הלכות קריאת שמע , כוונה ,ישיבה, דיני אונן בתפילה
סימן סא – לדקדק ולכוין בקריאת שמע (המשך)- א.אם הוא אנוס ואין לו תפילין, וחושש שיעבור זמן קריאת שמע ותפילה, יתפלל ויקרא קריאת שמע בלא תפילין, ובמשך היום יניח תפילין ויקרא בהם קריאת שמע.
סימן סא – לדקדק ולכוין בקריאת שמע (המשך)
א. אם הוא אנוס ואין לו תפילין, וחושש שיעבור זמן קריאת שמע ותפילה, יתפלל ויקרא קריאת שמע בלא תפילין, ובמשך היום יניח תפילין ויקרא בהם קריאת שמע.
ב. אנוס שאינו יכול לקרוא קריאת שמע בפיו, יהרהר אותה בליבו, ויצא ידי חובת קריאת שמע לכל הפחות לדעת הרמב"ם ודעימיה הסוברים דהרהרו כדיבור דמי. אך כשיעבור האונס יחזור ויקרא קריאת שמע בפיו.
ג. אם טעה כשהגיע ל"וכתבתם", ואינו יודע איפה נמצא, חוזר לומר "וכתבתם" הראשון, ואם יכול לידע מהציבור היכן הוא אוחז, וכגון שהתחיל קריאת שמע עם הציבור, ומצא הציבור אומר למען ירבו ימיכם וכו’, יכול לדעת מתוך זה שגם הוא נמצא ב"וכתבתם" השני.
ד. קרא קריאת שמע והתפלל, ומצא ציבור שקורין קריאת שמע, יניח ידו על עיניו ויקרא עמהם פסוק ראשון ופסוק ברוך שם. וטוב שיקרא עמהם את כל ג’ הפרשיות של הקריאת שמע, ויקבל שכר כקורא בתורה. וכל זה כשהוא נמצא במקום שיכול להפסיק, אבל אם נמצא במקום שאינו יכול להפסיק, כגון מברוך שאמר ואילך, לא יפסיק אלא יתן ידו על עיניו, ויאמר התיבות שהוא נמצא בהן בשעה שהציבור אומרים פסוק ראשון, בניגון הציבור, שיהיה נראה כאילו קורא עמהם.
ה. הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שקורין קריאת שמע, ואמר עמהם פסוק ראשון ופסוק ברוך שם, ושמע שוב ממנין הסמוך שקורין קריאת שמע, יכול לחזור מיד ולומר עמהם פסוק שמע וברוך שם, ואין לחוש בזה משום האומר שמע שמע משתקין אותו.
ו. יש נוהגים בשעה שהשליח ציבור אומר בקריאת שמע למען ירבו ימיכם הופך פניו לימין, וימי בניכם לשמאל, ואין נכון לנהוג כן.
ז. כשאומר "אני ה’ אלהכים אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים", לכתחילה צריך לכוין בפירוש לזכור יציאת מצרים. ובדיעבד אם לא כיון בפירוש, יצא.
ח. יחיד שקורא קריאת שמע, בשחרית או בערבית, או קריאת שמע שעל המיטה, טוב שיסיים בשלוש תיבות אלו: "ה’ אלהיכם אמת", כדי להשלים רמ"ח תיבות בקריאת שמע שהן כנגד רמ"ח אבריו של אדם. אבל כשמתפלל עם הציבור, מוטב שכל יחיד ישמע שלוש תיבות אלו מפי השליח ציבור, ויכוין עליו, ויוצא ידי חובתו. ואם השליח ציבור אינו שליח ציבור קבוע, אלא שירד להתפלל לפני התיבה באקראי, ואינו בקי בעינייני התפילה כדי להוציא את הקהל ידי חובת שלוש תיבות אלו, טוב שהיחיד יאמר עמו "ה’ אלהיכם אמת", ואחר כך ימשיך ויציב ונכון, או ואמונה כל זאת וכו’.
ט. גם האשה צריכה לסיים אחר קריאת שמע בתיבות "ה’ אלהיכם אמת". וטוב שתאמר קודם הקריאת שמע גם "אל מלך נאמן".
סימן סג – לישב בשעת קריאת שמע
י. יכול אדם לקרוא קריאת שמע בין כשהוא מהלך ובין כשהוא עומד או יושב, אבל לא פרקדן, שפניו כלפי הקרקע, או גבו פניו למעלה. אבל קורא והוא שוכב על צידו. ואם היה בעל בשר הרבה ואינו יכול להתהפך על צידו, או שהיה חולה, נוטה מעט לצידו וקורא.
יא. היה מהלך בדרך ורצה לקרות קריאת שמע צריך לעמוד בפסוק ראשון. שמאחר ופסוק ראשון הוא עיקר קריאת שמע, אין לו לקוראה כשהוא מהלך בדרך. ובדיעבד אם קראה כשהוא מהלך, יצא ידי חובת קריאת שמע, ואינו צריך לחזור ולקוראה.
יב. הנוסע במכונית או ברכבת, והגיע זמן קריאת שמע, יכול לקוראה גם כשהוא נוסע. אבל הנהג עצמו צריך שיחנה את רכבו בצד הדרך, לקרוא קריאת שמע.
יג. מי שרוצה להחמיר על עצמו לעמוד בקריאת שמע כשהוא יושב, נקרא עבריין.
סימן סט – דין הפורס על שמע
יד. ציבור שהתפללו בבית הכנסת בלי מניין, וכשסיימו תפילת שמונה עשרה הגיעו אנשים נוספים לבית הכנסת ונעשו מניין, רשאים לומר חזרה עם הקדושה וברכת כהנים.
טו. סומא אף על פי שלא ראה מאורות מימיו, מברך יוצר המאורות, שהוא נהנה במאורות שרואים אחרים שיורוהו הדרך אשר ילך בה.
סימן עא – דין אונן בתפילה
טז. מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו, אפילו אינו מוטל עליו לקוברו פטור מקריאת שמע ומתפילה. וכן אינו רשאי לברך שום ברכה, ומותר לו לאכול ולשתות אף שהוא אוכל ושותה בלא ברכה תחילה וסוף.
יז. אם אוכל פת כשיעור, צריך ליטול ידיו, אך לא יברך על נטילה זו.
יח. אונן שרוצה להחמיר על עצמו ולברך או לקרוא קריאת שמע, אינו רשאי להחמיר על עצמו.
יט. אונן שעבר ובירך ברכת הנהנין וכיוצא, אין לענות אחריו אמן. ויש אומרים שמותר לאונן לשמוע הברכה ע"י חבירו ולכוין לצאת בברכה זו ידי חובתו. ויש אומרים שגם בזה האונן אסור.
כ. אונן שעבר וקרא קריאת שמע בזמן שהיה אונן, ועבר זמן אנינותו טרם שעבר זמן קריאת שמע, נכון שיחזור ויקרא קריאת שמע שנית.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור