איש לא יעדר
אלפים רבים מכל קצווי הקשת היהודית, כיפות סרוגות לצד שטריימלים ושאר מלבושים חסידיים, וגם כאלה שבאים בעקבות סיפורים של חברים שהיו שם, החבר'ה עם הג'ינס והטי-שירט שרוצים לראות מקרוב...
גם הצצה חטופה על פניהם של הנוסעים תגלה שמחה
עצומה, שפורצת החוצה מדי פעם בשירה "אומן אומן ראש
השנה" תוך כדי ריקוד במעגלים, אליהם מצטרפים גם
העומדים בתור…
אלפים רבים מכל קצווי הקשת היהודית, כיפות סרוגות לצד שטריימלים ושאר מלבושים חסידיים, וגם כאלה שבאים בעקבות סיפורים של חברים שהיו שם, החבר'ה עם הג'ינס והטי-שירט שרוצים לראות מקרוב מה זה 'אומן אומן ראש השנה'. כולם מגיעים לעיר שאיווה לה רבי נחמן למושב לו בחיים חיותו ולאחר פטירתו, כדי לחגוג את ראש השנה באומן אצל הרבי.
התארגנות המונית זאת מתחילה הרבה מאוד לפני ראש השנה, אז פותחים ארגוני הנסיעות את שעריהם, מתחילים לפרסם את זמני הנסיעות וההרשמה מתחילה. אבות וילדים, חברים, דודים, קרובים – כולם מגיעים ונרשמים, מבטיחים את מקומם בראש השנה אצל רבי נחמן מברסלב. כשמתקרב זמן הנסיעה מתחילה התארגנות הממשית – להכין את המזוודות, לקנות את מה שצריך כדי שלא יחסר דבר, לוודא שהכרטיס הויזה והדרכון מוכנים, וההתרגשות פשוט גואה.
מה גורם לכל אותם אלפים מכל רחבי העולם לנהור לאומן, לעיר נידחת הנמצאת אי-שם על אם הדרך בין קייב לאודסה שמחציתה עירונית ומחציתה כפרית, בראש השנה?
אותו קול-קורא של הרבי שהכריז לפני כמאתיים שנה – "איש לא יעדר!" – הוא זה שסוחף אותם. אותה שיחה בה חזר והדגיש רבי נחמן, בראש השנה האחרון לחייו, את החשיבות של "ראש השנה שלי" ואף הזהיר את תלמידיו וחסידיו לעשות כרוז – "בל יעדר איש וכל מי שסר למשמעתי וקרוב אלי, יהיה בראש השנה אצלי".
ממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב לאחר פטירתו, רבי נתן מברסלב תלמידו המוסמך, כתב כי משיחותיו של רבי נחמן בראש השנה האחרון לימי חייו "הבנו שרצונו חזק", שגם לאחר פטירתו נעלה לציונו בראש השנה. מובן היה שהנסיעה לרבי נחמן בימי חייו בראש השנה ובכל שאר הזמנים הקבועים לעלייה לציונו, תימשך אף לאחר פטירתו, הנהגה שהפכה לאחד מהיסודות החשובים של כל חסיד ברסלב, אולם לא רק לחסידיו כפי שמוכיחות השנים שעברו.
הקול הזה שסוחף את כולם לאומן, הוא קיום ציווי הרבי כדי להתחיל את השנה החדשה טוב יותר, לטהר את הנשמה לקראת השנה החדשה וכדי להתקרב לבורא עולם. ממשיך רבי נתן ואומר בעניין זה, מהשיחה האחרונה של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו, את הדברים הבאים: "דיבר אז עימנו, והבנו ולמדנו עוד פעם את עוצם גודל החיוב להיות אצלו בראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, למרות זאת, מריבוי דבריו הקדושים בראש השנה האחרון לחייו ומתנועותיו הנוראות, הבנו את עוצם החיוב יותר ויותר, ואי אפשר לבאר זאת בכתב…"
כולם נקבצו ובאו אליך
המראה שלובש שדה התעופה מספר ימים לפני ראש השנה מרגש מאד, הן את הנוסעים והן את מלוויהם שנשארים בארץ, מעין עצרת עם. מארגני הנסיעות מעמידים לרשות הנוסעים נציגים שמוודאים שלא חסרה איזו ויזה, או שנותנים כרטיסי טיסה אחרונים לנוסעים שעדיין לא קיבלו אותם במשרד הנסיעות, והעיקר הוא לבדוק שהכל כשורה.
גם הצצה חטופה על פניהם של הנוסעים תגלה שמחה עצומה, שפורצת החוצה מדי פעם בשירה "אומן אומן ראש השנה" תוך כדי ריקוד במעגלים, אליהם מצטרפים גם העומדים בתור. כך מתקדם לו התור ומקדם את הנוסעים שלב אחר שלב למטוס ומשם לשדה התעופה בקייב שבאוקראינה, ומשם…אל התקווה הגדולה, הנחל נובע, הציון הקדוש של רבי נחמן.
חלק מן הנוסעים כבר היו מספר פעמים באומן, ולחלקם זאת הפעם הראשונה, וחלקם יציינו שהם כבר נסעו לאומן במספר שעולה על עשרים נסיעות בראש השנה, במסירות נפש, גם בימים שבהם היה ציונו של רבי נחמן שבוי בידי זרים והכניסה אליו היתה כרוכה בסכנת נפשות, כאלה שהגיעו כבודדים שמא יתפסו או יעוררו חשד. אולם מאז נפל 'מסך הברזל' וניתנה הרשות להגיע ישירות מישראל, עולה מידי שנה מספר הנוסעים במאות רבות. למרות שחלקם נסע מספר פעמים, ההתרגשות היא כמו בפעם הראשונה, כל פעם מחדש לקראת הפגישה המחודשת עם רבי נחמן, כאילו לא היו שם מעולם.
נא להדק חגורות
לאחר שהנוסעים תופסים את מקומם במטוס, ניתנת הוראה אחרונה לפני הטיסה "נא להדק חגורות", והמטוס מתחיל את דרכה של החוויה הבלתי נשכחת, כפי שסיפרו רבים. ככל שמגביהים רום הכל מקבל מימדים זעירים, כמה קטן ואפסי נראה הכל מלמעלה, ומנגד – מה רבו מעשיך ה'. נפרדים מארץ הקודש לזמן קצר תוך רצון ותקווה לשוב אליה מתוקנים יותר.
לאחר שלוש שעות של טיסה נוחתים בקייב, ולאחר בדיקת הדרכונים הויזות ואיסוף המזוודות, מתחילים את הדרך לאומן, נסיעה של ארבע שעות בערך. ההגעה לאומן מעוררת התרגשות רבה בלב המגיעים אליה, גם לאלו שהיו כבר וגם לאלו שזאת הפעם הראשונה. הנוסעים לוקחים את המזוודות לדירות בהן הם אמורים להעביר את שהותם בזמן זה, ומיד לאחר מכן רצים אל ציונו של רבי נחמן, לפגוש את הרבי ולקיים את הדבר הנוסף שאמר רבי נחמן, למי שמגיע אליו – לשים פרוטה לצדקה ולקרוא את התיקון הכללי. וכלשונו: "מי שיבוא על קברי ויאמר שם אלו העשרה מזמורי תהילים (התיקון הכללי), ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאד מאד, חס ושלום, אזי אתאמץ ואשתדל לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו, ואשתטח לאורך ולרוחב להיטיב עמו. בפיאותיו אמשכהו ואוציאהו משאול תחתיות. ואני חזק בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר".
בזמן השהות באומן ניתן לראות את האהבה השוררת בין כל חלקי הציבור לגווניו ואת האחדות המופלאה. את ההמונים המתפללים מבוקר ועד ערב בזעקות, בבכיות ובלב נשבר. בראש השנה, לאחר התפילות והסעודות, חוגגים ושרים עד לשעות הקטנות של הלילה. כך נמשך הדבר עד שמגיע הזמן לחזור הביתה.
למה דווקא אומן?
בזמן שהעתיק רבי נחמן את מגוריו לאומן נכנס אליו אחד מתושבי העיר לקבל את פניו, וברכו שיזכה לגור כאן ושיזכה לאורך ימים, ושיבח האיש לפניו את דירתו של הרבי וציין שיש שם אויר טוב בשבילו, מכיון שהיה חולה מאוד (העתקת המגורים היתה חצי שנה לפני פטירתו). הפנה רבי נחמן את אצבעו לעבר החלון ואמר: "הראיתם את הגן הזה כמה הוא טוב ויפה?".
האיש ההוא סבר לתומו שכוונת הרבי, כפי הנראה, היתה לגן שהיה לפני חלונות ביתו. אולם רבי נחמן הסביר לו תוך כדי שהוא מראה לו באצבעו לכיוון בית העלמין ואמר: "על הגן הזה אני מדבר. אין אתם יודעים גודל יקרת מעלת וקדושת של בית החיים (עלמין) של פה, כי יקר וקדוש מאד". וכן כמה וכמה פעמים היה מדבר עם כמה אנשים והפליג מאד בשבח בית החיים של אומן, כי מונחים שם קדושים אלפים ורבבות, כי שם היה קידוש השם גדול מאוד. וכמה פעמים אמר בפירוש: "שטוב להיטמן שם, מחמת שהיה שם קידוש השם גדול מאוד".
בשנת התקכ"א הגיע הצורר גאנטע לעיר אומן והעמיד צלם בחצר בית הכנסת והכריז: כל מי שרוצה להציל את חייו ישתחווה לצלם!. אולם אף אחד לא נכנע, כולם וויתרו על חיי שעה למען חיי נצח ומסרו את חייהם על קידוש השם. במשך שלושה ימים ושלושה לילות נרצחו באומן 30,000 יהודים על ידי אותו צורר וחייליו.
אומן היא העיר בה חפצו גדולי עולם, וזאת העיר בה ביקש רבי נחמן, שנים לפני פטירתו, להיטמן בבית העלמין שאף אחד, כדברי רבי נחמן, לא יודע את גודל יקרת ומעלת קדושתו.
קרוב למאתיים שנה, מיום פטירתו של רבי נחמן, מגיעים המונים מבית ישראל אל העיר אומן, עיר נידחת אי-שם באוקראינה, כדי לפקוד את ציונו הקדוש וחשים התקשרות נפש עזה שקשה לתאר אותה. התקשרות שנוצרת ממילה אחת "הציון" (קברו של רבי נחמן), מילה שאומרת עבורם ה-כ-ל.
מילה אחת שאומרת הכל למי שהיה שם, וכמו שאומר פתגם ישן: מי שלא היה שם – יהיה שם. ומי שהיה שם – לא ישכח לעולם!
כי "הראש השנה שלי עולה על הכל"…
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור