תת מודע על חושי

בימים טרופים אלו הרבה אנשים מחפשים נקודת אחיזה שתהווה להם מקור של ביטחון קיומי. האופטימיות היא נצרך מאד חשוב, חיוני והכרחי לעומת החדשות הקודרות והרועמות בארץ ובעולם.

הרבה אנשים מרגישים כאילו משכו להם את השטיח מתחת רגליהם, והם כפשוטו מאבדים שיווי משקל. תחושת חוסר אונים, בלבול, חוסר ביטחון, צער ומבוכה, פחדים וחרדות (סוגי פוביות שונים), ועוד אינסוף תחושות שליליות מקבלות ביטוי והעצמה בימים אלו.

יחד עם זאת, ידוע בתחום הnlp שישנם יכולות רבות שנתנו לאדם מאת הבורא יתברך, אשר מסוגלות דווקא לעזור במצבי חירום מעין אלו. ישנן טכניקות פשוטות, נגישות, קלות עם תכנים שיש בהן המשגה יומיומית רגילה שבה אתם יכולים להפוך את הקערה על פיה, כפשוטו, ולחיות חיים הרבה יותר נינוחים, מאווררים, שמחים, אופטימיים ובריאים למרות המצב.
למה הכוונה? במילים אחרות, ניתן לקחת את המצב הנוכחי, המשבר הגלובאלי וכן הבינאישי של כל אחד ואחת מאתינו במה שעובר ולמנף אותו להצלחה, לחיים טובים, בריאים ומאושרים יותר.

נשמע לכם מופרך? אז זהו שלא! הדברים בדוקים ומנוסים. מגובים במחקרים עולמיים והוכיחו את עצמם בזה אחר זה למי שמיישם את ההוראות ובאמת מבקש לחיות אחרת.

הרי הקדים וכבר אמר לפני למעלה מ200 שנה, אבי החסידות, הלוא הוא רבי ישראל הבעל שם הטוב הקדוש באומרו : "היכן שמחשבתו של אדם נמצא – שם הוא כולו"

מוסיף ומחזק אותנו רבנו, אור הצחצחות, רבי נחמן הקדוש באומרו : “אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות.”

הבה ננסה לבחון את שני המשפטים , לבדוק ולראות איך שניהם מתיישבים בדיוק רב על התכנות והפרמוט העצמי שלנו לגבי המחשבות ואופן השפעתן האינדוקטיבי על חיינו, באומרם יש השפעה מכרעת בבחירת המחשבות על חיינו!

"היכן שמחשבתו של אדם נמצא – שם הוא כולו". רגע.. בואו נבין, האם המחשבה שלי היא בעצם מי ומה שאני? האם המחשבה שלי היא ההוויה שלי, כל כולי? קטונתי מלפרש את דברי הבעל שם טוב הקדוש, אבל מה שנראה לי להאיר בכם הוא הדבר הבא:

דמיינו לעצמכם שאתם נמצאים כעת במטבח ורוצים להכין סלט ירקות עשיר לארוחת הצהרים. אתם מוציאים מן המקרר שלל ירקות צבעוניים: מלפפון טרי, עגבנייה עסיסית, גזר כתום בריא, פלפל גמבה אדומה, סלרי וחסה ירוקה שעשירים בנוגדי חמצון בריאים. אתם חותכים את הירקות לקוביות קטנות ותוך כדי מזמזמים שיר נחמד. הסלט כבר כמעט מוכן. אומנם חסר בו רכיב אחד, הלימון. הלימון הצהוב, העסיסי מלא מיץ חמצמץ עשיר בקורטוב של ויטמין סי, עם ריח של פירות הדר. אתם לוקחים אותו מן הסל חותכים לשתיים וכבר מרגישים את השפריץ של הלימון על כף היד וריח הפרי נידף באוויר,

אתם סוחטים היטב את מיץ הלימון , סיבוב אחר סיבוב וכבר מרגישים בפה את טעמו החמצמץ משהו של הלימון! בלוטות הטעם בפה מריירות עודף של ריר נוכח התחושה של הלימון, הסחיטה, החמצמצות, וכך אתם מוזגים בהנאה את הלימון הסחוט לתוך הסלט ומערבבים היטב, לא לפני ששוב מרגישים את בלוטות הרוק מריירת עוד עודף ריר נוכח הלימון. אתם גם מריחים היטב את הריח המיוחד של פרי ההדר.

עכשיו עצרו. עצרו לרגע והתבוננו.

מה קרה פה?

מי חתך סלט? ומי בכלל סחט מיץ לימון? אני בסף הכל רק תיארתי בפרוטרוט תיאור בנאלי במטבח שבו חותכים סלט וסוחטים מיץ לימון. אבל מה קרה לנו בפועל? רובנו (כולל אותי בכתיבת שורות אלו) הרגישו את הטעם החמצמץ בפה של הלימון וגם בלוטות הרוק ייצרו עודף רוק וגם הרחנו את ריחו הנעים של הלימון שהופרח לחלל האוויר.

איך זה קרה? הרי בפועל אף אחד מאתנו עכשיו לא באמת חתך סלט וסחט מיץ לימון. אנחנו יושבים וקוראים את המאמר. אז איזו השפעה הייתה פה בכלל? מאיפה היא הגיעה??

פשוט מאד! השפעה תת מודעית של החושים על מערכת הזיכרון שבא לידי ביטוי בגירויים השונים בגוף, כולל על מערכת העצבים.

אנחנו עושים פעולות יומיומיות – מערכת הזיכרון זוכרת את הפרטים, האירועים, התגובות מהעבר ושולפת אותם – וכאשר ישנה הפעלה של המערכת דרך אחד החושים – בין אם זה באמת (שנמצאים פיזית במטבח וסוחטים לימון) ובין אם זה לא באמת (דרך קריאה למשל) המערכת אינה מבדילה בין אמתי ללא, ומפעילה את התת מודע דרך הזיכרון , והתוצאה היא תחושה זהה ואמתית לזו שאם הייתה כזו בפועל.

במילים אחרות, שימו לב איזו השפעה תת מודעית של החושים והזיכרון יש לאדם בבניית המציאות והחיים שלו.

כעת נשאלת השאלה איזה שימוש נעשה בה?? ובזה עסקינן! אם תשמעו כל היום חדשות ותקראו כתבות מובטח לחם לחץ, פחד, התקפי חרדות, דופק מהיר, קשיים וכדומה – כי ככה הגוף זוכר להגיב במצבי חירום. המוח מזהה מצב של סכנה ופועל בהתאם!

לעומת זאת, אם תשכילו ותבינו שיש לכם אפשרות לבחור אחרת – חייכם ישתנה מן הקצה אל הקצה!

"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות.” למה התכוון רבי נחמן באומרו את המשפט הלוגי שנשמע לכאורה לא מובן ולא ברור, שהרי מחשבה לכאורה היא משהו אמורפי, חסר צורה, שלא רואים אותו אבל מרגישים אותו. אז אם הוא לא נראה כיצד הם נמצאות פיזית איפשהו? מעניין.

אז קודם כל נתחיל ונאמר שמחשבה היא דבר בר קיימא. מחשבה יש לה תוקף גדול כפי שאומר רבנו בליקוטי מוהר"ן ח"א , תורה קצג "דַּע שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה יֵשׁ לָהּ תּקֶף גָּדוֹל וְאִם יְחַזֵּק וִיגַבֵּר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם יוּכַל לִפְעל שֶׁיִּהְיֶה כָך וַאֲפִילּוּ אִם יְחַזֵּק מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ וְכֵן בְּכָל דָּבָר רַק שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה תִּהְיֶה בְּבִּיטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת וְהַמַּחֲשָׁבָה תַּקִּיפָה כָּל כָּך עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מַמָּשׁ" ועיין שם.

מחשבה היא בר קיימא והיא ממשית ממש! יש לה תוקף כוחות ויכולות לפעול דברים כפי שכותב ומסביר רבי נחמן, שהמחשבה אם תהיה חזקה מאד היא יכולה להשיג את הדבר.

כמו שאנחנו רואים למשל אפילו בפן הפיזיולוגי, שישנן נשים עקרות חס ושלום, שאינן יכולות ללדת, אולם בשל כוח הרצון העז שבהן הוא מדמיינות (=כוח ותוקף המחשבה!) שהן בהריון למרות שהן לא. כעת שימו לב מה קורה להן בגוף. המחזור החודשי נפסק, הגוף מראה סימנים ואותות של הריון, בחילות בוקר, תחושות לא נעימות, הקאות, אפילו בדיקת הדם מראה על ערך בטא גבוהה – שזה עדות להריון, הבטן מתנפחת ואפילו יש צירים. אבל בפועל אין הריון ואין שום עובר! אז מה כן קרה פה? כוח המדמה. המחשבה נכנסה לתוקף גדול של הריון והגוף נכנס למוד של הריון, למרות שבפועל האישה לא בהריון, אין שק עובר ואין וולד. אבל המוח חושב אחרת ומשדר לגוף שכאילו יש הריון וישנה גם לידה (היא מגיעה לחדר לידה עם צירים..).

אתן דוגמא נוספת. גב' אורנה חיכתה כבר מזה זמן רב לחתונת חברתה שכבר נושקת לגיל ה40, היה זה אירוע משמח במיוחד עבורה ולו בשל העובדה שהייתה שותפתה לצער הגדול בעקבות עיקוב הזיווג. והנה, רצה השם יתברך ומצאה בחור כלבבה. מרב התרגשות וכנראה גם לחץ , יצאה אורנה מוקדם מהבית לאולם כדי לסייע לחברתה הכלה. אך אבוי! רק דרכה רגלה במפתן האולם בירושלים, אחרי שנסעה כמעט שעתיים וחצי מאזור הקריות שאחרי חיפה, נזכרה שאולי, שמא ופן , מרב הלחץ, השאירה את הבוילר דולק, אבל זה ניחא, מה עם התנור והגז? אולי גם אותם השאירה דלוקים ואת הסיר עם המרק והתפוחי אדמה בתנור? כיביתי או לא? השארתי דלוק את הגז או שהמרק רתח כיבית?

היא ניסתה להתקשר לכמה שכנות שאחת מהן לא הייתה בבית ותחזור מאוחר יותר, לשנייה אין בכלל מפתח והשלישית לא עונה בכלל.

מה יהיה? היא לא ידעה את נפשה מרב צער. כבר שלושה חודשים היא מחכה ליום המיוחל לשמוח בשמחת חברתה והנה היום הגיע והיא כל כולה בלחץ היסטרי. מחשבות שהבית חלילה יעלה באש, והמקר כבר התאדה והסיר כולו חרוך, והבוילר יישרף עלו כל כמה דקות. המחשבות הללו, השליליות לא הרפו ולא נתנו מנוח. היא אומנם הייתה פיזית באולם, בחתונה בירושלים – אבל מחשבות שלה היו במטבח, בבוילר, בגז ובתנור. מנטלית היא לא הייתה בחתונה, היא הייתה בביתה מוטרדת מאד.

כלומר, במילים אחרות, פיזית אנחנו יכולים להיות במקום מסוים, אבל מנטלית במקום אחר. מנטלית – הווה אומר, "היכן שהמחשבות שלנו נמצאים – שם אנחנו". לא הפיזית הוא זה שקובע אלא המנטלי! ראו עד כמה הדברים חזקים!

תזכרו למחשבה יש תוקף גדול. תבחרו ותסננו את המידע שאתם מכניסים למוח שאחר כך משפיע עליכם בצורה תת מודעית ומשפיע על הרגשות שלכם ומעצב לכם את החיים ממש! המוח שלכם אינו פח זבל, תלמדו לסנן!