קואצ’ינג מפרשת בא : לב בשר!

“וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ” (שמות י, א)

לב טהור 

“לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי” (תהילים). דוד המלך מבקש מה’ שיחזיר לו את הלב הטהור, מהו לב טהור? לב קודם החטא. מדוע דווקא לב? כי ה’ ברא לנו לב בשר, ולא לב אבן נטול רגשות, אטום גס. רבנו הקדוש, רבי נחמן מדבר ארוכות אודות ערלת הלב (שנגרם מחטאים) אוטם את הלב להיות קדוש וטהור. שימו לב שגם ברסלב מורכב מאותיות = לב בשר (ס הוחלה בש), שכל עניינו של רבנו זה לב, תיקון עבודת מידות, תיקון הרגשות, קרבה לה’ ועוד. 

מסביר הרד”ק את כוונת דוד המלך בבקשתו “לב טהור” מעם ה’; כי כוונתו טובה מעתה, ואתה עזרני בה וסמוך ליבי ורוחי שיהיה טהור ונכון שלא ימשול בו היצר הרע, ועוד הבא לטהר מסייעים אותו.

מהו היצר הרע?

“וַיָּרַח ה’ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה’ אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי” (בראשית ח, כ”א)

היצר הרע אינו עומד ‘כיצור’ עצמאי /פעיל אלא הוא יציר הלב שלנו ונגזרותיו, כלומר המחשבות. המחשבות תלויות במידות שבנו, אותן תכונות טובות יותר וטובות פחות (כמו למשל ענווה לעומת גאווה, אהבה לעומת שנאה, שמחה לעומת עצב, נתינה לעומת חמדה, טוב וחמלה לעומת רע וכיוצ”ב). 

רגש תנועתי

מחשבותינו מייצרות אמונות, תפיסות, אידיאולוגיות ומימלא אם המחשבות משובשות (וזה אינו תלוי בכלל ברמת איי קיו ומנת משכל, אלא בתמימות ופשטות) אזי מובן שגם הרגשות והמעשים יהיו בהתאם.ומשכך, אלו בתורן, כלומר המחשבות, ממריצות ומשוכות אותנו לכיוון מסוים, לטוב או למוטב.

המחשבות יוצרות רגש תנועתי אשר מוביל להתנהגות, עשייה כלשהיא. למשל, אם אני יודעת שפלוני בקושי רב סוגר את החודש המחשבה הזו מובילה אותי לרגש החמלה והרחמים ולכדי עשייה לתרום, לעזור, לסייע, לשלוח שקיות אוכל. 

עלינו לזכור תמיד שה’ יתברך טבע בנו מידות טובות יותר ופחות והתכלית שלנו לתקן אותן בהתאם, כל אחד לפי התיקון שלו. 

תמיד עלינו לזכור שמה שאני רואה בזולת אינו אלא שיקוף פנימי אישי של עצמי כפי שמלמד אותנו הבעל שם טוב.

התיקון שלי

כאמור, ה’ טבע בנו תכונות מולדות וחלקן נרכשות משך הזמן; כשם שיש בי מידה/תכונה טובה ישנה גם כזו שאינה מתוקנת ואינה טובה, חלק מהמשימות שלנו בעולם הזה היא לתקן אותם. לשם כך צריך ‘ארגז כלים’. 

כתוב בספרים הקדושים שלפי קלסתרון פניו משה רבנו קודש הקודשים ח”ו היה אמור להיות ההפך לגמרי, והוא נהיה מי שנהיה בזכות עבודתו הקשה לשבר את כל המידות הלא טובות ותיקונים קודמים.

לאדם ניתנת אפשרות בחריה לתקן מידה או חס וחלילה להשחית טובה או עוד יותר לקלקל מידה רעה.

עלינו לשים לב לעובדה שה’ מחכה לכולנו ונותנת הזדמנויות, גם לפרעה ניתנו מספר הזדמנויות בבחירת מעשיו ולאחר מכן ה’ כבר הכביד את ליבו ולא היתה לא שום בחירה והוא היה כחומר ביד היוצר. כך שעלינו לדעת ולהבין שלכל אדם ניתנת ההזדמנות ולנו אסור לפספס אותה. 

“כל עוד הנר דולק”

האחים רבי זושא ורבי אלימלך ערכו “גלות”, ונדדו ממקום למקום בלי שם ורכוש, כדי לקרב את הגאולה ולעסוק בתיקון העולם.

פעם אחת באו אל כפר אחד ולנו באחד הבתים. באמצע הלילה ראו כי בעל הבית בא לביתו והדליק את הנר על השולחן כדי שיוכל לתקן את מעילו.

אז שמעו כי בעלת הבית קוראת לבעלה ואומרת: “מהר ותקן את המעיל, כל זמן שהנר דולק – אפשר לתקן.”

אמרו האחים זה לזה: “האם שמעת את דבריה? דבר גדול למדנו כאן – כל זמן שהנר דולק, עוד אפשר לתקן.”

והכוונה היא בעבודת המידות, לעבוד על עצמנו ולתקן כל זמן שאנחנו חיים פה והנשמה באפינו. כל עוד שהנשמה בגוף אפשר לתקן. מת אינו יכול לתקן.

השכינה צועקת “למד גמרא!” 

מספר הרב יורם אברג’ל ע”ה על הרב הצדיק יששכר מאיר זצ”ל, בשבועיים האחרונים לחייו בו אושפז בבי”ח, היה כבר על ערש דווי, בקושי רב נשם עשו לו החייאה והנשמה, פתאום אחרי שבוע הצדיק מתעורר לחיים ומבקש מהרופא: “אדוני, שכינה צועקת עליי, הוא אומר ליי יששכר מה אתם בטלן?! השבוע הזה אתה לא לומד כלום?!” ואז הרב פונה לד”ר ומבקש ממנו שיביא לו את הגמרא שלו.

הד”ר יוצא החוצה ומבקש מבני המשפחה גמרא, השיגו לו גמרא. פתח למד ולמד עד שנפל. מזעזע את העצמות|! בן אדם בן 85, סוכר ברמות על אנושיות 600,700 ומה עושה? מבקש ללמוד גמרא! על ערש דווי ומבקש ללמוד גמרא. עול תורה אדיר!

          ↓     ↓     ↓

יפה שעה אחת קודם! לכן כל עוד רוח נשמה באפינו אנחנו יכולים לתקן, הרי לשם כך הגענו לעולם. במאמרים הקודמים כתבנו על מסיחי הדעת ושיטות היצר הרע להרחיק אותנו מה’ שהם זוללי זמן

אינסוף ליראת שמים 

החטופה הצדיקה אגם ברגר סירבה להשתחרר בפעימה האחרונה שהייתה ביום שבת ובקשה להשתחרר ביום חול. מי יכול בכלל לתאר את קידוש שם שמיים שעשתה ברבים. זה הזכיר לי סיפורים מהשואה בהם יהודים העדיפו להיענש ואפילו למות העיקר לא לעבור על רצון ה’. יהודים שלא הסכימו לחלל שבת, לא לאכול טרף, לשמור כשרות בפסח העיקר להישאר בקדושה ויהיה מה! זוהי נשמה יהודית.

בעזרת ה’ יתברך ובזרה”ק שתזכה היא וכל שאר החטופים לשוב הביתה בשלום בריאים בנפשם ובגופם. ה’ יברך את כל אחינו הנמצאים בשבי.

ונתתי לכם לב חדש..

אם ברצוננו להבין עד היכן הדברים מגיעים, בספר יחזקאל שם מבואר, שכאשר יבוא הקב”ה להקדיש את שמו הגדול המחולל בגויים אז: “ולקחתי אתכם מן הגויים…וזרקתי עליכם מים טהורים…ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר”. קודם יקבצנו מן הגויים ויטהרנו, והשיא יהיה כאשר יהפוך את לב האבן ללב בשר. 

את זה בא רבינו לפעול אצלנו כבר עכשיו, שנגיע לזה בכוחות עצמנו, לתועלתנו ולתועלת כל הבריאה, בכדי להגיע לתכלית בשלמות עם לב בשר..!! 

בברכת שבת שלום ומבורכת עם הרבה לב בשר רוחמה אפרתי