אל תיתן לזקנה לקפוץ עליך

לא פעם אני אומר לאנשים ‘מגיע
לי מזל טוב!’ וכולם מתפלאים – מזל
טוב?! מה העניין? ואני משיב להם:
‘הרגע נולדתי. לא יודע כלום’. אל
תתפלאו, אני פשוט לא רוצה שהזקנה
תקפוץ עלי.

בגן החכמה – פרק 32

מעשה מחכם ותם – הסיפור המלא

שיעור מרבי נתן

רבי נתן כותב סיכום נפלא לעניין ההתחלה החדשה שאדם צריך לעשות ואומר (הלכות בשר בחלב, הלכה ד):

"כי זה כלל גדול שצריך האדם להתחיל בכל פעם מחדש, כאשר הזהיר רבינו ז"ל על זה פעמים אין מספר, כמבואר בספריו הקדושים בכמה מקומות. וכמבואר בסיפור שבחיו הקדושים שהוא בעצמו זכה למה שזכה, על ידי שהתחיל בכל פעם מחדש ולא נפל בדעתו משום דבר שבעולם, ואפילו ביום אחד היה לו כמה התחלות, וכמבואר בדברי חז"ל על הכתוב: "אשר אנוכי מצווך היום" – בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, וכתוב: "היום הזה נהיית לעם", ודרשו רבותינו ז"ל, ומובא בפירוש רש"י: בכל יום ידמה בעיניך כאילו היום נכנסת עמו בברית.

כי באמת אם יסתכל האדם על עצמו היטב, יראה שכל הבלבולים ונפילות וירידות וחלישות הדעת שיש לו, הכל הוא על ידי ריבוי המחשבות מיום שעבר ליום הבא ומשעה לשעה, שרוב העולם הם כזקנים בעיני עצמם, וכל אחד נחשב בעיני עצמו כאילו כבר נזקן בדרכיו שרגיל בהם ימים רבים, עד שאי אפשר לו לשוב לדרך אחר. ומחמת שהוא יודע בעצמו שהוא רחוק מדרך הישר באמת, על כן נמצאים רבים שמייאשים עצמם מלהתקרב באמת להשם יתברך, ואפילו מעט העבודה והמצוות שמקיימים הוא כמו מצוות אנשים מלומדה, ועושים אותם בלי התעוררות וחיות, והכל מחמת הזקנה שקפצה עליהם, שנחשבים בעינם כזקנים כנ"ל, כי זה מזיק מאוד מאוד כמו שהזהיר אדמו"ר ז"ל מאוד מאוד, ואמר שאסור להיות זקן, הן חסיד זקן, הן צדיק זקן וכו’.

כי לא מבעיא מי שתעה מדרך הישר לגמרי, ועושה מה שעושה, רחמנא לצלן, כל אחד כפי מה שיודע בנפשו ונדמה בעיניו כזקן ורגיל במעשיו אשר לא טובים, לאיש כזה בודאי מזקת הזקנה הזאת בלי שיעור, כי יכול ללכת לאיבוד לגמרי חס ושלום אם לא יתעורר להתחדש, שזה עיקר התשובה בבחינת: השיבנו השם אליך ונשובה חדש ימינו וכו’" – חדש דייקא. אלא אפילו הכשרים קצת, ואפילו צדיקים וחסידים, אם הם כזקנים אצלם ועושים עבודתם כזקן הרגיל מכבר בזה, גם כן אינו טוב, כמו שאמר רבינו ז"ל, שאפילו צדיק זקן אינו טוב. כי היצר הרע נקרא מלך זקן וכסיל. ולכן עיקר העבודה הוא התחדשות, בחינת: "וקווי השם יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים", שצריך להתחדש בכל יום ממש בבחינת: "אשר אנוכי מצווך היום" – בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, הנאמר בקריאת שמע וכו’ כנ"ל.

כי מי שמחזק עצמו להתחיל בכמה פעמים מחדש בודאי לא ייפול לעולם, אפילו אם יעבור עליו מה (שיעבור). כי צריך אדם לסלק מדעתו ולהעביר ממחשבתו לגמרי, כל מה שעבר ביום העבר או בשעה העוברת, וידמה בעיני עצמו בכל יום, ואפילו בכל שעה, כאילו היום נולד, בבחינת: "אני היום ילדתיך", וכתוב: "היום אם בקולו תשמעו", שצריך לחשוב בכל יום ובכל עת ושעה, כאילו היום ובאותה השעה הוא נולד ובא לעולם, ורוצה להתחיל להכיר את מי שאמר והיה העולם.

ואפילו שכבר היה כן אלפים ורבי רבבות פעמים, שרצה להתחדש ולהתחיל להתקרב להשם יתברך ולא עלתה בידו, ואפילו אם נפל בכל פעם למה שנפל, רחמנא לצלן, אף על פי כן אל יסתכל על זה כלל, וישכח כל זה. כי זה היום והשעה שהוא עומד בו עתה עדיין לא היה בעולם ומי יודע מה יכול לזכות עדיין עתה באותו היום ובאותה השעה. כי השם יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, ואין יום דומה לחברו ואין שעה דומה לחברתה, וכמובא בכתבי האריז"ל באריכות מזה, גודל השינויים לאין מספר הנעשים בכל יום ויום ואפילו בכל שעה ושעה, עיין שם בע"ח בתחילתו (בהיכל א"ק שער א ענף השם מ"ש שם): ואין שעה זו דומה לשעה זו. ומי שמסתכל בעניין הילוך המזלות וכוכבים ושינו מצבן ומעמדן, ואיך ברגע אחד הם באופן אחר והנולד בו יקרה מאורעות שונות מהנולד ברגע שקדם לזה, ומזה יסתכל ויבין בעולמות העליונים שאין להם קץ ומספר, ואם תפקח עיני שכלך ותשכיל דבר, כי אין שכל בלב אדם לעמוד על כל פרטים, ועל זה אמר דוד המלך ע"ה: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", ושלמה המלך ע"ה כתוב בו: "ויחכם מכל האדם" אמר: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". ולך וראה מה שכתוב בספר התיקונים (תיקון כ"ב דס"ה במ"ש) קם רבי שמעון ואמר: "סבא סבא וכו’, ולבושין דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא ולבושא דלביש ביומא דא לא לביש ביומא תנינא" ובזה תבין איך משתנה מעמד ומצב העולמות שהם הלבושין של הא"ס ב"ה ושינויין בכל עת ורגע (עכ"ל הע"ח).

וכל אלו השינויים לאין קץ של כל העולמות, הכל בשביל לקרב ולהמשיך את כל בני העולם בכל עת אליו יתברך שזה עיקר התכלית, ובשביל זה האציל וברא ויצר ועשה הוא יתברך את כל העולמות מראש ועד סוף, הכל בשביל האדם השפל הזה, כדי שיכיר אותו יתברך בזה העולם דייקא כידוע, ובשביל זה משנה השם יתברך הנהגת העולמות בכל רגע ורגע – הכל בשביל האדם.

כי השם יתברך מתגלגל עם העולם בכל דור ודור, ובפרטות עם כל אדם ואדם בכל יום ובכל עת ובכל שעה. ומשנה הנהגת כל העולמות מראש ועד סוף בכל עת ורגע כנ"ל, הכל בשביל לרמז לכל אחד ואחד רמזים כפי מה שהוא, שיתקרב אליו יתברך ממקום שהוא שם בעת ההוא, וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל בהתורה "ויהי מקץ זכרון" (בסימן נד) עיין שם מה שכתוב שם שהשם יתברך מצמצם עצמו מאינסוף עד אין תכלית ומרמז לכל אחד ואחד רמזים כפי האדם וכפי המקום כדי שיתקרב לעבודתו וכו’ (עיין שם היטב).

נמצא שאין ראיה כלל מיום לחברו ומשעה לחברתה, כי העולמות והגלגלים וכו’ משתנים בכל עת, ויכול להיות שאף על פי שעד הנה היה מה שהיה, אף על פי כן עתה יכול לעשות איזה נחת רוח להשם יתברך באשר הוא שם, כי כל השתנות העולמות וכו’ הכל בשביל כל אדם. כי חייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם (סנהדרין לז). ועל כן צריך כל אדם להאמין שבכל עת ושעה ורגע כל ימי חייו, יש בכוח האדם להתחיל מעתה, ואל יסתכל כלל על יום שלפניו ולאחריו, רק יחזק עצמו עתה להתקרב להשם יתברך במה שיוכל, בעסק התורה או תפילה או איזה מצווה, ואם אינו יכול לעשות דבר באותה השעה, על כל פנים ישתוקק ויכסוף להשם יתברך כי רצון וכיסופין דקדושה יקר מן הכל, כמבואר בדבריו הקדושים כמה פעמים".

עד כאן לשונו המתוקה, המרעננת והנפלאה של מורנו ורבינו – רבי נתן זיע"א.

רבי נתן כותב: "כי זה כלל גדול שצריך האדם להתחיל בכל פעם מחדש, כאשר הזהיר רבינו על זה פעמים אין מספר" – זו לשון מיוחדת שאמר רבי נתן, כלומר שרבינו היה מזהיר את תלמידיו אינספור פעמים להתחיל בכל פעם מחדש. וכן רבינו עצמו בסיפור חייו מעיד שהוא זכה למה שזכה בגלל שהתחיל בכל פעם מחדש. הוא לא נפל בדעתו או מרצונותיו משום דבר שבעולם, ואפילו ביום אחד היו לו כמה התחלות.

תארו לעצמכם – אדם מחליט שהוא מתחיל מעכשיו ואחרי רבע שעה הוא לא מצליח לקיים את מה שהחליט לעשות, ושוב הוא מתחיל מחדש. כאן בודאי יופיע היצר הרע ויאמר לו: ‘הרי נפלת! נכשלת!’, אך הוא משיב: ‘אני רק עכשיו מתחיל, על מה אתה מדבר?’ כשהיצר הרע רואה דבר כזה הוא פשוט מתייאש מאדם כזה ועוזב אותו לנפשו.

עוד מסביר רבי נתן, שאדרבה – אדם שחטא כל ימיו בודאי צריך לעשות התחלה חדשה, כי אם לא, אין לו שום תקנה. הרי אם יזכור את כל מה שעבר בודאי שלא יוכל להזיז אפילו את אצבעו הקטנה, לכן עצתו שיתחיל התחלה חדשה.

לא פעם אני אומר לאנשים ‘מגיע לי מזל טוב!’ וכולם מתפלאים – מזל טוב?! מה העניין? ואני משיב להם: ‘הרגע נולדתי. לא יודע כלום. לא יודע מה היה עד הרגע הזה, וזה גם לא מעניין אותי. אני מסתכל קדימה, כי החיים יפים…’

רבי נתן ציין דבר חשוב בדבריו ואמר, שאפילו חסידים וצדיקים אם הם כזקנים אצלם ועושים עבודתם כזקן ורגיל מכבר, גם כן אינו טוב. דבר זה מצאנו אף בשיחות הר"ן: גם אין טוב להיות זקן. הן חסיד זקן, והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום ולהתחיל בכל עת מחדש, משום שהזקנה שייכת ליצר הרע, שהוא הוא נקרא מלך זקן. ועיקר העבודה הוא התחדשות, ועיקר חשיבות העבודה של האדם היא כשהוא עושה הכל מחדש – בחיות ובשמחה.

"כי מי שמחזק את עצמו להתחיל בכל פעם מחדש", ממשיך רבי נתן ואומר לנו, "בודאי לא ייפול לעולם אפילו יעבור עליו מה שיעבור עליו". כלומר, אף אדם שמצליח בעבודת השם שלו יכול פתאום ליפול והיצר הרע יתגבר עליו, למשל בעניין הכעס, וברגע זה עליו לדעת שזהו רצון השם. אנו מבחינתנו רוצים להיות רק כרצון השם בשלמות, אבל יודעים היטב שזו אשליה לחשוב שזה יקרה מהר מכיוון שישנן עוד הרבה נפילות וניסיונות בדרך… לכן עלינו להכין עצמנו מראש ולדעת שזהו רצון השם שנתחיל מחדש ולא ניפול לזקנה! לייאוש ולבלבולים.

מחילת עוונות

רבי נתן מחדד בדבריו את העניין שאדם צריך לחשוב בכל רגע כאילו היום הוא נולד: "כי צריך האדם לסלק מדעתו ולעביר ממחשבתו כל מה שעבר עליו מיום שעבר ואפילו משעה הקודמת, וידמה בעיניו כאילו היום נולד". כשאדם הולך עם עצה זו הוא זוכה להיות כמו אותם תינוקות של בית רבן, שהבל פיהם אין בו חטא, מכיוון שמחשבות של התחדשות מסייעות לאדם ונמחלים לו כל העוונות. עצה זו עמוקה ונפלאה מאוד.

ישנה גמרא מפורשת, במסכת קידושין, האומרת: שאם אדם, הרשע הגדול ביותר בעולם והכי גרוע – מחלל שבת בפרהסיה, אוכל נבלות וטרפות וכו’, והוא ניגש, על דרך משל, לבת של רב העיר, שמעולם לא יצאה מפתח ביתה והיא כולה קדושה וטהורה, ואומר לה: "התקדשי לי על מנת שאני צדיק גמור", והיא מסכימה – הרי היא מקודשת. חשוב להבין שהרשע הזה לא בא ואמר לה – אני סתם צדיק, אלא צדיק גמור! והיא מקודשת! – כיצד זה ייתכן? הרי אדם זה מעולם לא הניח תפילין ולא שמר שבת ואף עשה את העבירות החמורות ביותר שיש – איך הוא נעשה צדיק לפתע? ועוד צדיק גמור?! מבארת הגמרא ועונה, שאם יבוא אליהו הנביא זכור לטוב, שיודע כל מה שיש בליבו של האדם, ויעיד ויאמר לנו שאותו אדם הנ"ל הרהר באותו הרגע בליבו בתשובה, והרי נתגלה שהוא אכן היה צדיק גמור כשקידש אותה, והתנאי שהתנה: על מנת שאני צדיק גמור, אכן התקיים – היא מקודשת. מגמרא זאת אנו למדים את היסוד שעל ידי הרהור תשובה בלבד האדם הופך בן רגע מרשע גמור לצדיק גמור, וכן נפסק להלכה ולמעשה בשולחן ערוך.

מכאן נובעת העצה של ההתחדשות. כשאדם חושב שמהיום הוא רוצה להיות צדיק – הרי הוא צדיק. לכן יש בעצתו של רבינו עומק עצום ונפלא, שהרי בכל מחשבה ומחשבה של התחדשות האדם למעשה אומר – שמהרגע הוא רוצה להתחיל להיות כרצונו יתברך, וזה נקרא הרהור תשובה, וממילא על המחשבות הללו מוחלים לו את כל עוונותיו והוא נחשב לצדיק גמור. קל וחומר אם אומר בפיו דיבורים של התחדשות, שאז בודאי נמחלים כל עוונותיו.

בתחילת דרכי, כשהייתי עדיין עם שיער ארוך כשכיפה מוזרה על ראשי, ועוד לא ידעתי אפילו כיצד לשמור שבת – לא פעם התבלבלתי וכיביתי את האור… ראתה אותי בחורה אחת שמשום מה החליטה שאני רב. היא פנתה אלי ואמרה: ‘כבוד הרב, אני צריכה שתברך אותי! תראה, אני רוצה להתחתן. אני לא רוצה לעשות שטויות. אני רוצה להתחתן כמו שצריך! אבל אין בחורים רציניים. תברך אותי שאמצא את זיווגי!’. אמרתי לה: ‘השם לימד אותי שאם אדם מהרהר בתשובה נמחלים לו כל עוונותיו. לכן אני מהרהר עכשיו בתשובה ואני מברך אותך שמהיום עד שלושה חודשים תמצאי את הזיווג שלך…’ והברכה אכן התקיימה.

למה סיפרתי לכם את זה? לומר לכם שאפילו אדם שאינו יודע כלום וגם לא יודע לעשות תשובה, אך רק מכוח הרצון, כאשר חושב בעומק ליבו שהוא באמת רוצה לדבוק בהשם, שהוא רוצה לעשות התחלה חדשה – במחשבה פשוטה כזו נמחלים לו כל עוונותיו. הוא נחשב כצדיק גמור וממילא כל מה שיברך מתקבל מיד! ברור שלא צריך להביא ראיה לגמרא, אבל זה מאוד מחזק כשרואים אדם שהוא רק בתחילת דרכו וברכתו מתקבלת, רק משום שהוא הרהר בתשובה.

נמצא, אדם שעושה התחלה חדשה ומהרהר בתשובה יהיה צדיק גמור – זו גמרא וזה שולחן ערוך. אז מה תאמרו? שהוא לא יודע ללמוד? לא יודע לשמור שבת? כמה עבירות עבר? – אבל כל זה כבר לא משנה! כל זמן שיהרהר בתשובה ויעשה תמיד התחלות חדשות הוא יהיה בגדר צדיק גמור. בזה השם מלמד אותנו כמה הוא אוהב אותנו!

ובל נטעה ונחשוב, שעצה זו שנתן לנו רבי נחמן מועילה רק למי שעושה זאת לעיתים רחוקות – אלא גם למי שנפל אלפי פעמים! כמו שאומר רבי נתן: "אף על פי שכבר היה כן אלפים ואף רבבות של פעמים, שניסה להתחדש ולא עלתה בידו, ואפילו נפל בכל פעם למה שנפל (רבי נתן לקט לשון נקייה, שהרי הכוונה שנפל לעבירות חמורות מאוד) אף על פי כן אל יסתכל על כל זה כלל!"

על מה שנכתב כאן, קורא יקר, חתמו רבי נחמן מברסלב ותלמידו המובהק רבי נתן. הם מלמדים אותנו שזהו רצון השם. שאדם ישכח הכל – "וישכח כל זה" כמו שאומר רבי נתן. מדוע? מכיוון שיכול להיות שאם אדם יעשה ממש עכשיו התחלה חדשה ובעקבות זאת יעשה מצווה או מעשה טוב – יכול להיות שכל העולם תלוי בתיקון הזה. וזה יעלה את כל העבודה שהייתה לו עד היום, וכמו שאמרו חז"ל: "יש קונה את עולמו בשעה אחת", כי אדם שעושה התחלה חדשה ייתכן שיזדמן לידיו דבר עצום לעשותו – מצווה או מעשה טוב, שכל העולם חיכה לו. אך אם הוא מיואש הרי שהוא לא יעשה דבר, ובודאי לא יוכל להגיע לך.

כל חיוך, כל התחדשות והתחזקות – הם דברים מאוד יקרים אצל השם יתברך. זאת העצה החזקה ביותר בעזרתה ניתן להתגבר על הזקנה שקופצת על האדם.

(מתוך בגן החכמה מאת המחבר)