הופכים חושך לאור

אמונה בגיא צלמוות

מה עוֹשָׂה צעירה רְעֵבָה החטופה בשבי החמס, כאשר מִבֵּין כל חבריה החטופים – רק היא מקבלת פיתה, בלי לדעת מתי תראה את הפיתה הבאה?

זו השאלה שבה התלבטה ספיר כהן בהיותה בצרה ובשביה.

ספיר כהן נחטפה מקיבוץ ניר עוז באותו חג שמחת תורה, וחזרה משבי המרצחים הערבים ימ”ש בפעימה האחרונה בעסקה בשנה שעברה. הסיפור שלה כולו מדהים ומעורר השראה ומחזק באמונה פשוטה ובכוח התפילה – “ואמונתך בלילות”. אבל סיפור “קטן” שהיא מספרת מתוך אותם ימי אימה מחזק במיוחד.

יום אחד, היא והחטופים לא קיבלו מזון כלל, ואז אחד המחבלים הארורים נותן רק לה פיתה אחת. ספיר ידעה שגם הפיתה הזו לא תשביע את רעבונה ואולי כדאי לה לשמור חלק למחר. אבל היא הרגישה שזה לא הדבר הנכון, אלא היא צריכה לחלוק אותה עם חבריה. זו התלבטות בלתי אפשרית במציאות בלתי אפשרית.

ואז היא מספרת במילותיה שלה שהיא אמרה לעצמה: “ספיר, את הרי בן אדם מאמין, ואם ה’ רוצה לתת לך אוכל – הוא ייתן לך אוכל”. ובעקבות המחשבות הללו היא מחליטה לחלק את הפיתה. ספיר אכן נשארת רעבה בגוף, אבל הנפש שלה הייתה שמחה ורגועה יותר…

נותן את אכלם בעתו

באותו שבוע קרה דבר בלתי צפוי. המחבלים ששמרו על החדר עם האוכל החליטו משום מה לא לשמור שם יותר, והחטופים הכלואים בחדר הסמוך התגנבו בזה אחר זה וחילצו משם כמות אוכל כפי שמעולם לא ראו בשבי עד אז. ספיר מספרת שהיא ראתה בזה סימן מובהק משמיים, שהקדוש ברוך הוא אומר לה: “ספיר, עָמַדְתְּ בַּניסיון, החזקת באמונה, ועשית את הדבר הנכון”.

והיא מספרת שבכל אותם ימי שבי חזרה שוב ושוב על המילים: “אלוקים תודה, אלוקים תודה, תודה שעזרת לי לבחור לעשות את הדבר הנכון”.

גם השחרור של ספיר היה מדהים ומפתיע ביותר. היא לא הייתה ברשימות של החטופים הצפויים להשתחרר במסגרת העסקה, ובכלל לא עמדה בדרישות, כך שהשחרור שלה היה ממש נס מופלא.

האמונה גואלת

אין ספק שהאמונה החזקה של ספיר שה’ אוהב אותה ולא יעזוב אותה וייתן לה אוכל ברצונו יתברך – היא זו שאכן השפיעה עליה את השפע והמזון גם לעצמה וגם לכל חֲבֵרֶיהָ, ומן הסתם כל השמירה והישועות שחוותה ולבסוף הוביל לגאולתה מן השבי.

הגאולה זה אומר למצוא את ה’ בתוך הגלות. כי ההבדל היחיד בין המילה ‘גולה’ לבין המילה ‘גאולה’ הוא האות א”לף הרומזת לאלופו של עולם, לאמונה ולאהבת ה’. כשאתה מכניס את האור של ה’ לתוך הגלות אתה הופך את הגלות לגאולה.

וכבר הסברנו שהמילים “ה’ יתברך תמיד אוהב אותי”, זה חיזוק ליהודי בכל מצב, גם בחושך הגדול ביותר, גם בשבי, גם בעבדות, ובכל צרה וקושי שלא יהיו בחיים – אסור לאבד את הידיעה ואת ההרגשה שה’ אוהב אותי ושיהיה לי רק טוב.

ככל שההרגשה הזאת חזקה ומאירה – אתה תראה שה’ אוהב אותך והוא מלווה אותך ומרמז לך ועוזר לך ומאיר לך גם בחושך והוא ימשיך לעשות לך עוד יותר טוב ועוד יותר טוב עד שתצא מחשיכה לאורה בפועל ממש!

סוללי הדרך לגאולה

בפרשת השבוע שלנו עם ישראל יורד לגלות מצרים. עם ישראל לא נפל למצרים ב”מכה אחת”. אלא ה’ הקדים לנו את התרופה ברצף של אירועים שכל אחד מהם בשעתו היה נראה איום ונורא:

בהתחלה נחטפת שרה אימנו למצריים והיא ואברהם עומדים בניסיון ומחזיקים באמונה וכך היא התחילה להכניע את קליפת פרעה ויצאה ברכוש גדול.

לאחר מכן נקרע יוסף מאביו ונמכר לעבדות עולם ומגיע כעבד למצרים ומתגלל לבית האסורים ובכל זאת מחזיק באמונה ובשמחה ובביטחון מושלם עד שעולה לגדולה ומתקן את כל מצרים.

ואז מגיעים יעקב ובניו שבטי י-ה שכתוב בספרים הקדושים שאלמלא הם ירדו לגלות תחילה – לא היו בני ישראל יכולים להחזיק מעמד, ובכל זמן שהיה אחד מן השבטים קיים לא היה שום שעבוד.

כי כאשר יש ליהודי אמונה שה’ אוהב אותו ויהיה לו רק טוב – באמת יהיה לו רק טוב ועוד יותר טוב, והוא גם סולל ומכין את הדרך עבור יהודים אחרים להוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה.

וכל זמן שהאחים היו בחיים והם ידעו שיהיה להם רק טוב – הם היו שרים וחשובים ומושלים במצרים, זאת אומרת שעברו את גְּזֵרַת הגלות בחסד וברחמים ובהמתקה גמורה. אבל ברגע שבני כל אותו דור הלכו לעולמם ונחלשה ההכרה באהבת ה’ – אז התחיל השעבוד בפועל, מעין הדברים שהבאנו בשנים עברו בשם האור החיים הקדוש.

ישראל בטח בה’

יהודי יקר, האמונה שלך, הביטחון שלך, הידיעה המוחלטת שאתה ביד ה’ – זה מה שקובע את המציאות, זה מה שקובע מה יקרה לך בפועל!

“יהי חסדך ה’ עלינו כאשר ייחלנו לך”. כפי מה שאתה מייחל ומקווה לטוב ולחסד של ה’ – ככה אתה תראה החסד של ה’ בחיים שלך, וה’ יראה לך את הטוב שלו, ויעשה איתך רק טוב ועוד יותר טוב עד הישועה השלימה: “ואני בחסדך בטחתי – יגל לבי בישועתך”.

ואת האמונה הזאת צריכים להאמין בלב ולהגיד בפה. כי המילים שאתה אומר משפיעות על הפנימיות שלך כמו שאומר דוד המלך בתהלים: “האמנתי כי אדבר”. המילים שאתה אומר בונות את האמונה שלך, והאמונה שלך יוצרת את המציאות.

היינו כחולמים

וכך מסביר רבי נתן את העניין של “הטבת חלום”. מי שראה חלום רע הולך בבוקר לשלושה מאוהביו והם עושים לו “הטבה”, בכך שאומרים לו כמה פעמים: החלום שלך הוא טוב והוא יהיה טוב.

וזה מדהים שבן אדם שבאמת חלם חלום רע, באים כמה יהודים ואומרים לו שוב ושוב שהחלום הוא טוב ויהיה רק טוב – יש כוח במילים האלה לשנות את המציאות וזה מועיל ומבטל את החלום ועוד הופך את הכול לטוב. ואומר רבי נתן שזה מראה את כוח הדיבור שאם אתה אומר בפה שלך ‘יהיה לי רק טוב’ – אז באמת הכול נהיה טוב.

כמו שאומרים בשם רבי נחמן שאמר שאם אתה אומר: “ברוך ה’ הכול טוב לי בחיים” – ה’ יתברך אומר: “אתה אומר ‘טוב’? אני אראה לך מה זה ‘טוב’!!”

ויש בזה מסר לכל אדם, גם אם החיים שלך נראים כמו חלום בלהות – לך אל האוהב הגדול שלך, ה’ יתברך, ותגיד לו: “אתה אוהב אותי ועושה לי רק טוב, ויהיה לי עוד יתר טוב ועוד יותר טוב” – ואתה תראה איך כל הדינים נמתקים, ואיך הכול נעשה עוד יותר טוב בגלוי ממש.

הידיעה שלך שה’ אוהב אותך – היא זו שהופכת את הגלות הפרטית שלך לגאולה ולאור גדול. ועכשיו שעם ישראל כולם שרים “ה’ אוהב אותי ויהיה לי רק טוב” – זה ללא ספק נדבך חשוב מאוד בקירוב הגאולה הכללית וביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.