תורה לה -אשרי העם זרקא

 

 

דע, כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שניטל משם. והוא בחינת זרקא, המובא בזוה"ק, (תיקונים תיקון כ"א דף מ"ג ע"ב, ובדף ס’ ע"א, ותיקון ס"ד דף פ"ו ע"ב, ובתיקונים שבסוף הזוהר חדש בדף ק"ט ע"ב), דאיזדריקת לאתר דאיתנמילת מתמן, ומאן ההוא אתר, הוא חכמה. כי חכמה היא שרש כל הדברים, כמו שכתוב (שם ק"ד): כולם בחכמה עשית. לכן צריך כל אחד לשמור את שכלו משכליות חיצוניות, המכונה בשם בת פרעה. כי עיקר החכמה לקנות שלימות, אינם רק חכמות אלקות, ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות, ואינם חכמות כלל. ו"בת", היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה, כמו שאמרו חז"ל (מנחות ק"י): הביאו בני מרחוק וכו’, ובנותי – אלו גליות שבשאר ארצות, שדעתן אינם מיושבת עליהם כבנות. פרעה – לשון ביטול, כמו שכתוב (שמות ה’): אל תפריעו את העם.

 

וחכמות חיצוניות, הם בחינת קנה, כי יש קנה בקדושה, הם חכמות קדושות, כמו שכתוב (משלי ד’) קנה חכמה. וזה לעומת זה עשה אלקים, היינו קנה שבקליפות, כמו שכתוב (תהלים ס"ח): גער חית קנה, והם חכמות חיצוניות. ישראל הם עם קדוש, וכל אחד ואחד מישראל יש לו חלק אלוה ממעל, שהוא בחינת חכמה, כמו שכתוב: כולם בחכמה עשית, ועל שם זה נקראים ראשית, כמו שכתוב (ירמיה ב’): קדש ישראל לה’ ראשית וכו’. אבל בשעת הולדה, השכל מצומצם אצל כל אחד ואחד, וכשמתחילין להשתמש בו בהתבוננות עבודת השם יתברך, אזי שכלו הולך וגדול, כמו שכתוב (מלכים א’, ה’) ותרב חכמת שלמה. וכשאדם מכניס בתוך שכלו הקודש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות, אזי נתמעט קדושת שכלו כפי תפיסת המקום של חכמה חיצוניות, שכל חיצוני, בתוך שכל הקודש. והחכמה חיצוני היא נעוץ בתוך השכל הקודש כקנה, ומחסר מקום הקדושה. ועל זה הקנה, היינו זה השכל, מתלקטים ומתחברים כל המידות רעות ומגונות.

 

וזהו (סנהדרין כ"א ע"ב): כשנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל ונעץ קנה בים. היינו, שגם למעלה, מהשתלשלות הגבורות, שזהו בחינת: ירד גבריאל, נעשה סוספיתא דדהבא, היינו בחינת קליפות, שהם חכמות חיצוניות, הנקרא גם כן קנה, ונעץ בים החכמה, שמחסר מקום הקדושה, והעלה עליו שרטון, היינו בחינת מידות מגונות, ועליו נבנה כרך גדול של רומי, היינו נחש הקדמוני, הכרוך אחר קדושה, ועל שם זה נקרא כרך גדול, כמו שאמרוחז"ל (סוכה נ"ב): כי הגדיל לעשות (שדרשו שם, שהיצה"ר מתגרה בישראל דייקא, ובגדולים דייקא, כמו שאמרו שם: ובתלמידי חכמים יותר מכולם, ועל שם זה נקרא הנחש והיצה"ר כרך גדול), שהוא כרוך תמיד אחר גדולי הדור ביותר משאר אנשים, שהוא בונה בניינו על זה השכל החיצוני:

 

ב

 

ואחר כך, כשאדם שומר את עצמו משכליות חיצונים, לא זו אף זו, שצריך לחדש השכל בכל עת. וזה בחינת: ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, כי חידוש בראשית הוא חידוש החכמה, כמו שכתוב: כולם בחכמה עשית, כי חידוש השכל היא חידוש הנשמה, כי השכל הוא הנשמה, כמו שכתוב (איוב ל"ב): נשמת שדי תבינם, כמו שאמרו רז"ל (ברכות י’): מה הקב"ה זן את העולם אף הנשמה זנה את גופהּ. נמצא, שהנשמה היא בחינת את הגוף, והיא בעצמה השכל, כמו שכתוב (קהלת ז’): החכמה תחיה וכו’:

 

ג

 

וחידוש השכל, היינו חידוש הנשמה, הוא ע"י שינה, כמובא בזוה"ק (בראשית דף י"ט ע"א, ויקהל דף רי"ג ע"ב): חדשים לבקרים רבה אמונתך, כי כשהמוחין מתייגעים, אז ע"י השינה הם מתחדשים, כנראה בחוש. וזהו שאנו מברכין: הנותן ליעף כח, כי היו מתחילה עייפים, ועכשיו נתחזקו. ובשעת השינה, המוחין, היינו הנשמה, באה בתוך אמונה, בחינת: חדשים לבקרים וכו’, כמובא בזוה"ק (שם):

 

 

ויש כמה בחינות שינה, כי יש שינה בגשמיות, שהיא נייחא למוחין. גם יש בחינת לימוד, שהוא נקרא גם כן שינה לגבי דביקות הבורא, והוא לימוד פשטא אורייתא, שהוא בחינת שינה (זוהר פנחס רמ"ד ע"ב, ע’ ב"ר ויצא פ’ ס"ט), כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין כ"ד): במחשכים הושיבני – זה תלמוד בבלי, וזה בחינת אמונה, כמו שכתוב (תהלים צ"ב): ואמונתך בלילות, ולחשך קרא לילה (בראשית א’). ואדם הדבוק תמיד בעבודת הבורא, ונתייגעים המוחין שלו מחמת גודל הדביקות, אזי ילמוד פשטא אורייתא, וכשלומד פשטא אורייתא, אזי המוחין שלו, היינו נשמתו, באה בתוך אמונה, בבחינת: חדשים לבקרים, ומתחדשים ומתחזקים מעיפותם. וזה בחינת: פשטא, מונח זרקא – שפשטא אורייתא, שהם בחינת: ואמונתך בלילות, הם נייחא למוחין, והמוחין נתחדשו כבראשונה. וזהו זרקא, דאיזדריקת לאתר דאיתנטילת מתמן:

 

ה

 

ועיקר המוחין שמקבליו ע"י האמונה, אין מקבלין אלא מאור הפנים, כמו שכתוב (משלי ט"ז): באור פני מלך חיים. חיים, הם המוחין, כמו שכתוב: החכמה תחיה, מקבלין מאור הפנים, דרך האמונה, הנקראת מלכות, שהוא בחינת ירושלים, כמו שכתוב (בראשית י"ד): ומלכי צדק מלך שלם, ותרגומו: מלכא דירושלם, והיא בחינת אמונה, כמו שכתוב (ישעי’ א): עיר הצדק קריה נאמנה, והיא בחינת לילה, כמו שכתוב: ואמונתך בלילות, והיא בחינת פשטא אורייתא, כמו שכתוב: במחשכים הושיבני וכו’, וכתיב: ולחשך קרא לילה, והוא בחינת מאור הקטן, כמו שכתוב (קהלת ט): עיר קטנה, וכמו שכתוב (בראשית א): את המאור הקטן לממשלת הלילה. ויש כמה בחינות באור הפנים, כי יש מקבלים השכל מאור הפנים של התורה, כי שבעים פנים לתורה, ויש מקבלים מאור פני הצדיקים, כשהצדיק מסביר לו פנים, אזי מקבל שכל חדש ונשמה חדשה. כי עיקר השכל מאור הפנים, כמו שכתוב (קהלת ח): חכמת אדם תאיר פניו: