
שיחה כפתרון- חלק ב’
אנו בפרק ב' בסדרה חדשה שבה נלמד בע"ה לפתור בעיות עם הילדים בדרך של שיחה. שיחה לא מחליפה סגנונות של משמעת, שיחה עם הילדים היא חלק מארגז כלים שאנחנו כהורים ומחנכים משתמשים בהם על מנת לגרום לשינוי חשיבתי והתנהגותי אצל הילד.

הורים יקרים, אנו בפרק ב’ בסדרה חדשה שבה
נלמד בע”ה לפתור בעיות עם הילדים בדרך של שיחה.
שיחה לא מחליפה סגנונות של משמעת, שיחה
עם הילדים היא חלק מארגז כלים שאנחנו כהורים
ומחנכים משתמשים בהם על מנת לגרום לשינוי
חשיבתי והתנהגותי אצל הילד.
לכן, כדי שתהיה תועלת מהשיחה, עלינו להביא
את הילד למצב של נינוחות ורוגע ורק אז נוכל לדבר
איתו על הבעיה העומדת על הפרק ולכן זמן שהוא
לחוץ או כעוס- לעולם אינו הזמן המתאים.
הזמן הכי מתאים, הוא דווקא מתי שהבעיה לא על
הפרק, מתי שהילד אינו לחוץ והוא לא צריך לחשוב
איך לענות לנו, איך להצדיק את התנהגותו ולתרץ את
עצמו. בזמן נינוח, החושים שלו לא עסוקים ב”להגן”
על עצמו ולכן זמן שבו הבעיה אינה על הפרק, הוא
הטוב ביותר לשיחה על הבעיה.
עלינו להשתמש בתקשורת
כדי לפתור בעיות על ידי שיחה, עלינו להשתמש
בתקשורת. אחד מלימודי החינוך הראשונים, שאנו
צריכים ללמוד ולחנך את הילדים הוא “לדבר”.
ילדים רבים פשוט אילמים או למדו להיות כאלו.
בואו ניקח דוגמא מהכיתה:
באמצע השיעור דודי מכה את משה שיושב לצידו
בשולחן. “המורה, הוא כל הזמן מציק לי!” מנסה דודי
להסביר את ההכאה “דודי! תגיד לי, דיברת איתו?
ביקשת ממנו שיפסיק להציק? סיפרת לו שמה שהוא
עושה מציק לך?” שאלות המורה נותרו באוויר! דודי
מצפה שיבינו אותו, אבל הוא מתקשה להביע את
רצונותיו בדיבור.
תשמעו מה דודי היה צריך לעשות כאשר משה
מציק לו, פשוט להגיד לו: “משה ההתנהגות שלך
מציקה לי. אני מבקש ממך, להפסיק לדחוף עם היד
שלך את הספר שלי!”
דוגמה נוספת:
האם מספרת בערב לבעלה – “הילדים שלך ממש
עצלנים! הם חושבים שאני משרתת. כל היום אני
מסדרת והם הופכים, אפילו את הצלחות של האוכל
הם לא הרימו לכיור”.
נחשוב ביחד- אמא יקרה, האם אמרת להם:
“ילדים! מי שסיים את האוכל, יקום בבקשה ויניח את
הצלחת בכיור” בינינו, הרי לא אמרת להם! אלא ציפית
שהם-יבינו לבד.
“מה הם לא רואים את הצלחת שנשארה בשולחן”
או “שהם חושבים שיש לה כנפיים והיא תגיע לבד
לכיור”, את מצפה שהם יבינו לבד או שיזכרו את
התלונות שלך מאתמול??? אז זה העניין- שילדים
לא אוהבים או לא רוצים להבין לבד! את לא צריכה
לצעוק, לא להתרגז ולא להתלונן, פשוט לדבר, לפתח
שיחה ולהסביר, תאמינו לי בשיחה נינוחה משיגים
יותר מאשר עם תלונות. איך עושים את זה? בבקשה!
הסברה נכונה-המפתח להצלחה
נניח והבעיה העומדת על הפרק היא: “קימה
מאוחרת”. נאסוף את הילדים לסלון, נשוחח איתם
בגובה העיניים ונספר להם את הרגשותינו:
“ילדים צדיקים שלי! בכל בוקר, כולנו התעוררנו,
קמנו מהמיטה, התארגנו ובשעה שבע וחצי בערך
יצאנו מהבית, אבל יש ילד שקם מיד כשאמא/אבא
העירו אותו. יש ילד שקם אחרי הרבה קריאות ויש
אפילו ילד שהיה קם לאחר מלחמות. לפעמים לקחתי
את השמיכה, לפעמים שפכתי קצת מים, הרבה
פעמים צעקתי והלחצתי אתכם שאין זמן, אתם תאחרו
או שההסעה כבר למטה. לבסוף, כולכם ב”ה הלכתם
לבית הספר, אבל כשיצאתם ונזכרתי איך עבר עלינו
הבוקר, הרגשתי בכלל לא נעים- כי כעסתי, התרגזתי
וצעקתי. כשיצאתם נשכבתי על הספה והייתי מותשת,
זה ממש מצב לא נעים. תגידו! לכם נעים שאני צועקת
עליכם בבוקר ואתם יוצאים מהבית עם מצב רוח
נורא, אתם לא חושבים שעדיף לצאת עם נשיקות
וחיבוקים?!
ילדים מתוקים שלי- אני מאוד רוצה שתהיו
בע”ה ילדים מחונכים שמקיימים את רצון ה’ ויודעים
לשמור על הזמן, ואני מאמינה שאם נעבוד ביחד על
החוק החדש שאנחנו רוצים לעשות בבית, ה’ יעזור לנו
להצליח בו וכאשר נתרגל אליו הוא יהפוך לנו לטבע
שני וכך נהיה יהודים מסודרים כמו שה’ רוצה.
בואו נחשוב ביחד, בשביל מה חשוב לישון /לקום
בבוקר בזמן? האם לדעתכם חשוב לקבוע זמנים
לשינה-לקימה? אתם זוכרים מקרים שבאתם לכיתה
מאוחר, איך הייתה הרגשתכם? אתם יודעים למה
אחרתם לכיתה? אתם זוכרים ימים שכמעט נרדמתם
בכיתה? וכו’ וכו’ תפתחו שיחה ארוכה עם הילדים
שבה תפרטו את כל המעלות של זמן קבוע לשינה ואת
כל החסרונות של ילד שישן מאוחר. תוסיפו סיפורים
ודוגמאות לרוב, אל תקמצו במילים- המטרה היא
להוביל את הילד תוך כדי שיחה למסקנה חד משמעית
“אני חייב / משתלם לי-לישון בזמן”. ישנם ילדים
שיפנימו בשיחה הראשונה וישנם ילדים שצריכים 10
שיחות- כל ילד בקצב שלו. כאשר הילד יבין מעצמו
שהוא צריך “זמן שינה קבוע” החדרנו בו מודעות
למשמעת עצמית, ועכשיו העבודה שלנו היא: לפתח
בו את הנקודה הזו ולהוביל איתו ביחד מהלך ושינוי
בחיים, עד שיגדל ויוכל לעמוד על רגליו גם כאשר
איננו בודקים אותו.
סיכוי סביר שיהיו לו קשיים ונפילות, אך לפחות
יש לו תוכנית ומטרה ויודע לקראת מה הוא צועד,
בסוף בע”ה עם הרבה תפילות, אורך רוח, סבלנות
ושימוש בשיטות שהזכרנו במאמרים קודמים, הוא
גם יצליח.
עיקר המסר
חשוב להעביר מסר לילדים, שעיקר חשיבות
הסדר, המשמעת והחוקים בבית- הם להיות עובד
ה’ כפי רצונו יתברך. ולומר תמיד לילד אנחנו יהודים
ומתנהגים לפי רצון ה’. חשוב גם לחפש בספרי הלכה
ומוסר את חשיבות הנושא שעובדים עליו, נניח שינה
בזמן ולהקריא לילד מתוך הספר-בהצלחה!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור