בועה החיים והמטאפורה

אם הצלחת לכבד את האחר וה'שונה' ממך, זה אומר שאתה למעשה כבר לא חי בתוך בועה. הצלחת לחיות עם הסובבים אותך בלי לבקר ולשפוט או לדון לכף חובה!

2 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 06.04.21

אם הצלחת לכבד את האחר
וה’שונה’ ממך, זה אומר שאתה
למעשה כבר לא חי בתוך בועה.
הצלחת לחיות עם הסובבים אותך
בלי לבקר ולשפוט או לדון לכף
חובה!

ניצלתי כמה דקות של פנאי והתיישבתי לי על אחד הספסלים בשדרות דוד המלך בתל אביב, מתחת לעץ רענן ובשרני בבוקר יום חמישי, ונהניתי מהשילוב המעניין של השמש החמימה עם הרוח הקרירה שהתמזגו להם באותו יום.

תוך כדי הישיבה חדר לתודעתי המושג "בועה". האמת, שנים שאני מכירה אותו, ואני אפילו מודה, גם לא ממש הבנתי אותו לאשורו. שמעתי עליו. הבנתי אותו בערך המילוני שלו, אבל לא בערך ההתנהגותי כפי שמצפים מאדם שחי בתוך בועה.

היום, אני מבינה ש"בועה" היא למעשה מושג שהומצא ועונה להגדרה: נוחות מסוימת שבאה להתל באדם, או בקבוצת אנשים, במציאת מיני סיבות ותירוצים במצבים שונים, שעיקרו התנערות מאחריות.

מושג זה, אם נתעמק בו מעט, נגלה שהוא מתחבר, בדרך זו או אחרת, לכל אחד ואחת מאיתנו. איך? נבדוק את זה יחד.

המושג "בועה" פרץ לראשונה, כנראה, בהקשר למושג "תל אביביות" – אנשים שכביכול חיים בתוך סוג של ואקום שונה ואחר מזה שבו חיה שאר המדינה, וזה בא לידי ביטוי באיכות החיים, צורת חיים, ובפרט במצבי לחץ משתנים. לכאורה, תל אביב, על פי ההגדרה הנ"ל, היא מקום מנותק מכל ההווי הארצישראלי ואינה משקפת בהכרח את אורח החיים הכלל ארצי. כלומר, נעשתה מעין הפרדה מאוד גסה, חותכת ובוטה בין עיר זו לשאר חלקי הארץ, כאילו קיימת הפרדה דמיונית, כאילו יש תל אביב ויש ארץ ישראל. לא חיבור אינטגראלי של עיר מרכזית בתוך המדינה.

תל אביב, כמו שכולם מכירים, היא עיר ללא הפסקה. הכל זורם, מותר, פתוח וזמין. המודרניזציה, האורבניזציה והגלובליזציה הם חלק אינטגראלי מהווי החיים שבה, לפיכך, גם משתקפות בה צורות חיים שונות ומגוונות, בעלות אופי שונה ומזדמן בשיקולים מודרניים. ועם הזמן, נוצר גם ביקוש מבפנים ומבחוץ של אנשים שרוצים לגור בה. כולם רוצים לגור/להיות ב"ביט" של המדינה, בעורק הראשי של צוואר הבקבוק.

בשאר רחבי המדינה ניתן למצוא צורות חיים שונות ומגוונות, ואף הן מהוות סוג של "בועה". אמנם בועה מסוגר אחר ממה שתל אביב מציעה, אבל עדיין, בועה. לא משנה היכן אתה גר – צפון, דרום, מרכז, מערב או מזרח – לכל מקום יש הייחודיות שלו, קרי, יתרונות וחסרונות.

לפיכך, לא משנה באיזו נקודה תהיה על המפה של ארצנו הקטנה, הרעיון ברור. בועה נמצאת בכל מקום, ומן הסתם, כל אחד מאמץ לו אותה.

אבל לא באתי לשאול מדוע אנשים המציאו את המושג הזה, התשובה הרי ברורה: המושג הומצא לתרץ נוחות מסוימת ושיקולם אינטרסנטים גרידא, למצוא סיבות ולהפיל תיקים על אנשים/קבוצת שחיים אחרת ממני, וזה בגלל, ואולי בעיקר, כדי להתחמק מאחריות עצמית.

השאלה היותר מעניינת והמתבקשת היא: האם אדם יכול לצאת מ-ד אמותיו, להתבונן, לראות שיש עוד אנשים סביבו, דרכי חיים אחרות, ולהבחין בנעשה סביבו בלי לבקר, לשפוט ולדון את ה’שונה’ ממנו? האם הוא יכול להכיל את זה? ולהכיל, משמעו, לכבד ולקבל את הסביבה, את האנשים, מבלי למתוח ביקורת ולדון אותם לכף זכות!

במילים אחרות, אם הצלחת לכבד את האחר על מנהגיו, תכליתו ובחירותיו – זה אומר שאתה למעשה כבר לא חי בתוך בועה. עובדה, הצלחת לקבל ולהכיל את השונה ממך. שהרי בועה, זה משהו אמורפי, סגור ומסוגר, מעין שבלונה ריטואלית, בלון שמאפיין את הדרך בה אתה חי.

אבל כדרכה של בועה (ובלונים), ברבות הימים היא עלולה להתפוצץ…

לכן נשכיל להקדים לפוצץ אותה מבעוד מעוד, בטרם תגיע לרגע בו היא תתפוצץ לנו הישר בפנים…

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה