לאן נעלם כושר ההרתעה?
לאן נעלם כושר ההרתעה של העם היושב בציון? אם אנו מבקשים אותו עלינו לדעת, ששום נשק ושום כוח הזרוע לא יועילו. יש רק דרך אחת לזכות בזה, בלי שום פשרות!
לאן נעלם כושר ההרתעה של העם
היושב בציון? אם אנו מבקשים אותו עלינו
לדעת, ששום נשק ושום כוח הזרוע לא
יועילו. יש רק דרך אחת לזכות בזה, בלי
שום פשרות!
לכאורה, אומות העולם היו צריכים לפחד מאיתנו. ראשי המדינה כבר הודו בפה מלא שבידינו נשק גרעיני ועוד מחסנים מלאים כלים משחיתים למיניהם, שהם המילה האחרונה בתעשיית ה"היי-טק" שהמדינה מתפארת בה. אך ראו איזה פלא, אין אומות העולם יראים מאיתנו. אדרבה, צוחקים ולועגים לנו, ולנגד עינינו. ולא זו בלבד, אלא ילד בן אחד-עשרה בג’נין הפך להיות סמל ההתקוממות, כאשר הסתער על פלוגת טנקי מרכבה עם אבן בידו.
אם זה לא מספיק, הבא נתבונן בכותרות החדשות של השבוע שחלף:
ישראל חוששת לעצור את ספינות פעילי השלום, המתעלמות מן הסגר הימי, כדי לבוא להזדהות עם תושבי עזה.
רמטכ"ל צבא איראן אינו חושש ממתקפה ישראלית, משום שישראל חוששת מאוד מהתגובה האיראנית.
כל מדינות אירופה וארה"ב מחו נגד התוקפנות הרוסית בגרוזיה, ואילו ישראל חוששת לפתוח את פיה.
כבר שנתיים שסוריה מבריחה נשק לחיזבאללה בלבנון, כאשר החיזבאללה מתעצם תוך כדי הפרה מתמדת ובוטה של החלטת האו"ם 1701, וישראל לא עושה מאומה. אדרבה, היא מציעה לסוריה את כל הגולן.
ראשי ועדת חוץ וביטחון שבכנסת הודו השבוע שאין מטר מרובע בארץ ישראל שלא מטווח על ידי טיל ערבי.
מדינת ישראל משחררת מאתיים מחבלים מן הכלא, חלקם עם דם יהודי על ידיהם, ואילו גלעד שליט ממשיך להירקב בשבי העזתי.
שרת החוץ האמריקנית נותנת שאגה אחת, ומעט הבנייה שהחלה ביהודה ובשומרון, שנועדה להקל במקצת על מצוקת הדיור, הופסקה.
מה קורה כאן? לאן נעלם כושר ההרתעה של העם היושב בציון?
יהיו כאלה שינסו להסביר שאהוד ברק אשם משום שהפקיר את דרום לבנון בתור ראש ממשלה. יהיו כאלה שיגידו שאריק שרון אשם בגלל בריחתו מעזה היהודית, עם תכנית ההתנתקות האומללה שלו לפני שלוש שנים. אחרים יגידו שאולמרט ושריו אשמים בגלל כישלונות מלחמת לבנון לפני שנתיים. כל התופעות הללו אינן אלה ביטויים של המחלה, אך לא סיבתה.
כל בר דעת חייב לשאול את עצמו – לא רק לאן נעלם כושר ההרתעה שלנו, אלא כיצד רוכשים אותו?
התורה הקדושה קובעת באופן נחרץ: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח, י).
מסביר רבי פנחס, בעל ה"הפלאה" (פירושו על כתובות עז, ע"ב), שכל אדם ששם הוי"ה נרשם במצחו המזיקין בדילין ממנו. על פי זה ניתן להבין מדוע הקדוש-ברוך-הוא שם לקין אות משם השם במצחו – "לבלתי הכות אותו כל מוצאו". כשקין חטא בהריגת הבל נסתלקה ממנו האות ו’ של שם הוי"ה, כפי שמובא בכתבי קודש – שארבע מיתות בית דין הן נגד ארבע אותיות של שם הוי"ה. סקילה כנגד י’, שריפה נגד ה’ ראשונה, הרג נגד ו’ של שם השם, וחנק נגד ה’ אחרונה. נמצא כשנתחייב הרג פגם ונחסר מן השם וי"ו. עד כאן יסודו.
ברגע ששם השם פגום במצח האדם, הוא איננו מאיר. וכשאין הוא מאיר, אין הרתעה, לא בפני אדם ולא בפני חיה.
רבי זאב וולף מז’יטומיר, תלמיד המגיד הקדוש ממזריטש ומחבר ספר "אור המאיר", מבאר את הזוהר הקדוש (ח"ב צו, ב), ששם השם הוא בחינת השמירה של אדם השומרת אותו, המאיר בפניו ושומרו מכל רע. "וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך", דהיינו שייראו מבחינת הפנים הקדושות של הצדיק כי דמות צלמו של שם השם משתקפים ממנו. לזה התכוון דוד המלך (תהלים מב, יב) כשאמר:, "ישועת פני ואלקי, זה הדבר אשר דיברתי", מעוצם הכרתו הבין שעיקר הישועה תולה בחותם הפנים, אם לא סר הצלם וחותם שם השם, אזי "וראו כל העמים", "ויראו" מבחינת פנים בעצם, וזה אומרו ישועת פני דייקא.
מול זה בא הרמז בתורה, "כי אוריש גויים מפניך", להורות האמור, בהכשר מעשיהם הטובים יזכו לחותמו של הקב"ה, היינו שם השם, ומבטיחם כי אוריש גויים מפניך דייקא, היינו מתואר הפנים בעצם. וכזה נרמז בכאן "ורדפתם את אויביכם" ולא בכלי קרב ומלחמה, כי אם "ונפלו לפניכם" דייקא, מזיו תואר צלם אלוקים ושם השם המאיר בפניכם, מזה תיפול עליהם אימתה ופחד ומורא הפנים. עד כאן יסודו של בעל ה"אור המאיר".
רבינו בחיי מסביר (פירושו על דברים כח, י) את סוד כושר ההרתעה בדרך משל: מי שהוא עבד לשר אחד משרי המלך, אין מעלתו גדולה כל כך כאילו היה עבדו של מלך, כי עבדו של מלך אפילו השרים והסגנים אשר למלך יראים מפניו מאימת המלך, מאחר שהעבד ההוא נקרא בשם המלך אדוניהם, וזה עניין הכתוב הזה וביאורו, יאמר "וראו כל עמי הארץ" שהם חלק הכוכבים והמזלות, "כי שם ה’" – שהוא האדון עליהם ועל השרים שלהם, נקרא על ישראל, וכשישראל הם מיוחדים לחלק האדון, אז כולם מפחדים ממנו.
אם אנו מבקשים כושר הרתעה, שום נשק ושום כוח הזרוע לא יועילו. שם השם חייב להיקרא עלינו ולהאיר ממצחנו. כלומר, שעלינו לשוב לדרכי התורה בכל לב ובכל נפש, ללא פשרות. אין עצה אחרת.
רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב זי"ע, מדגיש שלא מספיק שייראו בפנינו, אלא אנחנו צריכים להאמין בעצמנו. רבינו מפציר בנו (ראה ליקוטי עצות, ערך תפילה) שצריכים להתחזק מאוד באמונה שלמה להאמין בעצמנו, שיש לנו כוח לפעול כל דבר בתפילה ובהתבודדות, להפוך את הטבע ממש, ולפעול ישועות.
זוהי סגולתו של משיח (ראה ליקוטי מוהר"ן קמ"א, תורה ב), היודע היטב להשתמש בנשק התפילה ולכבוש את כל העולם רק בתפילתו ובהתבודדותו, במהרה בימינו ולנגד עינינו, אמן כן יהי רצון.
* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס", ב- www.lazerbrody.net
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור