מגיד,ברכה על כוס שני,יתר דיני הסדר-רחצה,ועוד
המשך סימן תעג – מגיד - א. המתרגם לחברו נוסח הברכות שמברכים בליל פסח, ונוסח אשר גאלנו וכו', יש להזהר שלא יתרגם שם ה', שגם בלשון לע"ז יש חשש איסור ברכה לבטלה.
המשך סימן תעג – מגיד
א. המתרגם לחברו נוסח הברכות שמברכים בליל פסח, ונוסח אשר גאלנו וכו’, יש להזהר שלא יתרגם שם ה’, שגם בלשון לע"ז יש חשש איסור ברכה לבטלה. (חזו"ע ב/קנד, ויחו"ד ו/טו)
ב. אין צריך למהר בקריאת ההגדה, כדי שתהיה הסעודה סמוכה לקידוש, ומשום שאין קידוש אלא במקום סעודה, אלא יכול להאריך בה בסיפור יציאת מצרים. (חזו"ע א/יא. ב/קנא)
ג. כשחל פסח בשבת, אם אין ההגדה שגורה בפיו קצת, אסור לקרוא לאור הנר שמא יטה, אפילו אם יגרום בכך לביטול מצות ההגדה לגמרי, אלא יקרא על ידי שומר. ואם יודע ראשי פרקים, מותר לקרוא בספר. ולאור החשמל מותר בכל ענין. (חזו"ע ב/קנא)
ד. אין להפסיק בדיבור באמצע ההגדה, רק לצורך גדול, ונכון להחמיר גם כן שלא לעשן סיגריות באמצע קריאת ההגדה וההלל. (חזו"ע ב/קנב)
ה. תהיה הפת מגולה בשעה שאומר ההגדה, וכשיאמר והיא שעמדה וכו’, יאחז הכוס בידו, ויכסה הפת עד מצילנו מידם, ויניח הכוס ויגלה הפת, עד לפיכך, שאוחז הכוס בידו ואז יכסה הפת. (חזו"ע ב/קנב)
ו. כשיאמר דם ואש ותמרות עשן, נוהגים לשפוך מעט מן הכוס עצמו (ולא על ידי טיבול אצבעו בכוס) לתוך כוס שבור, וכן כשמזכיר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב בכלל, ובפרט דם צפרדע וכו’, סך הכל ט"ו פעמים. ונוהגים לשופכו כולו, ואחר כך שוטפין הכוס ומוזגים אותו שנית. (חזו"ע ב/קנב)
ז. כשיגיע למצה זו – צריך להגביה המצה, להראותה למסובין שתתחבב המצוה עליהם, ויש להגביה המצה הפרוסה שהיא כלחם עוני, וכן כשיגיע למרור זה. אבל כשאומר פסח שהיו אבותינו וכו’, לא יגביה הזרוע הצלוי שהוא זכר לקרבן פסח, אלא יסתכל בו ודיו. (חזו"ע ב/קנב)
ח. כשיגיע לומר "לפיכך אנחנו חייבים" נוטל כוסו בידו ומגביהו. (חזו"ע ב/קנג)
ט. אחר שבירך ברכת אשר גאלנו, עד גאל ישראל, שותה הכוס השני בהיסבת שמאל, ואם שכח ושתה בלא היסבה, חוזר ושותה בהיסבה. ואם אינו רגיל לשתות יין באמצע סעודתו י"א שצריך לחזור ולברך על הכוס האחר ברכת הגפן, ולא יברך אחריו על הגפן. (חזו"ע ב/קנד)
י. אם אין לו יין יוכל לברך ברכת אשר גאלנו גם בלי כוס. (ש"ע סי’ תפג)
יא. יש אומרים שצריך לומר בברכת אשר גאלנו "ונאמר (בנו"ן סגולה) לפניו שירה חדשה על וכו’, אבל אנו נוהגים לומר ונאמר בחול"ם. (חזו"ע ב/קנג)
יב. בברכת אשר גאלנו צריך לומר ונודה לך "שיר חדש" על גאולתינו, ולא שירה חדשה. (חזו"ע שם)
יג. בברכת אשר גאלנו צריך לומר ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, שיש להקדים זבח לפסח. (חזו"ע ב/קנד)
יד. יש נוהגים לומר ברכת "אשר גאלנו" גם בלשון ערבי, אחר שאמרוה בלשון הקודש, ונכון שלא יעשו כן, שהרי כבר יצאו ידי חובה. ומיהו אין למחות בחוזק יד באלה הנוהגים לתרגם ברכה זו, בלי הזכרת שם ומלכות בלשון לע"ז, לאחר ששתו הכוס. (חזו"ע ב/קנד)
טו. לכתחילה מצות קריאת ההגדה לפני חצות הלילה, ואם נמשך בקריאת ההגדה עד אחר חצות, יכול לברך ברכת "אשר גאלנו". (חזו"ע א/כג)
סימן תעד – ברכה על כוס שני
טז. מנהגינו שלא לברך הגפן אלא על כוס ראשון ושלישי בלבד, והאשכנזים מברכים על כל כוס וכוס, וכן נוהגים כמה מבני עדת תימן, אך טוב ונכון שגם התימנים יאמצו להם מנהגי מרן והספרדים בארץ ישראל, ויעשו כולם אגודה אחת. (יחו"ד עטו, חזו"ע א/נז)
סימן תעה – יתר דיני הסדר – רחצה
יז. יטול ידיו כדת, ויברך על נט"י, ואם יודע שלא הסיח דעתו בנטילה ראשונה עד עכשיו, יטול בלא ברכה, ויש להזהר לכתחילה לעשות הנטילה בביתו, ולא בחצר. (חזו"ע ב/קנה)
יח. בזמן הזה מותר לגעת בכל כתבי הקודש, ובספר-תורה, אחר נט"י לסעודה, ולא גזרו בזה לטמא את הידים אלא לענין תרומה, ולכן מותר להשאיר את ההגדה לפניו, ולנגוע בה בעת הקריאה, גם אחר שנטל ידיו. (חזו"ע ב/קנו. ילקו"י ח"ג)
סימן תעו – אכילת צלי בליל פסח
יט. מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים, אוכלים, מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלים, שמא יאמרו בשר פסח הוא, ונראה כאוכל קדשים בחוץ. ובמקומות הללו נהגו שלא לאכול צלי בליל פסח. ואין ה"יום" בכלל האיסור. (יחו"ד ג/כז. חזו"ע ב/קעה)
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור