הזדהות רגשית – התבוננו והקדישו

דברי חז"ל: הוי דן את כל אדם לכף זכות!

 

 

כל אחד מאיתנו רוצה ושואף להגיע למצב שבו אדם אחר מתעניין בו ומנסה להבין את רגשותיו.

 

אם אינכם מודעים לרגשות של אחרים, את עלולים להיתפס כחסרי טקט, אם בגלל משהו שאתם עושים (כמו להגיד משהו לא מתאים) או בגלל משהו שאינכם עושים (כמו להגיב על קריאה לעזרה).

 

הבנה של רגשות הזולת היא תוצאה של תהליך שכולל הבחנה ברגשותיו, האזנה בשים לב והבעה של הבנה זו על ידי תגובה לרגשותיו.

 

השלב הראשון בדרך להבין איך האחרים מרגישים, הוא להבחין ברגשותיהם.

 

אפשר לקרוא את רגשותיהם של האחרים לפי פניהם הרבה לפני שהם אומרים לכם במפורש איך הם מרגישים, ובכל פעם שאתם מזהים רגש חזק, מזעיקים אתכם כדי לספק את הצורך בהזדהות רגשית, אתם גם נקראים להימנע מחוסר רגישות.

 

ד"ר פול אקמן, פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה, למד הבעות פנים במשך חמישים שנה. שלא במפתיע, הוא מצא שרבים מן הרגשות באים לידי ביטוי בפנים. לדבריו, "הבעת פנים, אפילו חטופה, מאותתת על רגש. הפנים הן השליחות הלא רצוניות של המוח (ושל הלב – מבחינה רגשית)".

 

אחרי שערך מחקר בעשרות תרבויות על פני כדור הארץ, מצא ד"ר אקמן שרגשות מבוטאים באופן זהה, בלי קשר למנהגים ולתרבות מקומית. תרבויות שונות משתמשות אולי ברמזים מילוליים וקוליים אחרים, אבל הבעת הפנים היא אוניברסאלית.

 

אנשים מביעים שבעה סוגים של רגשות בפניהם: עצב, כעס, גועל, פחד, עניין, הפתעה ושמחה. ד"ר אקמן חילק את הפנים לשלושה אזורים שמעבירים רגשות אלה: המצח, העיניים והפה.

 

לבסוף, הוא הבחין שרוב האנשים הלא מאומנים אינם קוראים נכון הבעות פנים, מה שעלול לגרום ליקויי תקשורת וחוסר רגישות. אבל לאחר שעות אימון ספורות בזיהוי הבעות פנים, כמעט כל אחד יכול להכפיל את מידת ההבחנה שלו.

 

 

התבוננו ולמדו הבעות פנים. כשאתם משוחחים עם אחרים, צרו קשר עין ומקדו את המבט בכל פניו של האדם. תראו פעילות בכל שלושת האזורים שמאותתים על רגשות. הביטו במצח – אולי הוא מתקמט. אולי העיניים מתרחבות והפה מחייך. אם אתם מביטים בצג המחשב שלכם, לא תראו סימנים אלה.

 

הבינו את הרגשות שמובעים בהבעות הפנים. הקדרת פנים מאותת על עצב. צירוף של קימוט האף, עיניים מושפלות וכיווץ הגבות מאותת על גועל. נשמע מובן  מאליו? אם כך, שימו לב במשך יום אחד מתי אתם מפיקים הבעות אלה, וכמה מעט אנשים מבחינים בהן.

 

הקדישו תשומת לב מיוחדת לשינויים מהירים בהבעה. פעמים רבות אנשים מתירים לרגשות האמיתיים שלהם לחמוק מבלי לשים לב לזה. אחרי הכל, מעטים מאיתנו יכולים לשמור על פנים חתומות לנצח. עיניים נפערות, ושבות ומצטמצמות. שפתיים מתעקלות או חוטם מתקמט. אל תחמיצו רמזים עדינים אלה – הם עשויים להיות הרמזים היחידים שתקבלו.

 

זכרו, רגשות הם מצב חשיבתי שמעורר תגובה גופנית. וה"דליפות" עלולות להתרחש במהירות ולהיעלם.

 

שימו לב לכל שבעת סוגי הרגשות, אבל במיוחד לשמחה. כשאתם מבחינים בשמחה הימנעו מ"לתפוס טרמפ" על חגיגה של מישהו אחר. אנשים רוצים להתענג על רגשות חיוביים לא פחות משהם רוצים להיפטר מרגשות שליליים. כשאתם קוראים שמחה בפנים של מישהו או אפילו עניין, יש לכם הזדמנות לשיחה נעימה ואכפתית.

 

אל תמהרו להסיק מסקנות. אתם עלולים לזהות רגשות כמו פחד, אבל אין פירוש הדבר שאתם מבינים איך האדם מרגיש בדיוק ומה מקור אותו הרגש. כדי להבין מה באמת מתרחש, עליכם לנהל איתו שיחה אכפתית.

 

חבשו את כובע המאזין שלכם. במילים אחרות, היו תמיד מוכנים לעבור למצב "השתקה". כמה אתם יכולים להיטיב להאזין אם אינכם מפסיקים לדבר?

 

אל תקטעו את דברי בן שיחתכם. המתינו לאות סיום ברור לפני שאתם מתחילים לדבר. כניסה לדברי אנשים, אפילו כדי להפגין התלהבות, נעה בין חוסר רגישות לגסות. במקרים רבים היא תמנע מן האחרים לחלוק את הרגשות שלהם.

 

 

במכשירי קשר, כאשר שני הצדדים דיברו בו זמנית, היתה בעיה. לשם כך השתמשו במילה "עבור" כדי לציין שאחד הצדדים סיים לדבר.

 

כשאתם מקשיבים למישהו, חפשו רגע של שקט, איתות סימן של "עבור", לפני שאתם מדברים. בדרך כלל הפסקה בדברים אומרת, "סיימתי לדבר, עכשיו תורך".

 

צרו הפסקות רבות משמעות. כלומר, המתינו כמה שניות לפני שאתם מגיבים על מה שאמר האדם השני. עיתונאים, חוקרים ופסיכולוגים משתמשים פעמים רבות בהפסקות רבות משמעות כאמצעי להשיג מידע מהותי, ספונטאני יותר. המתנות כאלה פעמים רבות גורמות לבן שיחתכם למלא את השקט בעוד תוכן, פעמים רבות חושפני יותר. חכו אפילו יותר זמן אחרי איתות ה"עבור" ושימו לב לדברים שאיש שיחתכם ממלא בהם את השקט. אולם אל תגזימו בהפוגות השקט – יותר מדי הפוגות עלולות להעביר מסר שכביכול אינכם מאזינים בקשב או שתגובתכם איטית מדי.

 

חשבו על מה שהאדם אומר ועל מה שהוא מרגיש. אל תשאלו את עצמכם תמיד "מה פירוש הדבר מבחינתי?" התרכזו ברגשות של האדם האחר והוציאו את עצמכם, את מצבכם ואת הרגשות שלכם אל מחוץ לשיחה.

 

שאלו, אל תאמרו. כשאתם מדברים, שאלו שאלות על רגשותיו של בן שיחתכם. אם תאמרו לו מה דעתכם או מה עליו לעשות, אינכם מאזינים לו (אלא אם כן ביקש זאת מכם במפורש). הדבר ירתיע אותו מלשתף אתכם. שאלו שאלות שנוגעות לרגשות ולאו דווקא לעובדות. כשאתם שואלים שאלות על עובדות, אתם נשמעים כמו בלשים. כשאתם שואלים על רגשות, אתם תומכים ואכפתיים.

 

שימו לב למה שלא נאמר. השוו את מה שאתם רואים למה שאתם שומעים. האם הפנים מתאימות למילים? אם אתם מבחינים בסתירה, תנו לפנים להנחות אתכם. לפעמים רגשות מוסתרים מאחורי מילים יפות, אבל הם מובעים בבירור בפנים. למדו להבחין בסימנים סותרים והיו אמני הפענוח.

 

השתדלו להיות מאזינים טובים. בקשו עזרה. ספרו לחבר הטוב שלכם שאתם מנסים לשפר את כישורי ההקשבה שלכם. הוא ייתן לכם משוב על השיחות שלכם איתו וגם יספר לכם על ההבחנות שלו בנוגע לשיחות שלכם עם אחרים.

 

בחנו את האינסטינקטים שלכם על ידי שתשאלו את איש שיחתכם אם הבנתם אותו. אתם יכולים לנחש – "אתה ודאי כועס מאוד" – והוא יתקן אתכם אם אתם טועים. אבל אל תתנו משוב בנימה סמכותית. אתם מקשיבים, לא מבקרים. אתם יכולים אפילו לבקש אישור בכך שתאמרו, "תן לי להבין, אתה כועס בגלל המצב הזה, נכון?"

 

אם אתם טועים, אל תתייאשו. אנשים יעריכו את המאמץ שלכם. שאלו מה התשובה הנכונה ובקשו עוד מידע.

 

פסיכולוגים מזכירים בקביעות את ההזדהות הרגשית עם הזולת כמפתח חשוב במוסריות. הזדהות רגשית הוכחה גם כדרך טובה להחדרת ערכים, וכן כדרך הטובה לקיים את דברי חז"ל: הוי דן את כל אדם לכף זכות. ברגע שאנו מאפשרים לעצמנו להזדהות רגשית עם הזולת, כך הדרך לדון לכף זכות תהיה הרבה יותר קלה וטובה, וכמובן יהיה קל יותר להבין את האדם מולנו.

 

ייתכן שזו עבודה קשה, אבל התוצאות מראות שהדבר אכן אפשרי.