עם אש לא משחקים
אך חשוב לזכור שישנו דבר אחד שעל האדם להיזהר ממנו ביותר, ועליו להקפיד יותר מכל דבר אחר והוא - להתרחק מהמחלוקת כמו מאש!
אך חשוב לזכור שישנו דבר אחד שעל האדם
להיזהר ממנו ביותר, ועליו להקפיד יותר מכל דבר
אחר והוא – להתרחק מהמחלוקת כמו מאש!
ישנו עיקר גדול ביהדות והוא – להתרחק מן המחלוקת ולא לחלוק על שום יהודי ועל שום קבוצה ביהדות, ומי שיאחוז בעקרון זה, אפילו ינהג במה שינהג ואף יהיה רחוק מהרבה עניינים חשובים שיש ביהדות – מובטח לו שילך בתום לבטח ויגיע לתכליתו הטובה בלי שום ספק, כי בודאי יבוא סוף סוף לקיום כל התורה כולה. ואף לעת עתה – שאינו מקיים עדיין את התורה והמצוות כראוי – הוא אהוב ורצוי אצל אלוקים ואין עליו שום דין מלמעלה.
על כל אדם יש השגחה משמים כדי להשמיע לאזניו את הדברים שיכוונו אותו אל תכליתו, ואם הוא בעל מחלוקת הוא סוגר לעצמו את האפשרות ללמוד מאותם שהוא חולק עליהם, ולכן משמים לא יוכלו לכוונו אל האמת. אולם החפץ באמת – מחפש אותה בכל מקום אפשרי ואינו נותן את דעתו כלל על המחלוקות, כמו שאמרו חז"ל: איזהו חכם?הלומד מכל אדם, ומפרש המהר"ל מפראג: שרק מי שאוהב את החכמה ומבקשה עד שמוצא אותה בכל אדם, רק הוא נקרא חכם. ולעומתו, מי שמצמצם עצמו לשמוע רק את דברי רבו וכדומה אינו חכם משום שמראה בזה כי אינו רוצה באמת בחכמה.
הדבר דומה לאדם המחפש זהב, ובא אחד ואמר שיש לו עצה טובה למציאת זהב. האם בגלל קנאה או כבוד הוא יימנע מלשמוע את עצתו? הרי הוא משתוקק למצוא זהב ובטח ‘יקפוץ’ על כל הזדמנות ללמוד על הנושא. לכן אמרו חז"ל (משלי ב, ד): "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת השם", כי מי שבאמת מעוניין להתקרב אל השם יתברך – בודאי מוכן ללמוד מכל מי שיש לו עצה טובה בשבילו, ואינו משגיח על כבוד עצמו כלל, ובודאי שאין לו שום עניין במחלוקות, וכי מהמחלוקת הוא ילמד כיצד לעבוד את השם יתברך יותר בדביקות? האם הוא יעשה את המצוות עם יותר חיות? הוא ילמד טוב יותר? איזו שייכות יש למחלוקת ולעבודת השם יתברך?!
בודאי ישנן טעויות גדולות אצל בני האדם וצריך כל אחד להיות זהיר מאוד כי לדעת ממי לקבל וממי לא לקבל. אולם על כל פנים, כל אחד בליבו אסור שיחלוק על אלה הנוקטים בדרך שונה, אלא יאהב אותם וינסה להבין שמן הסתם גם כוונתם לשם שמים. ואף אם הוא מרגיש שהאמת עמו והוא חזק בה מאוד, אין זה סותר בהכרח דרכים אחרות שיש לאנשים אחרים, כי "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות". ובנוסף, ישנם עניינים של שורשי נשמות ותיקונים שכל אחד נמשך למה שנמשך.
לכן, כל עוד שהדברים הם במסגרת הפשוטה של היהדות, כגון לא לעבור על ה’שולחן ערוך’, לא לבטל את דברי רבותינו הקדושים, אזי אין באמת חילוק גדול אפילו בין קבוצות שהן שונות בתכלית, כי כולם מודים שצריכים לקיים תרי"ג מצוות, כולם מודים שצריך להישמע לדברי חכמים וכולם מודים שצריכים לעבוד את ה’ יתברך לשם שמים בתורה, תפילה, צדקה, חסד וכדומה. מובן אם כן, שאין שום הבדל מהותי בין הקבוצות השונות מלבד רוח הדברים, ההדגשים והמשימות המיידיות בדרך לקיום התורה כרצון השם, שהן משתנות מקבוצה לקבוצה.
ובאמת אין דבר פשוט יותר מאשר להיות יהודי, ומי שירצה לעשות ולקיים את התורה ימצא בספרים הקדושים ובחכמי הדור מכל הפלגים והכיתות – הנהגות ישרות, מוסר ודעת, והדרכה מפורטת לקיום התורה והמצוות וליראת שמים שכולם ממקום אחד יוצאים ונובעים, וכולם למקום אחד הולכים – לקיום התורה באהבה ויראה.
אך חשוב לזכור שישנו דבר אחד שעל האדם להיזהר ממנו ביותר, ועליו להקפיד יותר מכל דבר אחר והוא – להתרחק מהמחלוקת כמו מאש, ובכל מקום שיקרא או ישמע שחולקים על איזה רב, או שיטה, או דרך, או קבוצה ביהדות, יתרחק משם כל עוד נפשו בו, כי על ידי המחלוקת לא יוכל למצוא את קיום התורה והיהדות, שהם כאמור דבר פשוט ונפלא שאין למחלוקת שום שייכות בהם.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור