האגדה על יצירת האש
האגדה על יצירת האש: זו סיפור עתיק יומין המלמד אותנו שכל דבר בחיים יכול לקבל פרשנות שונה, זווית ראיה אחרת והתנהגות מעשית בהתאם. עדנה קדוש על האש שבאגדה.
אגדה עתיקה מספרת על אדם אשר תהה והתבונן בטבע. לאחר ימים רבים הוא גילה כיצד נוצרת האש. הוא החליט לחלוק את ידיעתו ואת הגילוי המיוחד הזה עם אנשים נוספים. חלק מהאנשים למדו ממנו והשתמשו במידע שהועבר אליהם, וחלק סילקו אותו במחשבה שזה מסוכן. כל קבוצה הגיבה באופן שונה למידע החדש והעבירה לדורות הבאים את מה שהבינה.
הייתה קבוצה אחת שסוד יצירת האש נשמר אצל מנהיגיה. וכך, מדור לדור, המידע היה רק אצל המנהיגים שהתחלפו בה. קבוצה שנייה שכחה את סוד יצירת האש והתפללה לקבל כלים שבעזרתם ייצרו אש. וכך, כל דור בקבוצה זו, המשיכו להתפלל לכלים האלו. קבוצה שלישית סגדה והתפללה לאותו אדם שגילה להם את סוד האש וחלק איתם "יכולת על טבעית". ואכן, כל הדורות סגדו לאותו אדם. קבוצה רביעית שימרה את הסיפור על יצירת האש והעבירה מדור לדור את "האגדה". קבוצה חמישית שימרה את סוד יצירת האש והשתמשה בו כדי להתחמם בחורף, לבשל וליצור כלים שונים. האש, ללא ספק, שידרגה את החיים שלהם. כל הדורות של הקבוצה הזו השתמשו באש לדברים טובים. קבוצה שישית השתמשה בסוד יצירת האש כדי להוסיף לעצמה כוח (מדומה, כמובן) ולתועלת שלילית, ושרפה את שדות השכנים, פגעה באנשים עם האש וגרמה נזקים רבים איתה. גם הדורות הבאים שלה השתמשו באש בתוקפנות ואלימות.
אגדה עתיקה זו מלמדת אותנו שכל דבר בחיים יכול לקבל פרשנות שונה, זווית ראיה אחרת והתנהגות מעשית בהתאם.
לכל אדם ולכל קבוצה יש מחשבה שטבועה במערכת הפנימית. אותה מחשבה הינה הטבעה, כלומר הופכת להיות כביכול הטבע של האדם או הקבוצה ולכן הוא/הם מאמינים שזה הדבר הנכון.
כאשר אדם נתקל בנושא מסוים בחייו, ההטבעה הקיימת במערכת שלו מתעוררת, מנהלת אותו והיא שתקבע איך יגיב ואיך ינהג. אם ההטבעה חיובית ותורמת – הוא ינהג בצורה חיובית ותורמת. אך אם ההטבעה היא רגש שלילי, פחד או חוסר אונים – ההטבעה תגרום לו להתנהג בהתאם. כדי לא להרגיש את רגשותיו ומחשבותיו השליליות הוא יתנהג בצורה כזו שתיתן לו, כביכול, תחושה של אומץ וכוח ותסתיר את הבעיה או את הפחדים שלו.
מאמרים נוספים בנושא:
כאשר יש לאדם הטבעה שלילית, הוא מרגיש לא בסדר ואפילו מנסה להסתירה. האמת היא, שאין זו אשמתו כלל. למה? כי זה מה שהוא ראה ולמד עוד מילדותו. הוא לא ראה משהו אחר. הוא לא יודע ולא מכיר משהו אחר, הוא לא יודע שאפשר להשתמש באש לתועלת חיובית. אבל אין זה אומר שאם הוא מבין שההתנהגות שלו אינה תקינה אז הוא פטור מלתקן ולשפר אותה בגלל חוסר הידיעה, ממש לא. עליו להפשיל שרוולים ולעבד את עצמו ולתקן את הטעון שיפור.
אפשרות נוספת היא – שהתנהלות כוחנית – השימוש באש כדי לשרוף אחרים לא היה אורח החיים שראה אלא מנגנון הישרדות בעבר. אולם, כשאנו מתבגרים עלינו לקחת אחריות ולשחרר דפוס התנהגות זה. בבגרותנו איננו יכולים ואיננו מורשים להמשיך לשרוף שדות אחרים…
לכולנו יש הטבעות שליליות. אנו מסתירים אותן מעצמנו כי לא נוח לנו לדעת שאנו כועסים, תוקפניים, מפחדים או בעלי רגשות ומחשבות שליליות כאלה ואחרות.
אחת הדרכים שאנו מסתירים בעזרתה מעצמנו את הקושי שלנו היא – על ידי הורדת וילון עבה ואטום. איננו רואים יותר את עצמנו המכוסה מאחורי הווילון. מה שנשאר לנו זה רק לראות אחרים. להסתכל ולהתעסק במישהו אחר כתחליף לדבר האמיתי, שהוא ההתעסקות בנו ובעצמנו.
דבר זה הינו בעיה גדולה מאוד משתי סיבות:
הראשונה – הבעיה שלנו לא מקבלת טיפול. ההיפך, ההטבעה מתעצמת ונוכחת יותר.
השנייה – כל התעסקות במישור החיצוני, באדם אחר, היא כמו הקבוצה ששרפה את שדותיהם של שכניהם. יש בזה נזק כפול. בהתחלה, נראה שהנזק נגרם לאדם האחד וזה יוצר אשליה של רגיעה מסוימת (שכמובן אינה רגיעה אמיתית), ואחר כך הנזק הוא גם לאדם עצמו – מידותיו מושחתות, הוא מאבד קשר עם עצמו וההטבעה מנהלת אותו ונוכחת יותר ויותר בחייו.
הרבה דברים אפשר לעשות עם האש, אבל בעיקר להאיר איתה את החושך ולא רק הגשמי אלא הרוחני…
לכל אדם תחום, גבול, שבו מתנהלים חייו. בתוך התחום האדם מצליח מאוד כי הוא חי שם את כישרונותיו ויכולותיו. אם האדם מפריד את עצמו מתחומי אחרים ומשקיע את הווייתו בתחום שלו, הרי שיצא אור טוב וישפיע גם על תחומו וגם על סביבתו.
לעומת זאת, אם אדם יוצא מתחומו וגבולותיו, הוא מתערבב ומתפשט וכוחותיו הטובים מתפזרים כמו חלקים רבים שבורים לכל עבר, כאשר אין להם ערך חיובי כי אם מטרד שלילי.
לכן טוב שנדע להיות בגבול שלנו, לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות טוב ולהישאר בתחום שלנו. זו דרכנו.
אבל לעיתים ישנו ערפל בדרך…
למשל – אם אנו נפגשים עם אדם שפולש לתחום שלנו, מה עושים? הדבר הראשון הוא, להישאר בתחום ובגבול שלנו ולא לאפשר לניסיון שלו להתערבב בנו ולהטעות אותנו. עלינו להפריד באופן ברור את המחשבה, את ההרגשה ואת מעשינו ממנו.
כל ערבוב תחומים גורם בדיוק כמו בגינה לנבילת הצמחים, כאשר צמח משתלט על תחום של צמח אחר הוא מזיק לו, לאדמה ולנוף. לא תהיה שום צמיחה טבעית. כך הוא הדבר גם בין בני אדם כאשר מישהו מנסה להשתלט על תחומו של השני ולהתערבב בו.
ומה הבעיה? שלרוב, עושים אידיאליזציה. הבעיה היא שמנמקים את ההתערבות באידיאל, וזה בהחלט מבלבל. אבל כבר ידוע שליצר הרע יש אינסוף תחפושות וגם "קדושות ומנומקות" וכל מיני "אידיאלים", לכן צריך להיזהר ולפקוח עיניים.
יהי רצון שנזכה כולנו להיות כל אחד בתחומו שלו ולבנות במקומו את עולמו, ובכך להוסיף טוב הולך וגדל לעולם כולו, ושהאש הפנימית תהיה אש שמחממת, מאירה ותורמת, מרפאה מכאובים, של התלהבות ושמחה מועילה.
* * *
עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע". להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן בפייסבוק – מידה טובה – הקוד להרזיה בריאה, או באתר www.ednakadosh.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור