הקשת וחודש כסלו
מזל החודש הזה הוא קשת. הקשת היא כלי מלחמה של מלחמת המצווה ביון, ולא מדובר רק במלחמה גשמית, אלא במלחמה רוחנית...
מזל החודש הזה הוא קשת. הקשת היא כלי
מלחמה של מלחמת המצווה ביון, ולא מדובר רק
במלחמה גשמית, אלא במלחמה רוחנית.
חודש כסלו, בשמו הבבלי, נקרא במקרא החודש התשיעי, כי הוא התשיעי לניסן ראש החודשים. השם כסלו מופיע בתנ"ך פעמיים, בנחמיה (א, א) ובזכריה (ז, א) ושם ניתנים רמזים המופיעים בשם זה ובתוכנו.
ראשית המילה כסלו מלשון כסל וכסלות, וצריך להבין מדוע.
נראה כי סכל וכסיל שניהם בלא דעת ועל כן אותיותיהם שוות. ואכן חודש כסלו הוא חודש המלחמה על השכל מחד, והכסלות והסכלות מאידך. דבר זה נרמז בשם החודש, מכיון שכסלו הוא כ"ס – ל"ו, כסא ל- ל"ו, שהם ל"ו מסכתות גמרא שבש"ס. וכן האות של החודש הזה ס' כמובא בספר היצירה, מכיון שהאות ס' כנגד שישים מסכתות שבש"ס, וכנגד שישים ריבוא אותיות לתורה, וכנגד שישים ריבוא נשמות ישראל. וכ"ס – ל"ו, כנגד ל"ו (36) שעות ששימש האור הגנוז בעולם וכנגד ל"ו צדיקים.
לכן זהו כ"ס – ל"ו: כי כסלו הוא כסא לאורות האלו, מכיון שבחנוכה הנופל בחודש כסלו מאיר אור הגנוז, כמו שכתב המהר"ל שהאור הגנוז נגנז, ואחרי שלושה חודשים מבריאת העולם, בכ"ה בכסלו, ניכר האור הגנוז בעולם בבחינת שלושה חודשים להכרת הולד, והוא גם חודש תשיעי לניסן, חודש הלידה, שאז נחנך המשכן. לכן חודש זה הוא כסא ל- ל"ו שעות, ששימש האור הגנוז, כי בו חוזר ומאיר האור הגנוז, ועל כן אנו מדליקים בו ל"ו נרות בחנוכה.
מצאנו גם שעל הכסיל נאמר (קהלת): "הכסיל בחושך הולך", וזהו כ"ס – ל"ו, שהכסיל הוא מכוסה, כי כס הוא מלשון כיסוי, שנמצא בחשיכה ואינו רואה את האור הזה. לכן המלחמה עם יון שמכסה ומחשיכה את עיניהם של ישראל, היא דווקא בחודש הזה שבו יוצא האור של מעשה בראשית ובריאת העולם החוצה ומאיר בעולם. וזהו שאמרו חז"ל: "חושך על פני תהום" – זו יון שהחשיכה את עיניהם של ישראל. לכן תכלית חודש כסלו היא להאיר את החושך "עד שתכלה רגל מן השוק". חודש זה הוא גם כנגד מידת הביטחון, כפי שראינו בנצחון חנוכה, שהוא נצחון הבטחון בקב"ה (הנובע מהחוכמה האלוקית) את הבטחון העצמי (הנובע מהחוכמה החיצונית, חוכמת יון). לכן הסימן לנס הוא, הדלקת הנרות בפתח הבית, מבחוץ, על מנת להאיר את החושך של "הכסיל בחושך הולך".
בחודש כסלו הסתיימה עבודת המשכן, כי אותיות כסלו הן אותיות לסוך, שאז כבר אפשר היה לסוך את כלי המשכן ולקדשו. ואמרו חז"ל: כיון שהמשכן נגמר בימי משה בכ"ה כסלו ולא חונך, החזיר לו הקב"ה בנס חנוכה ובנס השמן, שבו סכים, בימי החשמונאים. כמו כן כסלו הוא זמן התגלות בית המקדש והמשכן, ואותיות המשכן הן – שמן כ (כ' – כנגד הכתר), כי המשכן הוא התגלות השמן שהיא החוכמה, ושם מתגלה כיתרו של הקב"ה, ככתוב בספר זכריה (ד) כתוב: "ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרותיה עליה, שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה" וכו' "מי אתה הר גדול לפני זרובבל למישור והוציא את האבן הראשה תשואות חן חן לה" – והאבן הזאת הוא בנין בית המקדש. לכן פרק זה בספר זכריה קשור לחודש כסלו, כיון שאז נגמרה מלאכת המשכן, ונמצא השמן הטהור, שהיא החוכמה, על ידי החשמונאים.
בפרק זה נמצא שמוזכרים מנורה עם בית המקדש ששניהם קשורים לחודש כסלו, וכן מרומז בכתוב שם "תשואות חן חן לה" – ח"ן ח"ן בגימטריא = כסלו. וח"ן – ראשי תיבות נר חנוכה, כי על ידי השמן ואור התורה ובית המקדש, מצילים את ישראל מחוכמותיהם החיצוניות של יון. ועל זה יובן עניין הפסוק "ונמצא ח"ן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" – כי הח"ן קשור עם השכל, והח"ן עניינו הוא השכל שיש בכל דבר ודבר (כמובא בליקוטי מוהר"ן ח"א, א).
בספר היצירה נאמר שהאות של חודש זה היא סמ"ך, שזה מחד אותיות מסך, דהיינו סתימות השכל הבאה מיוון, ומאידך, שישים מסכתות של קדושה. על כן מידת החודש בספר היצירה היא השינה, כי בחודש זה אפשר ליפול לבחינת שינה, שהן החוכמות החיצוניות של יון (וחוכמה חיצונית יכולה להיות גם בתורה כשלומדים שלא על מנת לקיים). בהקשר זה מובא בספר ירמיה ל"ו שקבעו צום בכסלו, כיון שבכסלו יש מלחמה נגד החוכמות החיצוניות, מלחמה על אור וחושך.
מכאן מובן שראש חודש כסלו הוא מ' (40) יום מיום הושענא רבא, שאז זוכים בפתקא טבא, ועכשיו היא יוצאת לפועל ממש. כי אור וחושך הם ישראל ויון. ישראל הם השכל ויון הם הסכל, על כן נקרא חודש כסלו בשמו, כדי לרמוז לנו שעתה צריך להינצל מן הכסלות, ולהפכה לשכל. וזהו עניין חנוכה – ח"ן ח"ן כסלו, הורדת החוכמה והשכל אל העשייה, שהוא חיבור אות כ' עם האות נ' (חוכמה עם מלכות), שזה היפך החוכמות החיצוניות, שאים מצווים לעשות מה שלומדים. לכן בכסלו הרחיקו את נשותיהם הנוכריות בזמן עזרא, כי בחודש זה נתקנים ומתרחקים מן הגויים ומובדלים מהם ומחוכמתם על ידי האור האמיתי, וזה גם העניין שאלכסנדרוס מוקדון פגש את שמעון הצדיק דווקא בחודש כסלו והכיר בו והודה לו.
בספר היצירה כתוב, שהחוש השייך לחודש זה הוא חוש השינה, כי עניין חודש זה הוא תיקון השינה, שהן החוכמות החיצוניות המביאות לבחינת שינה, ומאידך בקדושה אצל צדיקים יש בשינה השגות גבוהות. ידוע שהשינה היא בחינת מרגוע. וביתר עומק היא בירור ותיקון כוח המדמה המתבטא בחלומות. רוב רובם של החלומות הם חלומות שווא והבל הבאים מכוח המדמה של הנפש, בחינת "חלומות שווא ידברו", ויש חלום אמיתי שהוא אחד משישים בנבואה, ויש חלום נבואה ממש ככתוב: "בחלום אדבר בו".
בספרי חסידות מבואר שכל אדם יכול לזכות לחלום בבחינת אחד משישים בנבואה. אדם רואה בחלום דברים הקשורים להתעסקותו והרהוריו במשך היום, אולם אם יתמסר ביום ללימוד התורה, כפי יכולתו, אזי בלכתו לישון תעלה נשמתו להיכל של תורה ויזכה לשמוע חידושי תורה בחלום.
האבן שכנגד חודש כסלו בחושן הינה אחלמה, שהיא רמז לבירור החלום. כאשר החלום מתברר גם הגוף מתנקה, לכן חלום הוא גם מבחינת החלמה. בחוש השינה בחודש זה יש סגולה להרדים את הבלבולים, פיזור הנפש ופיזור הרצונות של הנפש הבהמית על ידי הבטחון ש"עצת ה' היא תקום" ו"עצת ה' לעולם תעמוד".
עוד כתוב בספר היצירה, כי האיבר השייך לחודש זה הוא הקיבה. וכתוב בספרים כי הקיבה היא כנגד המזבח, שזה עניין עיכול האכילה ושריפת המאכל והתגברות על תאוות האכילה.
נמצא, כי צריך בחודש זה לתקן ולהגביר את השכל והחוכמה מחד (ועצה טובה לזה – ללמוד בחודש זה כל המשניות כנגד האות ס' – ס' (60) מסכתות), ומאידך, להתגבר על תאוות אכילה ושינה שהם תיקון החודש הזה, על ידי האות סמך שהיא – סומך נופלים (כמובא בגמרא, שבת קיד). ועל ידי הרמז אפשר לומר ש – ס' בלוחות היתה עומדת בנס, שזה מרמז על כך שבחודש שלה יהיה נס, שהוא נס חנוכה.
על כן ס' בכל מקום עניינו הוא ריבוי, מכיון שבחודש כסלו אפשר להרבות את הקדושה כנ"ל, ועל ידי שהופכים אותיות סכול לכסלו, מסכלים את הנסיון של יון להורידנו. לכן חשובה הקימה בלילה בחודש זה במיוחד, ובפרט בחצות, שאז מתקנים את השכינה וניצלים מחוכמות חיצוניות על ידי זה, כיון שחודש זה עניינו שינה, ועל ידי קימת חצות מתקנים עניין השינה בחודש זה.
מזל החודש הזה הוא קשת. הקשת היא כלי מלחמה של מלחמת המצווה ביון, ולא מדובר רק במלחמה גשמית, אלא במלחמה רוחנית – בתפילה, מכיון שקשת היא רמז לתפילה, כמו שאמר יעקב אבינו ע"ה: "בחרבי ובקשתי", ותרגם אונקלוס: בצלותי ובבעותי – שעל ידי זה מנצחים את עשו, הוא אדום ויון. הצדיק עצמו גם כן נקרא קשת, ולכן יון נקראת יון, כי היא היפך ציון, כי כשמורידים מציון את האות צ' שהיא כנגד הצדיק, והיא אמונת חכמים, נעשה מציון – יון, ומתרבות החוכמות החיצוניות, וזה היפך אמונת חכמים.
על כן חוכמת יון היא הסכלות בעצמה. ובכדי לנצח את הסכלות צריך את הצדיק שמוֹרה לנו את הדרך איך להתגבר על החוכמות החיצוניות, וזהו: "מציון תצא תורה" ששם מקום המקדש והחוכמה. ועל כן "יהי אור" (השווה בגימטריה ל – רגל) וזה תיקון חודש כסלו.
בתורה חודש זה מרומז בתיאור מראה הסנה הבוער באותיות: "כי סר לראות ויקרא" (כמובא בספר "נפלאות מתורתך"). משה ראה את הסנה בוער ולא אוכל, וזה עניין נר חנוכה – שהכד הקטן בער ולא אוכל רק בשמונה ימים, והוא אור השכינה. לכן הנרות הללו של חנוכה הם לראותם בלבד, כעניין הסנה.
רבי נחמן אמר בעניין זה (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ז) שראשי תיבות כסליו – "וירא י'י כי סר לראות" – שמשה רבנו נתן ליבו להסתכל בצרתם של ישראל, ועל ידי שמסר נפשו בשביל ישראל, על ידי זה זכה לסוד חנוכה, מכיון שהוא רחמן ומנהיג אמיתי, ועיקר צרת ישראל הוא המשא של העוונות, חלילה, על כן ביקש מהקב"ה שיסלח לישראל, כי ראה בצרתם, וזה נעשה על ידי בחינת חנוכה, בחינת הסוד שזכה בעניין חנוכה.
יהי רצון שבזכות העבודות של חודש כסלו נזכה לצאת מכל צרותינו, ונזכה לאור הגנוז המאיר בחודש זה, במהרה בימינו אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור