5000% הנחה, שמעתם?
5000% הנחה זו הצעה שאי אפשר לסרב לה. אבל מה עושים הרבה אנשים? משליכים אותה לפח. הם חושבים שמדובר פה באחיזת עיניים, טריק או בדיחה. וחבל.
5000% הנחה זו הצעה שאי אפשר
לסרב לה. אבל מה עושים הרבה אנשים?
משליכים אותה לפח. הם חושבים
שמדובר פה באחיזת עיניים, טריק או
בדיחה. וחבל.
תארו לעצמכם (למרות שלא תרצו) שאתם חייבים מיליון שקל לבנק. ואין לכם אותם. ולא רק שאין לכם אותם, אין לכם שום דרך להיחלץ מהמצב – ובבנק, כבר עיקלו את כל מה שיכלו לעקל ולך כבר אין כוח לעכל יותר את המצב.
ואז, ביום בהיר אחד מנהל הבנק מתקשר אליך ואומר לך להגיע כי 'צריך לדבר על כמה דברים'. כנגד כל הסיכויים, אתה מגיע לפגישה ומנהל הבנק מציע לך עסקה: הנהלת הבנק מוכנה לתת לך הנחה של 5000% על החוב. כל מה שאתה צריך לעשות, כדי לנקות את החוב עד תומו, הוא לשלם רק 200 שקלים! כאן ועכשיו.
הלסת התחתונה כמעט שנפגשת עם הברכיים שלך, והאוזניים כאילו מסרבות להאמין למה שממש עכשיו שמעת. ואז, אתה רץ החוצה ומחפש מישהו ברחוב שיהיה מוכן לקנות את שעון הזהב היקר והמהודר שלך, בשביל 200 שקלים. בסדר, אתה אוהב את השעון הזה, הוא מתנה מאשתך כשהזמנים היו טובים יותר, אבל היא תבין. זה לא שאיבדת אותו או משהו כזה, אתה מוכר אותו למען מטרה טובה! כדי שסוף סוף תהיו – אתה, אשתך וילדיך – חופשיים מהחובות הארורים האלה…
מכרת את השעון וחזרת בריצה למנהל הבנק, דוחף לו 200 שקלים לתוך היד ומחכה, תוך כדי שאתה מנסה להרגיע את נשימותיך, שהוא יחתום על המסמכים שיצהירו באחת שאתה כבר לא בעל חוב, אלא אדם חופשי ונקי מחובות. קיבלת את המסמך ואתה לוחץ את ידו של מנהל הבנק, מודה לו מעומק ליבך (איך לא) על אדיבותו, רחמנותו, טוב ליבו… על המצב הלא צפוי הזה בכלל.
אתה מגיע הביתה, ואשתך נלהבת, היא חשבה שהפעם הבאה שהיא תראה אותך תהיה בכלא, עם עוד כמה בעלי חובות כמוך. והשעון? אה, למי אכפת מהשעון? היה כל כך שווה למכור אותו ולהתחיל התחלה חדשה, דף חדש בחיים. כולם רוקדים סביבך, כולם שמחים, והילדים מרחפים באוויר…
את הנקודה הזו לא הבנתי עד לא מזמן, אבל כך בורא עולם מנהל את העולם. ובפרט, שעד לא מזמן, החלק הקטן של התמונה אותו ראיתי היה כשנתבקשתי, שוב ושוב, למכור את שעון הזהב היקר שלי.
ואז, שמעתי שיעור של הרב אליעזר רפאל ברוידא, שמסביר על ההתמודדות שלנו עם 'ייסורים קטנים'. בשיעור, הרב הסביר כיצד עם ישראל היה ממש במרחק נגיעה מהכניסה לארץ הקדושה, והשם עשה להם עוד חסדים ו'קיצר' את הדרך. בפועל, הדרך ממצרים עד לישראל הייתה אמורה לקחת להם שבוע ויותר, עד שיכנסו לגבולות ישראל, אבל במקום, לקח להם שלושה ימים להגיע.
טוב, אלה היו שלושה ימים לחוצים, שלושה ימים של 'להיות על המסלול ובקצב', שלושה ימים בלי אמבטיה נעימה ומלאת קצף, או זמן לכוס תה ואיזה ביסקוויט – אלא רק לנוע ולנוע, לזוז ולהמשיך עם כל הילדים והרהיטים, וזה לא כיף וגם לא צחוק בכלל. אבל, שלושה ימים של מסע כזה עדיפים על פני שבוע ויותר.
(זה החלק בו הם התבקשו 'למכור את השעון').
העם, כמובן, לא ראה את המצב באור החיובי הזה. וכאשר המרגלים חזרו מארץ ישראל, אחרי שתרו וריגלו בה, היה להם מסר מלא רעל ודיבה על אותה ארץ זבת חלב ודבש. ועם ישראל, ניצלו את ההזדמנות ושיחררו את הקיטור, שוב, על המסע הקשה והמתיש והתנאים המזעזעים איתם נאלצו להתמודד.
זהו. אין יותר דגים בחינם! אין יותר מלונים בחינם! מסע תמידי! תורה תמידית! הכרה תמידית בהשם בחייהם (כולל הזמן בו פגשו אותו פנים-אל-פנים בזמן מתן תורה במעמד הר סיני) – ועכשיו, הדובדבן שבקצפת, הם מיהרו ומיהרו להגיע לגבולותיה של ארץ ישראל רק כדי לשמוע (מהמרגלים) שזו 'ארץ אוכלת יושביה', וכנראה שמדובר במקום הכי לא טוב להיות בו, כפי שאמרו עשרה מתוך 12 המרגלים.
טוב, את סוף הסיפור אתם יודעים: השם כבר לא יכל לסבול את התנהגותם, את חוסר הכרת הטוב שלהם, את התלונות והטענות, וגזר שדור זה ינדוד 40 שנה במדבר, שם כולם ימותו.
הערה מעניינית: בספרו "שעריו בתודה", הרב שלום ארוש כותב שאם עם ישראל היו מקבלים את גזר הדין הזה באהבה, ולא מתלוננים, הוא היה מתבטל באופן מיידי, ואותו דור היה נכנס לארץ ישראל למרות הכל.
עד כאן, ניחא. אבל 'הרעיון החדש' אותו הסביר הרב ברוידא בשיעורו, הוא שעם ישראל באמת לא היו ראויים לעשות 'עלייה' באותו זמן לארץ ישראל. לאורך כל הדרך, הם רק התלוננו ובכו בכיות חינם, ולא הכירו טובה לבורא עולם על כל הניסים והאותות שעשה להם ברחמיו ובאופן תמידי, ובדרך זו הם יצרו 'חוב רוחני' ענק שהיה צריך להיפרע.
וכמו שאנו רואים בהמשך, כפי שהתורה מספרת, החוב שולם אחרי 40 שנות נדודים במדבר. אבל מלכתחילה, להשם היו תוכניות אחרות – להעניק להם 5000% הנחה על החוב הענק, קיצור הדרך המופלא – מסע של שלושה ימים לארץ ישראל.
הרב הסביר, גם, שאם עם ישראל היו מקבלים בשמחה את קיצור הדרך של מסע בן שלושה ימים, עם כל הקשיים, לחץ הזמן והאתגרים שנלוו אליו – זה היה חוסך להם 40 שנה במדבר. למעשה, הם היו זוכים להשתמש בהנחה הענקית של 5000%!
(בשנה יש 365 יום. 365 כפול 40 שנה = 14,600 ימים. 14,600 לחלק ל-3 (ההנחה הענקית על המסע) = 4866.67. ואנחנו משפחה, אז נעגל את זה ל-5,000).
נקודה זו, לפחות עבורי, הייתה לא פחות משינוי מדהים בחיי. פתאום הבנתי שאם אני לא מתלוננת על משהו שבצורה אובייקטיבית שאמור להועיל לי, ורק מודה להשם – אני מקבלת הנחה של 5000% על מה שאני באמת הייתי אמורה לקבל, כדי לתקן את נשמתי.
אז אותו ניתוח בשפתיים שעברתי לא מזמן היה הנחה של 5000% על משהו הרבה יותר גרוע, ברוך השם! כל השיעולים השונים, ההתקררויות, כאבי הראש והמיני-מחלות – כולם 5000% הנחה על מה שבאמת הייתי צריכה לקבל. תודה לא-ל.
אובדן חמישים שקלים חוסך ממני רבע מיליון שקל! מדהים.
אבל זה עובד רק אם אתה מאמין שזה עובד. זה עובד רק אם אתה מתייחס ל'מנהל הבנק' ברצינות כשהוא מציע לך הצעה כזו, הצעה שכל כולה לטובתך.
וכאן, לצערנו הרב, הרבה אנשים נתקעים. הם מקבלים את המסר ממנהל הבנק – אבל משליכים לפח את ההצעה, כי הם חושבים שמדובר פה באיזו אחיזת עיניים, טריק או בדיחה.
'רק טיפשים יאמינו לדברים כאלה' הם אומרים לעצמם, ואז הם ממשיכים להיאבק בבעיות הגדולות, מלאות המתחים והצער, ורק עובדה אחת פשוטה הם שוכחים – שהם לא יכולים לפתור אותן.
אז מיהו 'מנהל הבנק'? אלו הם הצדיקים שבכל דור ודור. האנשים היקרים שכותבים עבורנו ספרים, נותנים לנו שיעורים, מסבירים לנו את ההצעות המדהימות שהשם מציע לנו – העם הנבחר, לשחרר אותנו מהחובות הרוחניים המוחצים והכואבים.
כשהרב שלום ארוש כותב בספר "בשדי יער" ששעת התבודדות ביום מספיקה כדי להמתיק את הדינים הקשים מעלינו, והתלויים מעלינו – גם אם אני לא אומרת מילה – אני מאמינה לו.
כשהרב שלום ארוש אומר בשיעוריו שהפצת 100 דיסקים ישנו לכם את החיים ותראו ישועות נפלאות – אני מאמינה לו.
כשהרב שלום ארוש מסביר שקבלת ה'ייסורים הקטנים' באהבה והכרת הטוב זה משהו שיציל את חיי – ועוד הרבה סבל וצער – אני מאמינה לו.
הרבה מאיתנו היום פשוט 'מחכים לצרות'. אנחנו יודעים שיש לנו חוב גדול שם למעלה – גם אם איננו מודים או מודעים לזה – ואנו כל הזמן נדרשים להגיע לשלם אותו. מצד אחד, גם אם אנו מזהים את ה'צדק' שבמצב, איננו עושים מספיק כדי לתקן, ולפעמים רק מוסיפים על החוב.
הרב שלום ארוש – מנהל הבנק הרוחני שלנו – כותב לכל אחד מאיתנו באופן אישי, אומר לנו שאם נקבל את הייסורים הקטנים הללו באהבה, נקבל הנחה של 5000% על מה שאנו באמת 'חייבים' למעלה.
אם אנו רוצים לעשות סוף לכל הסבל והצער שכולנו מרגישים, כל מה אנו צריכים לעשות הוא להאמין לו. זה הכל.
כ"ח טבת התשע"א
1/04/2011
אכן יש טעות, אך הכל בהשגחה היי רונן, גם אני שסיימתי לקרוא את המאמר ונסעתי וקלטתי שיש טעות מבחינה חישובית. הכוונה אולי להנחה של-99.99% אך, לא סתם יש טעות במאמר. והכל בהשגחה להבהיר שהקדוש ברוך הוא רחמן איתנו עד אין סוף, ככה שדרך המתמטיקה שלנו לא נוכל להבין זאת, אין זה דרך השכל אלא דרך האמונה. בסיעתא דשמיא נעשה ונצליח ונבקש מהשם כל הזמן לעשות לנו הנחה אין סופית של5,000% על כל הדברים שבמעשינו, מחשבותינו, דיברונו מחטיאים את מטרת קיומנו. שבוע טוב! אמיל
כ"ח טבת התשע"א
1/04/2011
היי רונן, גם אני שסיימתי לקרוא את המאמר ונסעתי וקלטתי שיש טעות מבחינה חישובית. הכוונה אולי להנחה של-99.99% אך, לא סתם יש טעות במאמר. והכל בהשגחה להבהיר שהקדוש ברוך הוא רחמן איתנו עד אין סוף, ככה שדרך המתמטיקה שלנו לא נוכל להבין זאת, אין זה דרך השכל אלא דרך האמונה. בסיעתא דשמיא נעשה ונצליח ונבקש מהשם כל הזמן לעשות לנו הנחה אין סופית של5,000% על כל הדברים שבמעשינו, מחשבותינו, דיברונו מחטיאים את מטרת קיומנו. שבוע טוב! אמיל
כ"א טבת התשע"א
12/28/2010
מדהים תודה תודה תודה אף פעם לא חשבתי על התהליך בצורה שכזו. תודה