חנך את עצמך לעשות את זה

אל תלחיץ את עצמך. הכי חשוב
שיהיה לך קל. תרגיש שאתה זורם,
גם אם אינך זוכר את כל הפרטים
עליהם אתה רוצה לדבר…

בשדי יער – פרק 30

לפי כל הכללים שלמדנו בפרקים האחרונים של סדרה זו, תחילה על האדם לחנך את עצמו לעשות שעת התבודדות בכל יום, עד שהשעה תהיה חלק בלתי נפרד מחייו, וכמו שמעיד כל אדם שרגיל בהתבודדות, שבשבילו השעה היא כמו אוויר לנשימה, והוא פשוט לא מבין: איך אפשר לחיות בלי שעת התבודדות בכל יום?!

כדי להתרגל להתבודדות, טוב יותר שלא יגביל האדם את עצמו או יכביד על עצמו את ההתבודדות. אלא, צריך לחפש את הדרך הקלה ביותר כדי להתבודד, מכיוון שכך יהיה לו קל יותר להתרגל לקיים שעה זו ולקנות אותה. רק לאחר שקנה את ההתבודדות יוכל להתחיל בעבודות המעמיקות יותר שיש בה.

לכן, בשלב ההתחלתי קל יותר להגיע להתבודדות בלי שום תוכניות, ולהתפלל על מה שמעורר אותו להתפלל, והכל לפי העניין – זו יכולה להיות בעיה או מצב שהוא חווה בזמן האחרון, או דברים שהיה רוצה להתקרב אליהם, נקודות מסוימות שמאירות לו בעבודת השם וכדומה. כלל זה חשוב מאוד בקניית ההתבודדות מכיוון שכאשר אדם הולך בתחילה בדרך הקלה והזורמת – הוא זוכה לקנות את ההתבודדות.

כדי לעזור לאדם למלא את שעת ההתבודדות בתפילה, וכדי שיהיה לו קל יותר, עליו להשתמש בנקודות ההנחיה שהצגנו במאמרים האחרונים. בהודאה ובתפילה על עם ישראל אל לו להכביד על עצמו. לכן, אם יצליח להתפלל כעשר דקות על כל נקודה מה טוב. אך גם שלוש דקות של הודאה ותפילה על עם ישראל מספיקות לשלב הראשון.

כאשר אדם מרגיש שהוא רוצה להמשיך הלאה, לשלב הבא בהתבודדות, כדאי מאוד לעשות חשבון נפש. הכלל המוביל בחשבון הנפש הוא שיספר לקב"ה בשפה שלו כל מה שעובר עליו, מההתבודדות של יום האתמול ועד להתבודדות הזו שעומד בה, ובכל מקום שרואה שזכה לדבר טוב (מצווה וכדומה) – יודה על כך. ובכל מקום שרואה שלא נהג כראוי – יתוודה ויבקש סליחה ויתפלל לזכות לעשות טוב יותר להבא. טוב יהיה גם לעשות חשבון נפש על הטוב שזכה – מצוות, מעשים טובים וכדומה – ויבדוק כיצד עשה אותם ויתפלל לעשות אותם יותר בשלמות.

כך ממלאים שעת התבודדות בדרך הקלה ביותר. כך יש לאדם על מה לדבר והוא אף יראה כיצד בלי שום קושי הוא ממלא שעה שלמה! אמנם, בהתחלה יתכן ויהיה לו קשה לזכור את כל מה שעשה ביום האחרון, שהרי רוב האנשים לא זוכרים בתחילת הדרך ובתחילת חינוכם לחשבון נפש את מה שעבר עליהם, כי מריבוי החטאים האדם מאבד את הזיכרון שלו. לכן, אל תתבלבל אם אינך זוכר הכל ואינך מצליח לעבור על כל הפרטים שהיו ביום האחרון, אלא העיקר הוא שתספר לבורא העולם את מה שאתה כן זוכר – ועשה תשובה. ועם תשובה זו כל יום, אט אט, במשך הזמן, יחזור הזיכרון, עד שבקלות תצליח לזכור הכל ולעשות חשבון נפש מפורט וכראוי.

דרך זו היא המומלצת לחשבון נפש משום שעל ידה יש על מה לדבר בכל יום. כך בונים סדר יום שעל פיו ילך האדם וידבר עם השם על כל דבר ודבר. הרי צריך לספר לקב"ה הכל. אם כך, יש הרבה על מה לדבר. כמו כן צריך האדם לשפוט את עצמו על המצוות הקבועות – תפילות היום, כיצד התפללתי? האם מיהרתי? האם הצלחתי לכוון בתפילה או לא? וכן הלאה. כך זוכה האדם להתפלל גם על מצוות שזוכה לקיימן.

ואזכיר שוב: אל תתבלבל אם אתה רואה שאינך זוכר הכל! לך בתחילה לפי כוחך ודבר על מה שאתה כן זוכר.

חשבון נפש אמיתי מצריך שעה שלמה אם לא יותר. אולם, כפי שהוזכר לעיל, בתחילת חינוכו של האדם בדרך ההתבודדות עליו ללכת בדרך הקלה לו ביותר, עד שההתבודדות תהיה חלק בלתי נפרד מחייו ולא יעביר יום בחייו בלעדיה. רק לאחר שאדם קנה הרגל זה יוכל להעמיק בהתבודדותו יותר ויותר. לכן, גם על עניין חשבון הנפש אין לא להתעקש דווקא. אלא, אם קל לו יותר להתפלל ולדבר על כל מה שעולה על ליבו ולהודות או לבקש מעט, ואולי גם אפילו לשתוק ולא לומר דבר – יעשה זאת. כי העיקר הוא להתרגל לשעת התבודדות בכל יום חוק ולא יעבור.

על כל פנים, צריך כל אחד לדעת ששלב חשבון הנפש הוא הזדמנות של האדם לשפר את חייו מכל הבחינות. בכל מקום שיראה נקודות של חסרון עליו להאריך מעט בתפילה על אותו חסרון שמוצא, וכך, במשך הזמן, יראה שיפור ניכר באותן נקודות. אף אם רואה שהוא מלא בחסרונות והוא לא יכול להרבות בתפילה על הכל – יקבל על עצמו לטפל כל פעם בנקודה מסוימת (או יותר אם הוא יכול) ויאריך בתפילה עליה. כמובן שטוב להאריך בתפילה על כל נקודה ונקודה, אולם אנו מדברים על תחילת חינוכו של האדם להתבודדות, על הדרך הקלה ביותר. לכן, כאשר אדם מתפלל מבלי להתמקד יתר על המידה על כל נקודה, או הרבה נקודות, ומבלי להחליט על סדר מסוים דווקא – יהיה לו קל יותר להתבודד ויזרום עם הדיבורים שיוצאים מליבו, עד שההתבודדות תהפוך אצלו לקניין.

זהו המתכון להתבודדות קלה: מעט הודיה, מעט תפילה על הכלל, ולאחר מכן רוב רובה של ההתבודדות תוקדש לחשבון נפש כפי יכולתו ומה שעולה לאדם מזיכרונו, בלי שום לחץ, על היום האחרון. לאחר מכן, אם נשאר לו זמן, יתפלל על נקודה מסוימת שמפריעה לו מאוד.

ישנה אפשרות נוספת לאדם שנמצא בתחילת דרכו בהתבודדות, אבל רוצה בכל זאת להתמקד על נקודה מסוימת יותר זמן – לחלק את ההתבודדות כך שאת חצי השעה הראשונה יקדיש להודאה, תפילה על עם ישראל ולחשבון נפש. ובחצי השעה הנותרת – יקדיש את כולה לעבודה על הנקודה אותה בחר.

נקודות חשובות

הנקודות בהן תבחר להתמקד משתנות מאדם לאדם, כגון: תלמיד ישיבה יקדיש פרק זמן מסוים בהתבודדות על לימוד התורה. רווק שהגיע לפרקו יתפלל כל יום על זיווגו, כמו שמוסבר בספר בגן השלום. אדם עם חובות או חסר פרנסה ח"ו ירבה להתפלל על אמונה וביטחון, כפי שמוסבר בספר בגן האושר, כמו כן יעשה תשובה על העוון בגללו נפגעה פרנסתו. אדם נשוי צריך להתפלל על שלום הבית שלו, חוזרים בתשובה ‘טריים’ יתפללו על מידת השמחה מכיוון שבדרך כלל הם סובלים מעצבויות ודיכאונות כתוצאה מרדיפה עצמית. אדם כעסן יתפלל על מידת הכעס, ובעיקר על מידת האמונה – שיאמין שהכל מהשם ולא יכעס, וכן הלאה על זו הדרך.

זרום עם השעה

כדי להתרגל לשעת התבודדות בכל יום על האדם להיות חזק בדעתו, ואפילו אם יתפלל בכל יום מעט על דבר מסוים, שלכאורה זו לא שלמות, כי העיקר הוא שימלא את השעה בכל יום. ואף אם ישתוק כל השעה – גם זה טוב מאוד, ועל זה אמר רבינו שאפילו כשעומד שעה ואינו מדבר כלל, עצם העמידה לפני השם, שמכין עצמו ורוצה לדבר עם השם, זוהי מעלה עצומה ותיקון עצום לנפשו, וגם על התבודדות זו נאמר: התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל! ועל זה כבר ישנה הבטחה שלא יראה פני גיהינום, ועל זה נאמרו כל השבחים הנמצאים בזוהר הקדוש, על מי שהוא מ"מארי דחושבנא" – בעל חשבון, והעולם הזה יראה לו יפה.

לאחר שאדם התרגל להתבודד כל יום, והוא כבר זורם עם השעה – בכל יום כולל שבתות וחגים – רק אז יכנס לעבודות היותר מעמיקות.

(מתוך בשדי יער מאת המחבר)