ארץ ישראל

 

כל אחד מישראל יש לו חלק בארץ ישראל ואפילו עכשיו בגלות שאנו רחוקים מארץ ישראל, אף על פי כן בכל מקום שישראל יושבים שם אפילו בחוץ לארץ, הוא גם כן בבחינת ארץ ישראל. אך לגרש המערערים על ארץ ישראל, שהם בחינת קליפת עשו וישמעל החופים עכשיו על ארץ ישראל, זה תלוי בקדושת הברית.

 

עיקר שמירת הברית הוא על ידי קדושת המחשבה, לגעור בכל המחשבות הרעות, שהן בעצמן בחינת קליפת עשו וישמעאל, ולפנות המוח מהן, שזה בחינת איסור חמץ ומצוות אכילת מצה בפסח, שיצאנו אז ממצרים בשביל להיכנס לקדושת ארץ ישראל.

 

 

פעם התקרב אל אנשי שלומנו מקורב חדש באומן, והתחיל לחלק טבק לאנשי שלומנו.

 

אף אחד לא העיר לו על עניין זה, למרות שדבר זה הוא נגד דעתו המפורשת של רבנו. אולם רבי יצחק באבריניצער לא יכול היה להתאפק וגער בו: "אצלנו בבית המדרש טבק?"

 

וכן פעם אחת בראש השנה בשנות הרעב, כשהתחילו כמה מאנשי שלומנו לחטוף מהאוכל לאחר הקידוש, צעק רבי יצחק הנ"ל: "אצלנו בשולחן לחטוף?!" – כי מידת דרך-ארץ שהיתה בין אנשי שלומנו היתה עצומה להפליא.

 

 

כשהתלונן פעם אחד מאנשי שלומנו לפי חברו על יגיעתו הקשה ודוחק פרנסתו, פייסו וניחמו חברו בהזכירו לו את המובא בספר המידות: "השמחה התמידית מסוגלת להצלחה, על כן תשתדל ותתאמץ להיות תמיד בשמחה, ועל ידי זה תצליח".

 

התלונן לפניו שוב חברו על קושי הדבר: "להיות בשמחה תמיד?!" ענה לו חברו: "נו, וכי מה כבר לא עושים בשביל פרנסה?!"