ניצחון בטוח, לא הפסד
לפעמים היצר מנקר לי בראש, "תתעורר, טיפש, זה העולם האמיתי! תפסיק עם כל ה'ממבו-ג'מבו' שלך, היה לך בית גדול ואלפא-רומיאו, איפה כל זה? ג'רלדו, אתה לוזר!..."
אני רוצה לספר לכם – צוות ברסלב ישראל וגם לכם הקוראים, את הסיפור שלי – סיפור על ניצחון בטוח, לא הפסד. ממש לא. סיפור שממחיש את כל מה שקראתי בספריו של הרב שלום ארוש והדיסקים שלו בנושא האמונה:
עליתי לארץ ישראל עם אשתי הלא יהודייה ושני ילדיי אחרי שסגרתי את החברה שהייתה בבעלותי במקסיקו. אני מתכנת מחשבים במקצועי, אחד שמבין בתחום. אחרי עבודה של 6 חודשים בחנות מחשבים קטנה, חבר שלי הציע לי לפתוח חנות מחשבים בשותפות עמו, באחת הערים הגדולות בארץ. הוא יהיה המשקיע של הכסף ואיש הקשר, ואני אספק את העבודה וכל מה שאני יודע. חתמתי על חוזה עבודה כשהמשכורת החודשית שאקבל תעמוד על 7,000 ₪ פלוס 50% מרווחי החברה. באותו זמן חשבתי לעצמי: "זה הולך להיות ניצחון בטוח, אין מצב שאפסיד!"
כסף לפרסום, קשרים הכוללים מספר ארגונים גדולים פרטיים וארגונים ממשלתיים ו-25 שנות ניסיוני בתחום השיווק והמחשבים, פלוס עזרה מאדם עשיר מקומי, הראו לי שאני עומד 'להכות' בגדול.
אחרי שלוש שנים הפסדתי כסף ועבדתי 15 שעות ביום. לא משנה מה עשיתי, הסוף אף פעם לא נראה באופק. החיים בבית הפכו לגיהינום, בלשון המעטה, ולמרות שהיה לנו מספיק כסף כדי לשרוד, לא יכולנו לעשות את אותם דברים אליהם התרגלנו במקסיקו. כמו מה? אתם בטח שואלים. אז מדובר בחופשות חמש כוכבים באקפולקו, עוזרת בית, שתי מכוניות וכל השאר.
התחלתי לראות את הצד האפל של אשתי. אני חי עם האויב!
בשלב כלשהו ביקשתי מהשותף שלי לסגור את החברה, משום שלא ראיתי שום עתיד ורציתי שהוא פשוט יפסיק להפסיד כסף. אז הסכמנו. ואם להשחיר את התמונה ולעשות את הדברים גרועים יותר, התגרשתי אחרי שגילינו שאיננו יכולים להמשיך יותר לחיות ביחד.
אז הנה אני כאן, לבד ומת מפחד.
אני במדינה זרה לי, הקשרים שלי נשרפו, בלי כסף אבל בלי חובות, בלי עבודה וגרוש. לוזר אמיתי…
התחלתי לחשוב שוב: "זה לא משנה, אני מאוד חכם. הנה הזדמנות שמונחת ממש לפניי. אעלה על הכתב כמה תוכנות ואמכור אותן, כבר עשיתי את זה בעבר…"
אבל חוקי האמונה שפועלים בישראל אינם חוקי "הטבע" ששולטים בשאר חלקי כדור הארץ.
הייתי תקוע.
הגעתי לנקודת הבנה ששום בשר ודם לא יכול לעזור לי.
הצטרפתי למספר שיעורי תורה בשפה הספרדית, לשם התחלה, והתחלתי להניח תפילין. ואז, אחד הלקוחות שלי נתן לי את הקישור לאתר "ברסלב ישראל" ולבלוג של הרב לייזר ברודי "לייזר בימס", והמילה אמונה קיבלה מקום של כבוד באוצר המילים שלי. ספרו של הרב שלום ארוש – בגן האמונה, פעל את הפעולות שלו עלי והעניק לי חיים חדשים.
כעת היו לי שתי אפשרויות: להשיג עבודה או לנסות לתקן מחשבים מהבית.
אז פתחתי את דף ה"אקסל" שלי ועשיתי סטטיסטיקות מהשנתיים האחרונות בהן עבדתי, כדי שאדע כמה מחשבים קיבלתי לתיקון. הממוצע היה 2.5 מחשבים ליום.
עם חנות במקום טוב, פרסום וקשרים – קיבלתי 2.5 מחשבים ליום, אבל אם אעבוד מהבית בלי פרסום, אצליח לקבל מקסימום מחשב אחד לתיקון ליום.
לא מספיק!
אז הנה שוב אני כאן, מדוכא, חושב שחיי הם כישלון אחד גדול, לא מוצא שום דרך לפרנס את ילדיי ואותי, אבל מגיע למסקנה שיש לתת סיכוי ל"פרויקט הביתי" ובמקביל, להמשיך לחפש עבודה.
הייתי בטוח שהדברים רק יסתבכו יותר ויותר.
ושוב, כדי לקצר את הסיפור, ביום הראשון קיבלתי שלושה מחשבים לתיקון! וזה עוד בלי עלות של חנות, תשתיות וכו'. זה הספיק לכל ההוצאות שלי ואפילו לחסוך קצת בצד. זה לא היה נראה לי הגיוני, אבל שמחתי!
זהו זה, חשבתי בטעות אחרי שנה של ברכה. עכשיו אני יודע לעשות עסקים בישראל. אני הולך להכפיל את תקציב הפרסום וארוויח.
ושוב, קיבלתי עוד מחשבים, מוסיף שעות ומרוויח את אותו סכום כמקודם.
כך המשכתי. במקביל, חוויתי כמה ניסים ובמקום להשקיע בפרסום התחלתי להשקיע כסף בספרים ובדיסקים.
בנקודה מסוימת, כשהתחלתי לדבר עם השם, קיבלתי הארה.
"אם ללא שום אמצעים גשמיים-ארציים אני יכול לעשות עוד כסף אם אעבוד יותר, אז בטח לא אפסיד כסף אם אעבוד פחות".
כעת התחלתי להשקיע שעה-שעתיים ביום בשיחה עם השם (התבודדות), שמעתי דיסקים וקראתי ספרי מוסר של צדיקים.
והנה אני שוב כאן, מביט בלי שום פחד על האתגר הבא שלי ומבקש מהשם שימשיך לעזור לי.
לפעמים אני שומע את היצר מנקר לי בתוך הראש: "תתעורר, טיפש, זה העולם האמיתי! תפסיק עם כל ה'ממבו-ג'מבו' שלך. היה לך בית גדול, אלפא-רומיאו ואישה והודות לאלוקים הבלתי נראה שלך, אם אכן הוא קיים, הפסדת את הכל. עכשיו קיבלת קצת אומץ ואתה נותן צדקה ואין לך אפילו בית משלך… על מה אתה מודה? ג'רלדו, אתה לוזר! אתה הוא זה שצריך צדקה!"
ואתה שקרן, מר יצר! את מה שאתה מכנה "הצלחה" עם בית גדול ואלפא-רומיאו, זה היה במחיר של כל מיני כדורים רק כדי להירדם, לעשן כל מיני 'חומרים' כדי להיות שמח ובכל הזדמנות לשתות אלכוהול, זוכר?
ואני גם זוכר את הפחד, ואת הריקנות…
ובעזרתו של השם, אני מאמין שאפגוש את הנשמה התאומה שלי בקרוב, ויהיה לי בית עם שלום בית, ועם כל הכבוד למכונית הספורט – אתה יכול להשאיר אותה אצלך, אני כבר לא מעוניין… כל מה שקיבלתי מזה היה הרגשות רעות בגלל אנשים אחרים.
בעזרת האמונה שלי, הספרים והדיסקים, יש לי את הכוח לומר לך מר יצר – תשתוק! זה אמנם גשר צר, אבל אני כבר לא מפחד!
לא זכיתי עדיין ללמוד הרבה תורה, אבל אני יודע דבר אחד: אמונה היא ניצחון בטוח, לא הפסד! ממש לא.
שנה טובה לכולנו, ג'רלדו.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור