ויזה להצלחה

הצלחה. מילה שהיא משאת
נפשם של הרבה אנשים. כולם
רוצים להצליח. איך עושים את זה?
איך מגיעים להצלחה אמיתית
בדרך הכי קלה, פשוטה ונעימה?

בשדי יער – פרק 26

שעת ההתבודדות עושה את החיים אחרת. היא נותנת טעם אחר לחיים, לכל יום שבו מתבודדים. אז מדוע אנשים לא מתבודדים?

ובכן, ישנה טעות אחת גדולה שגורמת לאנשים לא להתבודד והיא – שהם פשוט לא מבינים שגם על שעת ההתבודדות צריך להתפלל ולבקש מהשם לקיימה.

לכן, בתחילת הדרך, צריך כל אחד להקדיש מספר דקות מזמן ההתבודדות ולבקש מהבורא על ההתבודדות עצמה – שיזכה להרגיל את עצמו בהנהגה זו ולהתבודד כראוי.

עצה טובה, לצורך העניין, היא להתחיל את ההתבודדות עם חמש דקות של תפילה על ההתבודדות, ובה יבקש כל אחד: שהשם יתברך יזכה אותו להתבודד כראוי ויציל אותו מהתבודדות שאינה כראוי, שייתן לו דיבורים נאים שבעזרתם יזכה לפרש את שיחתו לפני השם יתברך. כמו כן יבקש שהשם יעזור לו בנושא ההודאה – שיודה על כל דבר לבורא העולם, ויזכה לעשות תשובה על כל הדברים בהם נכשל. לזכות להרבות בתפילה על החסרונות, מכיוון שגם חסרונות אלה נובעים מחסרון התפילה.

כמו כן יבקש כל אחד שהשם יזכה אותו להאמין בתפילה ובכוחה, בכוח שלנו לפעול ישועות להן אנו זקוקים. להאמין שבתפילה זו אנו יכולים לתקן את הטעון תיקון ולהשלים את כל חסרונותינו. לזכות לעסוק בכל יום בתפילה ומשפט על כל פרט ופרט בחיינו – לזכות לתיקון המשפט האמיתי. כמו כן נבקש להאמין בהשגחה הפרטית והמדויקת של בורא העולם עלינו, שהכל לטובה, שהשם יתברך לא נותן לי ניסיון שאיני יכול לעמוד בו. לבקש רק מתנת חינם ושלעולם לא נרגיש שמגיע לנו משהו…

כמובן שכל אחד יכול להוסיף עוד ועוד דברים העולים על ליבו והנוגעים לתחומי חייו.

בדרך זו אדם זוכה לקנות את ההתבודדות, ואז – מבטל ממנו את כל הדינים וזוכה לחיות חיים מתוקים, נפלאים ויפים.

זהו כמובן עיקר גדול בכל עבודת השם, מכיוון שברגע שאדם רוצה להתחיל ולעסוק במצווה או הנהגה כלשהי, עליו להרבות בתפילה עליה. בלי זה, יתכן שיהיו לו מניעות, עד שיתייאש ולא יעשה כלל את המצווה, או – אם כן יעשה, אז יעשה אותה מתוך "כוחי ועוצם ידי" ותיכנס בו גאווה והרגשת ישות, דבר שמרחיק את האדם מה’ יותר מאשר אילו לא היה עושה כלום.

לכן, אם אנחנו רוצים לקבל משמים ‘ויזה’ להצלחה – להצליח ולעסוק בעבודה כלשהי, להתעלות בדרגות הרוחניות שלנו – עלינו להרבות בתפילה. בלי זה לא נצליח לקבל את מבוקשנו – בין אם זו מדרגה רוחנית עליה האדם מתבודד, ובין אם מדובר בתיקון מידותיו, כמו מידת הגאווה וכו’.

כאשר אדם מקבל דבר מסוים זה רק משום שהרבה להתפלל עליו, הוא יודע בוודאות שזה ניתן לו משמים, לכן גם לא נכנסת בו שום גאווה או הרגשה שבכוחו הוא זכה בדבר. רק מצב זה ניתן לכנותו הצלחה! כי אף על פי שאדם הצליח להגיע למדרגה גבוהה ולמרות שקיבל את מבוקשו – עדיין, הוא ממשיך לחיות עם האמונה שהכל מאת השם בלבד, ואין עוד מלבדו. הוא לא תולה שום דבר בכוחו ובעצמו.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)