אין לאן לברוח

הרב ברוידא עונה לתושב אשדוד
שמצפונו מייסר אותו – האם לעזוב
את אשדוד או להישאר, או האם
לנדוד אל הצפון הרחוק כמו הרבה
ציפורים שמחפשות אקלים נוח ללא
טילים…

כששמי אשדוד בוערים מהתקפת טילי הגראד העושים דרכם מעזה, אנשים רבים – כולל רבנים ומורים רוחניים – מצאו מקום מפלט בבני ברק, ירושלים ובנקודות צפוניות של הארץ, הרחק מטווח המוות של סכנת הטילים.

באותו בוקר, זרם של טלפונים העסיק אותי מהבוקר ועד הלילה. אנשים ביקשו עצות של "זמן מלחמה", הן בעניינים הלכתיים והן דרכים להתמודד עם המצב. "האם מותר לנו להשאיר את הרדיו פועל בשבת?", "מה עלי לעשות אם נשמעת ברדיו אזעקת ‘צבע אדום’ כשאני במקווה?", "איך ארגיע את בני בן השלוש?", "בני בן השמונה החל להרטיב בלילה בלילות האחרונים, מה אעשה?"… אלה הן חלק מהשאלות איתן התמודדתי באותו יום. ואולי, יום אחד, כשיהיה לי זמן אכתוב את הסיפור של כולן…

שמי אשדוד תחת התקפת טילי גראד, צולם ע"י הרב אליעזר רפאל ברוידא

אבל השאלה החשובה והמעניינת שנשאלתי באותו יום, הייתה מאיש צעיר העונה לשם איציק. במצפונו של איציק התחוללו קרבות עזים (מה שמכנים נקיפות מצפון) האם לעזוב את אשדוד או להישאר, או אולי אף להרחיק נדוד עד הצפון הרחוק, כמו הציפורים שמחפשות אקלים נוח ללא טילים. מצד אחד, הוא מפחד להישאר באשדוד. ומצד שני, יש לו נקיפות מצפון בגלל שהוא נוטש את זירת הקרב. איציק רצה שאסכים עמו שבעקבות הסכנה הוא חייב לעזוב את אשדוד, וכך ישתיק את המצפון שנוקף בו ללא הרף.

איציק: האין זה מצב של פיקוח נפש, כבוד הרב? ההלכה לא דורשת ממני לעזוב את אשדוד?

הרב ברוידא: אם אתה מפחד, אז עשה את מה שיגרום לך להרגיש נוח וטוב. אבל תסלח לי, ההלכה לא מחייבת אותך לעזוב את אשדוד.

איציק: אבל מסוכן כאן.

הרב ברוידא: הדרכים בישראל הרבה יותר מסוכנות מאשדוד. אדם אחד נהרג בשבוע שעבר באחת מהתקפות הטילים, אך שמונה אנשים נהרגו בתאונות דרכים באותו שבוע. אז אתה רואה, אתה בטוח כאן יותר מהנהיגה בכבישי המדינה.

איציק: אבל כבוד הרב, אני אסע באוטובוס – אני לא צריך לנהוג, יש לי אח שגר בירושלים ויש לו דירה גדולה…

הרב ברוידא: בירושלים יותר מסוכן מאשדוד! בכל רחבי העיר, הערבים מתפרעים ומשתוללים, זורקים אבנים ובקבוקי תבערה. המשטרה נאלצה לתגבר את כוחותיה עם אלפי שוטרים…

איציק: אז אלך לבני ברק. יפה ושקט שם. נגור זמן-מה אצל חמותי.

הרב ברוידא: אתה חושב שאתה בטוח יותר תחת אותה קורת גג עם חמותך? צר לי לומר לך, אבל הרבה אנשים היו מעדיפים את הטילים מעזה…

איציק: בסדר, אני מסכים שחמותי היא לא הרעיון הכי טוב. אבל יש לאשתי אחות בחצור הצפונית…

הרב ברוידא: לפני שנתיים, החיזבאללה שלח טילים לכל הצפון וביניהם לחצור, וכל תושבי חצור הפכו לפליטי מלחמה ומצאו מקום מסתור כאן באשדוד. ומי אמר שהגבול הצפוני לא עלול להתלקח בכל רגע? ואז לאן תלך?

איציק: אשכור דירה בנתניה.

הרב ברוידא: נתניה היא מקום מועדף למחבלים מתאבדים. וחוץ מזה, מהיכן תשיג את הכסף לשלם גם משכנתא על הדירה באשדוד וגם דמי שכירות על דירה בנתניה? מה תעשה שם? האם יש לך שם מקום עבודה? מקום ללמוד?

איציק: אתה צודק. אם אצטרך לשבור את החסכונות המעטים שלי כדי לשכור דירה בנתניה, בעצם אוכל לטוס לניו יורק. סבא וסבתא שלי גרים בניו יורק.

הרב ברוידא: ניו יורק! ומה עם ה-11/9, שכחת? אלפי אנשים נהרגו שם בחמש דקות! מה שקורה כאן בעשר שנים, בגלל הטרור.

איציק: טוב, אז יש יהודים בכל רחבי ארצות הברית. הרב מחב"ד בניו אורלינס הוא החברותא של אחי בישיבה…

הרב ברוידא: שכחת את קטרינה? סופת ההוריקן בניו אורלינס?…

איציק: אז אסע לסיאטל.

הרב ברוידא: מספר מוסלמים קיצוניים פוצצו שם מרכז קהילתי יהודי לא מזמן.

איציק: אז לעזאזל עם ארצות הברית. אחסוך את הכסף של כרטיסי הטיסה ובחצי מחיר אקח את אשתי והילדים ללונדון. יש קהילות יהודיות גדולות מאוד בלונדון – גולדן גרין, סטמפורד היל, המדון…

הרב ברוידא: מה עם הפיגוע הטרור שברכת התחתית של לונדון? כאן, ברחובות אשדוד הכתפיים שלך לא מתחככות עם הפלסטינים, אבל שם, ברחובות לונדון, תפגוש אותם בהמוניהם.

איציק: אז אסע לפריז.

הרב ברוידא: סלח לי, איציק! אבל חצי מתושבי פריז היהודיים כבר נמצאים כאן באשדוד. צא לטיול קצר במרינה של אשדוד – 90% מהמטיילים הם צרפתים שעברו לכאן. פריז לא מה שהייתה פעם, היום היא מקום מסוכן בדיוק כמו ג’נין.

איציק: אז אסע למזרח הרחוק…

הרב ברוידא: רעידות אדמה, סופות הטייפון והצונאמי – אומר לך משהו?

איציק: טוב. הרבה ישראלים נוסעים להודו, לא?

הרב ברוידא: איציק תשלוט בעצמך! לא שמעת מה קרה במומבאי?

איציק: (נאנח ועושה הפוגה קלה) אז אין לאן ללכת?

הרב ברוידא: זאת בדיוק הנקודה, ידידי. יונה הנביא למד בדרך הקשה שאי אפשר לברוח מהשם. השם רוצה שנחזק את האמונה שלנו כאן ממש, במקום בו אנו נמצאים. במקום אחר, אכן יכולים להיות לנו התמודדויות וניסיונות קשים, אבל עלינו לדעת שהשם עושה את הטוב ביותר עבור כל אחד מאיתנו. אם הוא שם אותך כאן באשדוד, אני מציע שתישאר. כאשר אתה מסתכל על העולם דרך עיניי האמונה, אין שום מקום שאליו אפשר לברוח מהשם.

איציק: אמממממ, אני מניח שאתה צודק, יש משהו בדבריך. האם יש ‘מחיר מלחמה’ לספר בגן האמונה?

הרב ברודיא: כבר אמרת בשיחה זו שהיית מוכן לבזבז אלפי דולרים על כרטיסי טיסה או על שכירות דירה בנתניה, ומה שמדאיג אותך עכשיו הם 5 דולר (מחיר הספר)? אתה צריך להעריך את האמונה במיליונים. האמונה חוסכת בלאי לא קטן של מערכת העצבים שלך.

איציק: אתה צודק, הרב. האם אוכל להגיע עכשיו ולרכוש את הספר?

הרב ברוידא: בהחלט. ואם תרצה להתנדב ולעזור קצת, תוכל לסייע לי כאן עם הטלפונים, במיוחד עם החבר’ה שרוצים לעזוב את העיר. אתה כבר יודע מה לומר להם.