנו.
בעצם ההתבודדות – שאדם מתבונן על מעשיו, דבר זה לכשעצמו נחשב כעונש ומכפר לאדם. אבל כאשר אדם שקוע בעייני החומר ולא אכפת לו כלל מהקשר שלו עם הבורא, לא מעניין אותו שהוא רחוק וזה לא מפריע לו ולא עולה על ליבו כלל, כשרוצים לעורר אותו משמים זה נעשה על ידי ייסורים, כלומר על ידי הסבל בענייני העולם הזה.
כך תמיד ביארתי על פי ההקדמות שקיבלנו מספרי החסידות ולאחרונה, בחסדי השם, מצאתי 'תנא דמסייע' מבעל ה"אוהב ישראל" מאפטא, שאומר את זה מפורשות במתק לשונו: "כאשר ישכיל ויתבונן האדם בליבו, יידע ויבין באמת שאין לך עונש לעבור עבירה יותר גדול מן העבירה עצמה. היינו כשיתיישב בדעתו היטב מה עשה בעוֹברוֹ על רצון הבורא, ב"ה וב"ש, והיוצא לו מזה שנפרד ונתרחק משורש החיים ונפל לתוך הקליפות והחיצונים ר"ל, ואז ודאי יתלבש בבושה גדולה והכנעה רבה ויתמלא רתת וזיע וחלחלה ואז יתחרט בכל לבבו באמת על העבר ויקבל על עצמו מאז והלאה שלא ישוב עוד לכסלה… ונמצא כשחושב בליבו כל הנ"ל, אז בוודאי יש לו צער גדול מזה אין לשער על שהִמְרָה רצון ה' יתברך, וזהו באמת העונש היותר גדול כאומרם ז"ל: 'ושכר עבירה – עבירה', ואז אף יעשו לו באותו עת כל העונשים שבעולם, יקטן בעיניו מגודל כאב ליבו".
ואכן, זקן חסידי ברסלב בדור הקודם – ר' לוי יצחק בנדר, היה קורא להתבודדות "יישוב הדעת", כי תכלית ההתבודדות היא להגיע ליישוב הדעת המדובר, וזהו עיקרה של התשובה.
אם כך, ההתבודדות מצד אחד מצערת את האדם, כי זה לא נעים להכיר בחסרונות שלך ולראות את הבעיות הקשות שלך. לרוב, אדם אוהב לברוח מהמציאות ולא להתמודד עם הכישלונות. אבל דבר זה בעצם מנקה אותנו ואת מה שמונע מאיתנו הרבה מאוד צער בחיים. וכאשר מבינים את הנקודה הזו מרגישים שמחה גדולה בהתבודדות.
משל לשני חברים טובים שהתפתחה מריבה קשה ביניהם. ואפילו שהמריבה הולכת ומתפתחת והשנאה גוברת, בתוך הלב שניהם כל הזמן מרגישים רע עם עצמם ורוצים מאוד להתפייס ולהחזיר את הגלגל לאחור, להתחיל מחדש. וכשנוצרת ההזדמנות הנכונה והאם אכן מתפייסים, מצד אחד הם מצטערים מאוד על ההתנהגות הרעה שלהם. אבל יותר מכל, הם מרגישים אושר 0נימי ששום דבר לא ישווה לו.
והנמשל, הוא הקשר שלנו עם הבורא עולם, שהוא כקשר שני אוהבים, כפי שמכנה אותנו הקב"ה "אחי ורעי" וכמו כתוב "אני לדודי ודודי לי". והבורא, שכל רצונו שניטיב את מעשינו ונתעורר, לכן הוא נאלץ לשלוח לנו ייסורים. אך הרצון האמיתי שלו הוא מה שאנו אומרים בתפילה, "הרוצה בתשובה". הוא כל כך רוצה שכל יהודי בפרט, וכל עם ישראל בכלל, יחזרו אליו ויתחילו דף חדש. וכמו שמעיד אליהו הנביא: "מעיד אני עלי שמים וארץ שהקב"ה יושב ומצפה להן לישראל יותר ממה שמצפה האב לבנו והאישה לבעלה שיעשו תשובה" (תד"א רבה לא). כל מפגש שלנו עם הבורא בהתבודדות, כשהמטרה היא לתקן את מעשינו ולחזור בתשובה, מעורר שמחה רבה, סיפוק ונחת עצומים בשמים. וזה נכון גם לגבי האדם הרחוק ביותר שפעם אחת חווה הרגשה של קרבת אלוקים, כפי שרואים לרוב בראש השנה באומן, פתאום מרגיש שמחה שכמוה לא הרגיש בחיים שלו. למה? כי הוא מגלה את הרצון הכי עמוק שלו ונותן לו ביטוי.
לכן ההתבודדות, חוץ מהעובדה שהיא מכפרת עוונות ומצילה מייסורים, היא גם מציפה את האדם בשמחה פנימית, שמחה עמוקה שאין כדוגמתה, שעל זה אמרו חז"ל שאחד משני הימים הטובים והשמחים ביותר לעם ישראל הוא יום הכיפורים. ומי שזוכה להתבודדות יומית – יש לו יום כיפור בכל יום וממילא הוא חי את חייו בשמחה ואושר אמיתיים.
יהי רצון שהקב"ה יזכה אותנו לניקיון ולטהרה של יום הכיפורים ושנזכה להמשיך את זה לכל השנה כולה, אמן. גמר חתימה טובה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור