אמרתי תודה ונושעתי- חלק ד’: חלם חלום וביטל תביעה

ספר לי איזה יהודי שהוא בעצמו רב וראש כולל, שהייתה לו צרה גדולה מאד. הוא היה חייב סכום כסף, והחזיר את הכסף לאותו אחד שהיה חייב לו, אבל הוא לא קרע את הצ’ק, ואותו אחד החליט פתאום להתעורר אחרי כמה שנים ולתבוע אותו על שלושים ושמונה אלף שקל! הוא התקשר אלי עצוב, שבור, רצוץ. אמר לי: “כבר שלמתי לו, והוא לא החזיר לי את הצ’ק, ועכשיו הוא תובע אותי על מה שאני לא חייב לו, עם רביות והצמדות.

אמרתי לו: “לך לים, תגיד שעה תודה. רק תודה, אל תבקש כלום! ה’ רוצה שתשלם שלושים ושמונה אלף שקל? – מה שה’ עושה זה טוב. תגיד תודה!”

הלך לחוף הים לעשות התבודדות, והודה לה’ שעה שלמה. במקום לבכות על הצרה הזאת שבאה לו, התחזק ואמר: “בורא עולם, אמנם אני לא חייב לו, אבל אם אתה רוצה שאני אשלם שלושים ושמונה אלף שקל, אז בסדר גמור, תודה לך! כל מה שאתה עושה – הכל לטובה. אני לא מבין חשבונות שמים, אולי אני חייב לו מגלגול קודם או משהו כזה, מה שבטוח זה, שמה שאתה עושה זה רק הכי טוב בשבילי. תודה רבה לך ה’. רבונו של עולם! אני מאמין שזה הכל אתה! הוא רק בובה, הוא לא קובע כלום, הוא רק מקל שלך! הוא כלום, ישתבח שמך! תודה לך אתה יודע מה שאתה עושה!”, והוא מודה ומהלל!

בבקר, אותו אדם שתבע אותו התקשר אליו, הוא חלם איזה חלום, ואמר לו שהוא רוצה להחזיר לו את הצ’ק. התביעה התבטלה והחזירו לו את הצ’ק.

אמר שעה תודה – ונהיתה לו ישועה!

כל אדם צריך ללמד מזה איך חייבים להחזיק באמונה. אם היינו מבינים את כל מה שה’ עושה אתנו, מה החכמה להאמין?! אדם שמבין, זו כבר לא אמונה, זו ידיעה. כשיודעים, אין לאדם בחירה. אז על מה ה’ ייתן לו שכר? אלא, האמונה זה להאמין גם כשלא מבינים כלום. כשחשוך כשגלות, כשהכל שחור מאמינים שאין רע, רואים שחור ומאמינים שזה טוב. זו הבחירה שלנו בעולם הזה, להאמין או לא להאמין. מי שמאמין, הכל טוב אצלו והוא מצליח ורוקד ושר ומהלל. ומי שלא מאמין שהכל לטובה, כל דבר שלא הולך כרצונו, מיד נכנס לדיכאון, ומתבכיין ומתלונן – והתוצאה היא שמתרחק מהאמונה ומהתכלית ומתרחק מהגאלה, וכמו שאומרים שמשיח ראשי תבות: “מי שיאמין ישאר חי”

היום אפשר להביא את הגאולה בקלות על ידי התודה, כמו שכתוב, שבזמן שתבוא הגאלה אזי תגדל הדעת: “כי מלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים”, שכלם ידעו שה’ הוא טוב, ושאין שום רע בעולם

כלל. לכן על ידי הדרך שאנחנו לומדים, שעל ידה כולם יודעים את הקדוש ברוך הוא – מביאים את הגאולה. כי עקר הדעת של הגאלה היא ההודאה, כמו שרבנו מביא בתורה של התודה, תורה ב בלקוטי תנינא: “כי זה עקר שעשוע עולם הבא – להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולהכיר אותו יתברך שעל ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך”.

רבנו הקדוש כותב (לק”מ ח”א כא): “כל הצרות והייסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת” – למה יש לאדם צרות? כי אין לו דעת; אין לו אמונה. מדוע האדם בגלות? מאותה סיבה, כי אין לו דעת. “וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות, בחינת (נדרים מא): ‘אם דעת קנית, מה חסרת’. וכתיב: לכן גלה עמי מבלי דעת” – למה עם ישראל בגלות? כי אין להם דעת. “ועקר החיים הנצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת, שירבה הדעת, שידעו הכל את ה'” – למה אז יהיו חיים נצחיים? כי ידעו הכל את ה’. “ועל ידי הדעת יכללו באחדותו יתברך ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו” – ה’ הוא אין סוף, והחיים שלו הם אין סוף, לכן כל אחד שייכלל בה’, הוא יחיה חיים נצחיים. כי יכללו בו על ידי שידעו אותו, כי על ידי הידיעה נכללים בו, כמאמר החכם: ‘אלו ידעתיו הייתיו’. ועקר הידיעה יהיה לעתיד, כמו שכתוב: כי מלאה הארץ דעה’, ומחמת הדעת לא יחסר כל טוב, ויהיה כלו טוב, כפי שהבאנו מחז”ל (פסחים נ) ‘אטו האידנא לאו אחד הוא?’ (=כתוב: ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד’, וחז”ל שואלים וכי בזמן הזה אינו אחד?) ותרצו: לעתיד כלו הטוב והמיטיב” – עכשו לא כולם חיים את האמת שה’ הוא אחד, שכלו טוב ומיטיב.

לעתיד לבוא, כשיתגלה הספר שעריו בתודה’, כשכלם ילכו עם הדיסקים והמרגליות תפסיק להתבכין’, רק תודה’, נשיקות לבורא עולם’, דרך חדשה’, לרצות ולהודות’, נסים מעל הטבע’, אמרתי תודה ונושעתי’, תגיד תודה – תאמין שהכל לטובה’, ההסתרה שבתוך ההסתרה’, לשמח בכל מצב’, תאמין בכחך’, בזכות יוסף הצדיק’ וכל הספרים של האמונה והתודה, וכשכלם ילמדו לומר תודה על הטוב ועל הרע – אז יהיה לה’ רק שם אחד, ה’ יהיה כלו רק הטוב והמיטיב’. לא יאמרו דין האמת’, יאמרו רק תודה, ואז יהיה ה’ אחד, ואז תתגלה הדעת, ואז ידעו שכל מה שהיה עד עכשו הכל היה טוב ומעולם לא היה רע, ולא היו חסרונות, ולכן לא תהיה גלות.

לקניית ספרו המתוק של הרב שלום ארוש שליטא: אמרתי תודה ונושעתי- לחצו!