פסוקו של יום

יש ולאדם נדמה שהוא רעב ללחם וצמא למים ועל כן הוא מתאווה לאכול ולשתות. והאמת היא, “שנפשם בהם תתעטף”, דהיינו שהנפש מועטפת באוכל הזה ומשוקעת בתוך המשקה הזה, ולכן הוא מתאווה לשתות ולאכול ולהשלים נפשו על ידי האכילה והשתיה. (ר’ ישראל הבעש”ט).