מעשה מרב ובן יחיד

מעשה ברב אחד שלא היה לו בנים, אחר כך היה לו בן יחיד וגידל אותו והשיא אותו והיה יושב בעליה ולומד, כדרך אצל הגבירים, והיה לומד ומתפלל תמיד. רק שהיה מרגיש בעצמו שחסר לו איזה חסרון ואינו יודע מהו, ולא היה מרגיש טעם בלימודו ובתפילתו. וסיפר לפני שני אנשים בני הנעורים ונתנו לו עיצה שיסע לאותו צדיק.

 

ואותו בן הנ"ל עשה מצוה שבא על ידה לבחינת מאור הקטן. והלך אותו הבן יחיד וסיפר לאביו באשר שאינו מרגיש טעם בעבודתו כנ"ל וחסר לו ואינו יודע מהו, על כן הוא רוצה לנסוע לאותו צדיק, והשיב לו אביו איך אתה בא לנסוע אליו? הלא אתה למדן יותר ממנו ומיוחס יותר ממנו ולא נאה לך לנסוע אליו, כלך מדרך זו, עד שמנע אותו לנסוע.

 

וחזר ללימודו ושוב הרגיש חסרון כנ"ל והתייעץ שוב עם אותם האנשים הנ"ל ויעצו אותו כמקודם לנסוע להצדיק, ושוב הלך לאביו והטה אותו אביו ומנע אותו כנ"ל וכן היה כמה פעמים, והבן היה מרגיש שחסר לו והיה מתגעגע מאד למלאות חסרונו ולא ידע מהו כנ"ל, ובא עוד לאביו והפציר בו עד שהוכרח אביו לנסוע עמו כי לא רצה להניח אותו לנסוע לבדו מחמת שהיה בן יחיד, ואמר לו אביו, הלא תראה שאסע עמך ואראה לך שאין בו ממש ואסרו המרכבה ונסעו, אמר לו אביו, בזה אנסה: אם יתנהג כסדר הוא מן השמים, ואם לאו אינו מן השמים ונחזור.

 

ונסעו ובאו אל גשר קטן, ונפל סוס אחד והמרכבה נתהפכה וכמעט נטבעו, אמר לו אביו, ראה שאינו מתנהג כסדר ואין הנסיעה מן השמים וחזרו וחזר הבן ללימודו ושוב ראה החסרון שחסר לו ואינו יודע, וחזר והפציר באביו כנ"ל והוכרח לנסוע עמו שנית, וכשנסעו העמיד אביו הניסיון כבראשונה אם יתנהג כסדר, ונזדמן כשהיו נוסעים ונשברו שתי הידות שקורין אקסין, ואמר לו אביו ראה שאינו מתנהג לנו לנסוע כי האם זה דרך הטבע שישתברו שני האקסין. וכמה פעמים שנסעו עם המרכבה הזאת ולא נזדמן כזאת וחזרו וחזר הבן הנ"ל לדרכו הנ"ל (היינו ללימודו וכו’ כנ"ל).

 

ושוב הרגיש החסרון כנ"ל והאנשים יעצו לו לנסוע וחזר לאביו והפציר אותו כנ"ל והוכרח לנסוע עמו עוד, ואמר לו הבן שלא נעמוד עוד על ניסיון כזה כי זה דרך הטבע שנופל סוס לפעמים או שנשתברין האקסין אם לא שיהיה איזה דבר מורגש מאד, ונסעו ובאו לקרעטשמי (מלון) ללון ומצאו שם סוחר והתחילו לספר עמו כדרך הסוחרים ולא גילו לו שהם נוסעים לשם כי הרב היה מתבייש בעצמו לומר שנוסע לאותו הצדיק והיו מדברים מעסקי העולם, עד שבסיבוב הדברים הגיעו לספר מצדיקים היכן נמצאים צדיקים וסיפר להם ששם נמצא צדיק ושם ושם, והתחילו הם לדבר מהצדיק שנסעו אליו, השיב להם: זה? הלא קל (חסר ערך) הוא כי אני נוסע עכשיו ממנו ואני הייתי שם שהיה עובר עבירה.

 

ענה אביו ואמר לבנו: הראית בני מה שזה הסוחר מספר לפי תומו? והלא הוא נוסע משם. וחזרו לביתם ונפטר אותו הבן ובא בחלום להרב הנ"ל אביו וראה אותו שהיה עומד בכעס גדול ושאל אותו: למה אתה בכעס כל כך? והשיב לו שיסע לאותו הצדיק הנ"ל (שרצה לנסוע עם בנו אליו כנ"ל) והוא יגיד לך על מה אני בכעס. והקיץ ואמר שמקרה הוא. אחר כך חלם לו עוד כנ"ל ואמר שהוא גם כן חלום שווא וכן עד שלשה פעמים והבין הלא דבר הוא ונסע לשם ופגע בהדרך את הסוחר שפגע מקודם בעת שנסע עם בנו והכיר אותו, ואמר לו: הלא אתה הוא שראיתיך באותו הקרעטשמי (מלון)? והשיב לו בודאי ראית אותי ופתח פיו ואמר לו: אם תרצה אהיה בולע אותך. אמר לו: מה אתה מדבר? השיב לו: זכור אתה כשנסעת עם בנך ובתחילה נפל סוס על הגשר וחזרת ואח"כ נשברו האקסין ואחר כך פגעת בי ואמרתי לך שהוא קל, ומאחר שפטרתי אותו את בנך עכשיו אתה רשאי לנסוע כי הוא היה בחינת מאור הקטן והצדיק הנ"ל הוא בחינת מאור הגדול, ואם היו מתוועדים יחד היה בא משיח וכיוון שפטרתי אותו אתה רשאי לנסוע, ובתוך דבריו נעלם ולא היה לו עם מי לדבר ונסע הרב אל הצדיק וצעק חבל, חבל, חבל על דאבדין ולא משתכחין.

 

 (הרחבה בביאור סיפור זה ניתן למצוא בחוברת "מסע" שבהוצאתנו).