סגולה נפלאה לפרנסה- ליל הסדר ביד רחבה

ואלו שלושה סיפורים שנוהגים חסידי פולין לספר בשבת שלפני חג הפסח – וסגולתם של שלושה סיפורים אלו – שיהיו כל צרכי החג ברווח למספר אותם לפני חג הפסח:

מעשה הראשון

מעשה ביהודי פשוט שהיה מכין יין שרף, ולפני פסח היה עובר מעיירה לעיירה ומוכר את חביות היין וכך היה לו מעט פרנסה. שנה אחת בדרכו למכור את היי”ש, הגיע אותו יהודי לגבול עם עגלתו המלאה בסחורה. ראו אותו השומרים בדקו אותו וכשגילו את סחורתו לקחו אותה ממנו וקבעו לו משפט. בזמנם היה אסור מחוק המדינה לסחור עם יי”ש מבלי רשיון מיוחד, עונש על כזה מעשה הינו מוות! נסע היהודי תכף לרבי רבי אלימלך (מליזענסק) זי”ע ובכה מאוד שלקחו ממנו החבית יי”ש, אמר לו רבי אלימלך שילך ויאמר לשומרי הגבול שיטעמו מהחבית יי”ש ויראו שזה מים ולא יי”ש, וכך עשה היהודי. הלך וצווה לשומרי הגבול לטעום מהחביות יי”ש וראו שהם מלאות מים ולא יי”ש, כך היה ובאמת נתנו לו בחזרה החביות, חזר היהודי שוב לרבי אלימלך ובכה לפניו איך שהחביות הינם מקור ההכנסה עבורו לצורכי פסח ועכשיו החביות יי”ש מלאות מים, אז אמר לו הרבי רבי אלימלך שהחביות כולן מלאות עכשיו ביין חזר וכך היה. מכר את כל החביות וקיים את כל סדר הפסח ביד רחבה.

יהי רצון שגם אנו נוכל לקיים את מצוות ליל הסדר בשפע גדול. עם מטעמים משובחים ובגדים נאים וחדשים לכל המשפחה ויהיה לנו שפע ורווח עצום!

מעשה השני

מסופר על מלך שנאבדה ממנו טבעתו. טבעת שקיבל אותה בירושה מאבות אבותיו וערכה היה רב. צווה המלך לחפש הטבעת, הבטיח המלך שכר רב לכל מי שיחפש את הטבעת. ומי שימצא יקבל סכום עצום ורב. באותו עיירה חי לו יהודי עני שלא היה לו איך לנות אתצ צרכי פסח, שמע על הבטחת המלך והלך להתייעץ עם אשתו שיעצה לו מייד:”תלך גם אתה ותאמר למלך שאתה גם כן רוצה לחפש הטבעת והמלך ייתן לך מעות, ובזה המעות יהא לנו להכין צרכי חג הפסח”, כך עשה היהודי וכן הלך וקנה בשמחה את  צרכי פסח בהרחבה גדולה, וקיים את סידר ליל הסדר בפאר והדר עם אורחים לרב.

יועץ המלך הבחין במעשה והיה שונא יהודים גדול הלך וסיפר למלך. בליל הסדר המלך החליט לערוך בדיקה והלך לבקר אצל היהודי. היהודי שאחז באמצע הלילה התחיל לומר: ”אילו הוציאנו ממצרים וכו’ וכל האורחים היו עונים “דיינו” וכך המשיך בעל הבית ”אילו קרע לנו את הים” וכל האורחים עונים בקול: ”דיינו” , המלך שמע, ומכיוון שלא הבין את השפה חשב לעצמו: ‘ בטח בעל הבית שואל מי גנב את הטבעת וכולם עונים לו דיינו’. דייני היה שם יועץ המלך (דייני בהברה חסידית),הלך המלך וצווה המלך לאסור את היועץ ולהכותו עד שיודה ,וכך היה שהודה שגנב את הטבעת . וכך זכה היהודי לקיים את מצוות ליל הסדר ביד רחבה וכן קיבל עושר עצום .

יהי רצון שגם אנו נוכל לקיים את מצוות ליל הסדר בשפע גדול. עם מטעמים משובחים ובגדים נאים וחדשים לכל המשפחה ויהיה לנו שפע ורווח עצום!

מעשה השלישי

היה היה יהודי מאמין, תמים, פשוט – שהתפרנס מהפעלת בית מרזח שחכר מהפריץ המקומי. הפריץ היה מיודד עם היהודי – ופעם אחת כשנפגשו שאל אותו הפריץ – מהיכן באה פרנסתך ?

כמובן, רצה הפריץ לשמוע שהיהודי מחזיק לו טובה שהרי פרנסתו באה ממנו – אלא שהיהודי המאמין התמים השיב ואמר: פרנסתי באה רק מהקב”ה.

לשמע תשובת היהודי הרצין הפריץ, והתחיל לשאול את היהודי שוב ושוב שאלה זו בצורות שונות – וציפה לשמוע בתשובותיו איזה רמז לטובה שמחזיק היהודי לפריץ המשכיר לו את בית המרזח.

ואכן, היהודי היה פשוט מאוד ולא נרמז בשום רמז – ובכל פעם ששאלו הפריץ מאין באה פרנסתך ? – חזר היהודי והדגיש שפרנסתו באה ישירות מהקב”ה – ולא משום מקום אחר חוץ מהקב”ה.

התרגז הפריץ על היהודי ואמר לו – מאחר שאינך יודע מי עושה איתך טובה ונותן לך פרנסה – עליך לעזוב את בית המרזח ולחפש פרנסה אחרת.

ואם כן, היהודי נשאר לגור באותו מקום – אך נאסר עליו להפעיל את בית המרזח – וכך, לפני חג הפסח – מצא עצמו היהודי בלי פרנסה ובלי פרוטה לפורטה – וצורכי החג מרובים.

לפריץ היה אוצר במרתף ביתו – ושם היו הרבה מטבעות זהב יקרי ערך שאותם אהב הפריץ למנות – וכך בכל יום היה הפריץ נכנס לאוצרו – סופר את מטבעותיו באהבה רבה ומצחצח אותם כדי שיאירו הצורות והדמויות המוטבעות ע”ג המטבעות.

הפריץ היה יורק על המטבע – ועם מטלית היה מצחצח את המטבע – כך היתה דרכו של הפריץ לעסוק עם מטבעותיו – דבר יום ביומו.

אותו פריץ היה “מהגדולים אשר בארץ” – ונהג להחזיק בביתו קוף – קוף אמיתי – שאותו היה לוקח לכל מקום שהלך. וכידוע, טבעו של הקוף לחקות את בני האדם הסובבים אותו – וכך לאחר שראה הקוף, פעם אחר פעם, את הפריץ יורד לאוצר, יורק על המטבעות – ואח”כ מצחצח אותן בהנאה רבה. והקוף, הרי הוא רק קוף – וחשב לעצמו שודאי הפריץ אוכל את המטבעות הטעימות והמבריקות. ואכן, פעם אחת ירד הקוף לתוך האוצר – והתחיל לזלול את המטבעות – אכל ואכל עד שנפל והתפגר.

כאשר ירד הפריץ לתוך האוצר – וראה את הקוף המת – מיד התחכם להתנכל ליהודי חוכר בית המרזח. וכך, בערב פסח – שלח הפריץ את משרתו לזרוק את הקוף המת – לתוך ביתו של היהודי. המשרת עשה כמצוות הפריץ ומיד הסתלק משם חושב לעצמו – יהודי חסר דעת – זה חלקך לחג הפסח. תוך כדי שנחת פגר הקוף על רצפת בית היהודי – נקרעה בטן הקוף ומתוכה נשפכו כל מטבעות הזהב. לקח היהודי את מטבעות הזהב וקנה את כל צורכי חג הפסח בשפע רב – ושמח וטוב לב ישב עם בני ביתו לערוך את סדר הפסח.

עם חשכה, התגנב הפריץ לבית היהודי והציץ מחלון הבית לראות כיצד חוגג היהודי את ליל הסדר. והנה רואה הפריץ שולחן מלא כל טוב – הנרות דולקים ואורחים רבים בבית – וכולם נהנים ושרים ושמחים.

הפריץ לא הבין – מהיכן כל השפע הזה ? נכנס הפריץ לבית היהודי ובפשטות שאל את היהודי מהיכן יש לך כל זה ? – והיהודי, שהיה כאמור יהודי תמים לכל דבר – סיפר לפריץ שמישהו עבר וזרק פגר קוף לתוך ביתו – וממנו יצאו מטבעות של זהב – ומהן קנה את כל צרכי החג.

חכך הפריץ בדעתו – והודה ליהודי שאכן צדק באומרו שפרנסתו באה לו ישר מהקב”ה. – וליהודי היה כל צרכי הפסח בהרחבה גדולה.

יהי רצון שגם אנו נוכל לקיים את מצוות ליל הסדר בשפע גדול. עם מטעמים משובחים ובגדים נאים וחדשים לכל המשפחה ויהיה לנו שפע ורווח עצום!