תרגיל המלאכים
לא רק כנפיים והילה מעל הראש, הם גם לא אוכלים ולא שותים ולא עושים את מה שאתם רגילים לעשות. התרגיל שיהפוך אתכם למלאכים ליום אחד!
עד לא מזמן, יום כיפור היה עבורי יום מלא דאגות ובלבולים. יש בו כמה מושגים ודברים שאני פשוט לא מבין. הראשון, יום אחד בשנה בורא עולם מצווה עלינו לענות את עצמנו ולהתפלל כל היום. ובתמורה, אנחנו מקבלים מחילה על כל המעשים הלא טובים שלנו. שמחים ומאושרים שעשינו חרטה אמיתית אנחנו יוצאים מהיום הזה עם פנים לשנה טובה ומלאה בעשייה ונפלאה. אחלה דיל.
מצד שני, שנאתי את תחושת הרעב והצמא ואת העובדה שאני לא יכול לצחצח שיניים. אי הנוחות הזו בהחלט גרמה לתפילות שלי להרגיש פחות משמעות עבורי. אז נכון שיום אחד של סבל הוא עסקת השנה הטובה ביותר, ועדיין, הרב שלום ארוש מלמד אותנו שבורא עולם לא רוצה שנסבול בכלל. וחוץ מזה, אנו עושים תשובה כל יום עם התפילה האישית, כפי שמלמד אותנו רבי נחמן מברסלב. וביום הזה, יום הכיפורים, יש לנו עוד חמישה איסורים שאסור לנו לעבור עליהם.
המושג נוסף שיש לי איתו בעיה הוא, העובדה שאנחנו מגיעים לדרגת מלאכים ביום כיפור. יש גם מנהג יפה שכולם מתלבשים בלבן. וגם, בתפילת "שמע" אנחנו אומרים את הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו" בקול במקום בלחש כמו תמיד, כפי שחז"ל לימדו אותנו – שהמלאכים אומרים בשמים כשהם מהללים את הבורא. והאמת, אין דבר יותר יפה ונשגב מזה. נכון זה כרוך בתענית על כל איסוריה – אכילה, שתייה, איסור יחסי אישות, רחיצה ונעילת נעלי עור, תפילה כל היום, עבודת הסליחה והלבוש בלבן. בקיצור, העבודה הקלאסית והמיוחדת שמובילה אותנו לדרגת קדושה הכי גבוהה.
אז מה הבעיה שלי, אתם בטח שואלים? ובכן, את עבודת הסליחה אנחנו עושים כל היום עד לרגע האחרון של יום הכיפורים. וכאן אנחנו מניחים שבורא עולם אכן סלח לנו. ובכל זאת, אנחנו לא חופשיים מחטאים כמו המלאכים רק עד אחרי שהיום הזה מסתיים. הרי אם אנחנו אומרים את הפסוק שהמלאכים אומרים לבורא עולם בשמים, כפי שגילו לנו חז"ל את סוד המלאכים, כבר בתפילה הראשונה בערב יום הכיפורים, אז מאותו רגע אנחנו בדרגת מלאכים וזהו, למה להוסיף יום שלם? מה קורה כאן?
הנה עוד דבר שעושה לי קצת לא נוח בחיים: התפילות המוגזמות לסליחה. למדתי פעם שלתפילות שלי יש את הכוח לשנות דינים קשים בשמים ולהיכתב בספר החיים! נדמה לי, לא פעם, כאילו בורא עולם מכריז בקולי קולות 'נו ילדים, עוד כמה תפילות למלך ואני מוחל לכם ולכל עם ישראל…' אבל מה עם אלה שלא צמים ביום כיפור? ואלה שלא באמת מתפללים רוב הזמן? לא ראיתי שמישהו מת בגלל זה. מה המטרה של כל התפילות הללו?
ישבתי וחשבתי על זה. רציתי להבין קצת את המטרה של התפילות המרובות, הרי לא סתם תיקנו לנו אותן חז"ל. אז שאלתי את בורא עולם והוא, באהבה המתוקה שלו, נתן לי תובנה מעניינת: יום הכיפורים הוא יום סליחה לכל עם ישראל לעצמם! וכפי שהרב שלום ארוש אומר, אנשים כל הזמן סובלים מרדיפה אחרי שלמות והאשמה עצמית. הם מלקים את עצמם שנופלים ולא מצליחים להיות "מושלמים", הם חושבים שזה מה שבורא עולם רוצה מהם.
מאמרים נוספים בנושא:
המעשה הטוב של השנה
זה בוחן פתע
החלום של חבר שלי
וגרוע מזה, הם לא מאמינים שהוא אוהב אותם ומוחל להם בכל מקרה! לא, הוא לא ותרן, אבל הוא בהחלט מוחל. הוא יודע שזה טבוע בנו העניין הזה של השלמות והרדיפה העצמית המוזרה הזו, לכן הוא נותן לנו את יום כיפור. כמו אומר לנו, 'אתם חושבים שאני מצפה מכם להיות מושלמים כמו מלאכים? בסדר, אז תנסו את זה יום אחד. אל תאכלו, אל תשתו, אל תתקלחו, הימנעו מיחסי אישות ואל תנעלו את נעלי העור שקניתם בסייל שהיה בקניון לפני שבועיים". וחז"ל הוסיפו לתרגיל ה"מלאכי" הזה את הלבוש הלבן וה"ברוך שם כבוד…" בקול, וזהו. כל מה שצריך בשביל להיות מלאכים.
אז מה המסקנה העולה מתרגיל המלאכים החד שנתי הזה?
שלהיות מלאכים זה לא בר ביצוע. אם לא היינו אוכלים, היינו מתים. אפילו יום אחד זה יותר מדי עבורנו. בהחלט מרגיש לא נוח. כן, אפילו שבסיום הצום אנחנו יכולים לאכול. יש לי חברים שמרגישים זוועה אחרי שהם אוכלים. ובלי יחסי אישות? לא היו אנשים בעולם! בלי נעליים נוחות? הידעתם! שיש אנשים בעולם הזה שעושים נעליים מצמיגים?!? כן, אם תבקרו באפריקה תראו את ה"פלא" הזה. בכל אופן, למלאכים אין רגליים, אבל לנו יש. כל זה כדי להראות לנו שבורא עולם לא מצפה מאיתנו בכלל להיות מלאכים. הוא גם אף פעם לא ביקש מאיתנו או רמז לנו.
ומה עם כל הרדיפה העצמית הזו והמחשבות המנקרות אם אלוקים יסלח לנו? שימו לב! בתורה הוא בכבודו ובעצמו אומר לנו שיום הכיפורים הוא יום של כפרה על העוונות. אבל מה עם העבירות שבאמת, אבל באמת, קשות שעשינו? איך הוא מוחל לנו עליהן? התשובה נמצאת בתפילה שחז"ל בחרו לנו להתפלל במהלך היום הקדוש הזה. אנחנו אומרים פעמים רבות את י"ג מידות הרחמים, בדיוק כפי שמשה רבינו עשה אחרי חטא המרגלים.
וממי משה למד את התפילה הזו? בורא עולם בכבודו ובעצמו הראה לו מיד אחרי חטא העגל, החטא של כל הזמנים. רגע לפני, העם עומד למרגלות ההר העשן וקול שופר מחריד, מקבל את התורה בה נאמר בצורה מפורשת "יהרג ובל יעבור" על עבודה זרה. ומה קורה בפועל? העם יוצר את עגל הזהב ועובד עבודה זרה. ותנחשו מה? בורא עולם מוחל להם. זה הוויכוח ההגיוני הקלאסי: אם בורא עולם יכול היה למחול לעם ישראל אחרי חטא העגל, אז בוודאי שהוא יכול למחול לי אפילו על הדברים הכי גרועים שעשיתי, נכון? באותה תובנה מתוקה שבורא עולם נתן לי באותו יום, הגעתי למסקנה מקסימה שזו הסיבה שהקב"ה בחר למחול להם ביום כיפור עצמו!
וגם, מה יש בסליחות שהן מיד אחרי י"ג מידות הרחמים? בורא עולם עונה למשה רבינו, "סלחתי להם כדברך". התשובה של השם לא נשמעת קצת מסקרנת? הוא לא היה צריך לומר "אני סולח להם כדברך" – לשון הווה, לא עבר – "סלחתי". כאן בורא עולם לימד את משה (ואותנו כמובן) שהוא תמיד מוחל לנו, למעשה הוא כבר מחל לנו אפילו לפני שאמרנו 'סליחה אבא, מעכשיו נתנהג אחרת'.
אנחנו אלה שצריכים לסלוח לעצמנו. כשאנו מתפללים לבורא עולם ומבקשים ממנו סליחה, זה כדי לשנות אותנו להבין שהוא כבר מחל לנו, עכשיו אנחנו צריכים לסלוח לעצמנו.
התובנה המתוקה הזו על יום כיפור עזרה לי למצוא עוד משמעות והתלהבות ביום הזה. אני עדיין לא אוהב את התענית על כל מרכיביה, אבל אני מוצא מטרה טובה יותר בעשייה שלה.
וכן, למקרה שתהיתם, אז גם למדתי לסלוח לעצמי.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור