כולנו רוצים חיים!

“וַיִּֽהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה” (בראשית כ”ג, א)

מהי פסגת החיים??!

פרשת השבוע מתחילה במילה חיים. ברוך ה’ כולנו חיים וכולנו רוצים חיים. אבל נשאלת השאלה המאד מתבקשת מה זה למעשה חיים?

נפרט ונרחיב נשאל, האם לחיות פירושו להיוולד ולהעביר פה את הזמן עד ש..? האם לחיות פירושו לבלות, להנות, לכייף ולעשות מה שבא לי? האם לחיות הכוונה למלא את תאוותי, תשוקותיי ורצונותיי? האם לחיות הכוונה להשלים את התחנות הנקרות בדרכי בהתאם לנורמה החברתית (גן, יסודי, חטיבה-תיכון, צבא, אוניברסיטה, משרה, חתונה ילדים). 

ושאלת השאלות העומדת בראש הפירמידה; היה ונאמר הצלחנו להגשים את כל החלומות ומילאנו את כל השיפות לשביעות רצון האם זוהי פסגת השאיפות או שיש מעבר לה, ואיך מתיישב הפתגם הידוע “אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ”? 

ברצוני לענות דרך ספר קהלת אותו כתב שלמה המלך החכם באדם וכך גם נוכל להבין מהם חיים ולמה זכתה שרה אמנו ע”ה שחיה חיים מלאים שלמים ומתוקנים.

הבל הבלים..

“הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל..” שלמה המלך פותח בידיעה שהכל הבל הבלים וסוגר אף את ספר קהלת באותה הידיעה שהכל ריק ושטות. בתוך הפרקים שלמה המלך מנתח מחשבות אדם, תופעות טבע, חוויות תכונות הרגשות תחושות חיים למול מוות ובסופו של דבר מגיע לאותה המסקנה הכל הבל וריק. מפאת קוצר היריעה לקחתי מספר משפטים אבל אם תקראו ותתבוננו תוכלו להפיק חוכמות עילאיות ובינה רבה מספר קהלת.

מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.. דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת..כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.. מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.. שלמה המלך שואל שאלה קיומית הגיונית, מה היתרון שלי בעולם ומה היתרון שלי על פני האחרים? שהרי בסופו של דבר כולנו ללא יוצא מן הכלל נגיע לאותו המקום.. גם אחד מיניסטר, שני מנהל בנק, האחר ארכיטקט, מהנדס, פסיכולוג, מנהל בנק, מנכל חברת תעופה מה שתחווה בחיים ותספיק עדיין האוזן והעין שלך לא ישבעו מלשמוע ולראות כי גדול יצר הסקרנות חזק ביותר, אבל לאן כל זה מוביל אותך? מה הידיעות והמראות תורמות לך בחיים? ממשיך שלמה ואומר שגם אם חשבת שגילית את העולם והמצאת נוסחת אטום, היית פרופסור מבוקש בעולם מומחה בכיר משתכר אלפי דולרים לשעה ותור לניתוח אצלך אורך חודשים ארוכים או זמר שממלא אולמות וצרחות של קהל עדיין, לא חדשת שום דבר בעולם – כי היו לפנייך וסביר להניח שיהיו גם אחרייך.. ודור הולך ודור בא כולם בסוף מתים

הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים.. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים.. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלָם.. כָּנַסְתִּי לִי גַּם כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת..וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ..

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם אֲנִי יִקְרֵנִי וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יֹתֵר וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל.. שלמה המלך מתאר עושר חריג ויוצא דופן שזכה בו מאת ה’ יתברך, מציג מעמד מפואר של מלוכה ושליטה – ועדיין גם מלך שתחתיו נתינים רבים וממשלות, חכם חריף אינטליגנט הוא שווה ערך לזה הכסיל, הן החכם והן הכסיל מגיעים לאותו המקום. ואדרבא נשאלת השאלה איך החכם ניצל את חוכמתו בזה העולם לטובת קידוש שם ה’ וזיכוי הרבים, כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל מה טוב החכם מן הכסיל אם אינו מגיע לתכלית שלו? אזי ניתן לומר כי חוכמתו היא כשל הכסיל. וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת כָּל עֲמָלִי שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ שֶׁאַנִּיחֶנּוּ לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי, וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ גַּם זֶה הָבֶל.. שלמה המלך מביע רגש שכולנו חווים ולפחות נתקלנו בו פעם אחת בחיים.. אנו עובדים כמו חמורים ובסוף נשאיר את הכל למי ולמה ומי יודע מה יעשו עם מה שהשארתי טוב או רע.. האם זה יהיה לטובת זיכוי הרבים וקידוש שם שמיים או לא. יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו.. מה זה לעשות טוב בחייו? זה לעשות את רצון ה’ כרצונו יתברך. לאהוב כל יהודי לעבוד על המידות לשמוח במה שיש לך, להודות לה’ וכמובן להיות איש טוב וכשר. וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל עֲמָלוֹ מַתַּת אֱלֹהִים הִיא.. וכל מה שיש לך זה מתנת חינם מה’ יתברך. שום דבר לא שלנו והכל זה פיקדון מאת ה’. יָדַעְתִּי כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרוֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו.. מה שה’ עושה מושלם הוא. אנחנו לא יודעים יותר טוב מה’ ופה עלינו לגלות הכנעה ענווה וצניעות כלפי ה’ יתברך ורצונו. מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף.. מה שהיה היה העבר אין, העתיד עדיין ומה שיש זה ההווה בו יש לעבוד את ה’ הנכבד והנורא. הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר.. בסופו של דבר מן העפר באנו ולשם נשוב כולנו ללא יוצא מן הכלל, אז על מה יש להתגאות? להתפאר על האחר? חוכמה, יופי, עושר הכל זה של ה’ יתברך. הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל.. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.. העולם הזה הוא עולם השקר מגלה לנו רבי נחמן, אל תתפתו ליצר הרע, כי בסופו של דבר יוצאים מופסדים אם לא נלך לפי רצונו יתברך. כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָּם אִם טוֹב וְאִם רָע.. וזה הסוף. כולנו נעמוד במשפט לפני בורא העולם בו נצטרך לתת דין וחשבון על מעשנו, מחשבתנו והתנהגותנו מה עשינו בשביל ה’ יתברך? אומר מו”ר הרב שלום ארוש , כל המצוות והחסדים שאנחנו עושים זה בשביל עצמנו וה’ מזכה אותנו. אבל זיכוי הרבים זה למען שמו באהבה לקרב עוד ועוד יהודי לה’ יתברך. 

כולנו רוצים חיים!

אז מהם חיים?? מהי ההגדרה של חיים? לנשום, לאכול לשתות לישון להעביר את הזמן?? חיי שרה נכתב כי שרה אמנו ע”ה חיה חיים מלאים שלמים ארוכים של מצוות חסדים יראת וקרבת ה’ לכן זכתה לחיות בזה העולם באריכות ימים. ישנם כאלו המאריכים שנים אבל ריקים מתוכן. חשוב מה יצקת לתוך חייך ואלו תכנים, קרבת ה’? זיכוי הרבים? אהבת חינם? עבודת המידות? תכלית? או חגגת.. נהנית כביכול.. תאוות ומידות 

לומדי הבייבל למיניהם.. 

נסיים בסיפור מזעזע הממחיש היטיב את דברי קהלת. לפני מספר שנים חי בגולה יהודי עשיר מאד אליו היו מגיעים רבנים מהארץ ומבקשים תרומות לישיבות ולהחזקת תלמידי חכמים לומדי תורה; אחד מהם היה רב מוכר מירושלים, באותו הפעם שהגיע אליו היה סבור כי יקבל תרומה הגונה ונאותה שתוכל להחזיק את לומדי התורה במשך כמה חודשים טובים. אך מה היה תדהמתו והפתעו כי הלה החליט שאינו מסכים יותר לתרום לישיבות וללומדי תורה אלא רק לאחר מותו. הרב שהיה המום נסה בכל כוחו לשכנע את הגביר לתרום בעודו חי אך לשווא. ניסה את מזלו יום אחרי יום עד אשר הגביר גמר אומר שאפילו במותו לא יתרום ללומדי התורה. הרב חזר לארץ כלעומת שבא. עברו שנים והסיפור נשכח עד שלפתע הרב קבל שיחה מחו”ל מבא כוחו של  הגביר המבקש להתייצב במשרדו על מנת לפתוח את הצוואה ולקבל את מה שמגיע לו לפי הכתוב.

הרב שמח ארז מטלטליו ונסע לארה”ב. הגיע מחויך למשרד והתקבל בספר פנים יפות על ידי הנוטריון. בעודו מחכה ומצפה שם לב כי נכנסים למשרד עוד מספר כמרים שלא היה ברור מה מעשיהם ביחד איתו. לאחר מספר דקות קורא העורך דין לכל הבאים לרב ולכמרים ומודיעם כי הגביר ביקש לחלק את הסכום לכל לומדי הבייבל. הו אז קם הרב ואמר שהוא ידיד ותיק של הנפטר שהיה מקבל ממנו תרומות נכבדות וודאי ישנה כאן טעות שהרי הוא יהודי ולומדי הבייבל הם לא אחרת מאשר יהודים. קמו הכמרים לעומתו וטענו שגם הם שייכים לבייבל וזה גם שלהם, העורך דין שהיה נוצרי טען שגם הכמרים הם לומדי בייבל ועליהם לקבל כדין. התחילה מהומה הרב ניסה להסביר את משמעות הדבר אך ללא הועיל ואז כשהבין שאין עם מי לדבר לקח את רגליו ועזב את המקום. על הנפטר נאמר שלא זכה לתמוך בחייו בלומדי תורה ואף במותו ויותר מזה הכסף שלו הלך לטומאה, לנצרות. למרות עושרו הרב לא  זכה בחייו ולא במותו. והכל הבל הבלים! 

מהי התכלית?

לדעת ולעבוד אותו יתברך . להבין שהחיים פה שאולים וקצרים – ולא באנו לפה לחגוג ולהעביר את הזמן. באנו פה כדי לדעת שיש את ה’ יתברך בעולם!