אמונה – אסטרטגיה לשלום

מאז הקמת מדינה ישראל, נשיאים,
ראשי ממשלה, מלכים, דיפלומטים, שרים,
אפיפיורים, ואפילו שחקנים מהוליווד ניסו
להשכין שלום במזרח התיכון. ואתה, מה
אתה עושה בשביל השלום?
 
 
הרעיון של השלום, לכשעצמו, הוא דבר מכובד ואפילו מטרה אצילית ונעלה. תחשבו על זה לרגע, האם זה לא יהיה מדהים אם 50 מיליארד דולר של הנפט ממדינות ערב היו מושקעים, למשל, בהיי-טק המתפתח של ישראל בכל שנה? או, האם זה לא יהיה נהדר אם את 30% מהתקציב שעובר לענייני ביטחון יעבירו, למשל, למטרות מעשיות יותר? לא יהיו יותר עניים במדינה שלנו. ושלא תטעו, אנחנו גאים בחיילים של הצבא שלנו, החבר'ה הצעירים שמוסרים את נפשם בשבילנו, אבל האם לא היה עדיף שאת הזמן אותו הם משקיעים בשרות הצבאי הם ישקיעו בלימוד בישיבות, אוניברסיטאות וכדומה?
 
לכולם יש חלום על השלום. יש את הסכמי אוסלו, התוכנית הסעודית וגם תוכנית מפת כבישים, כן גם אותה יש לנו. חלק מהתוכניות טובות יותר וחלק פחות, אבל לפחות אנשים מעלים רעיונות.
 
אה, אל תדאגו, יש גם תוכנית אלוקית לשלום.
 
אני שמח להציג בפניכם את תוכנית השלום על פי האמונה בחמש נקודות עיקריות:
 
נקודה ראשונה – התוצאות בידיו של השם, המאמצים תלויים בנו
 
שלמה המלך ע"ה מלמד אותנו שכאשר אנו עובדים את השם כראוי, אפילו האויבים שלנו מתפייסים איתנו. בספר שמות, השם הקשה את לב פרעה. תוך שנייה הוא גם יכול היה לרכך את ליבו. יום אחד בשאר אסאד נשיא סוריה יכול לקום בבוקר ולהחליט שהוא רוצה להיות האנואר סאדאת השני. אנו מצווים להאמין בגאולה אפילו כשחרב מונחת לנו על הצוואר. התפקיד שלנו הוא ללמוד וללמד אמונה ולבטוח בהשם שהוא יעשה את הטוב ביותר בשבילנו. השם עושה לנו ניסים בכל רגע.
 
נקודה שנייה – כל יהודי מסכים שהשלום הוא מטרה מכובדת וראויה למימוש
 
אי ההסכמה שיש בתוך העם היהודי ברובו עוסקת סביב איך יתבצע השלום, ולא אם יהיה או לא יהיה שלום. כולנו מסכימים שהשלום הוא הברכה היפה ביותר שניתנה לעם ישראל. מהסטודנטים הלומדים את מדעי התפתחות המין האנושי ועד לחלוצים הראשונים שהתיישבו, ועדיין מתיישבים, בהרי יהודה – אף אחד מכל אלה לא מעוניין בשפיכות דמים. דעה מאוחדת יש לנו – אם יכולנו לחיות בעולם הזה בלי מלחמות כולנו היינו בוחרים בזה בלי לחשוב פעמיים.
 
נקודה שלישית – יהיה שלום בין ישראל והאויבים שלה
 
"ה' יברך את עמו בשלום" (תהילים כט, יא).
 
לפני שלושת אלפים שנה השם אמר לנו שעם ישראל יקום מהעפר ויתחיל מחדש – ועשינו את זה. הוא אמר לנו שתהיה התקבצות של היהודים מהגולה – וזה קורה. הוא אמר לנו שיהיה עידן של שלום כלל עולמי ושגשוג לכל יושבי תבל – וזה יקרה. הישגי העבר של השם אף פעם לא אכזבו. הם תמיד התקיימו, ומתקיימים, ועל הצד המושלם ביותר.
 
נקודה רביעית – השלום לא תלוי בנשיאים, רמטכ"לים או דיפלומטים. השם נתן לכל יהודי את התפקיד והאחריות לעשות שלום
 
כל הטוב של העולם תלוי בשמירת הברית של עם ישראל. כל עוד עם ישראל אינם פוגמים בברית חלילה, ומקיימים את כל ההלכות בנושא זה, שום אויב לא יוכל על העם הזה. כך אומר הזוהר הקדוש.
 
הקשר הקרוב ביותר לביטחון עמנו בארץ ישראל והפעולות שאנו עושים טמון בשמירת הברית. ספר שופטים ומלכים מלא באפיזודות על חטאו של עם ישראל, ועל הסבל, המלחמות הקשות והטרור שאנו סובלים מהם ברגע שפוגמים בברית. עלינו לתקן זאת, כי אז ננצח את כל ה'המנים' התורנים למיניהם שרוצים להשמיד את עם ישראל, וכך נחזיר את השלום על מקומו בארצנו.
 
שלום עכשיו – זה משהו שמאתגר כל אזרח בישראל עם השאלה הבאה: מה עשית כדי לקדם את השלום היום?
 
התשובה עולה מהגמרא (ברכות סד, א): תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.
 
מה עוד אנחנו עושים בשביל השלום? את זה אנו מבקשים בכל יום מהשם בתפילות.
 
החלק האחרון של תפילת שמונה-עשרה היא עתירה ובקשה לשלום: "שים שלום טובה וברכה… ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום, אמן".
 
השורה האחרונה בברכת המזון אף היא תחינה ובקשה מהשם לשלום: "עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, ואמרו אמן".
 
גם בקדיש שאנו מזכירים מספר פעמים ביום אנו מוצאים את המילה 'שלום'. אין שום נשמה יהודית בעולם שלא שמעה את הקדיש, במיוחד את שתי החלקים האחרונים שלו: "יהא שלמא רבה מן שמיא, חיים ושבע וישועה… לנו וכל עמו ישראל", "עושה שלום במרומיו, הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל…"
 
לכל יהודי את ההזדמנות לעשות משהו בשם השלום הכלל עולמי למענו ולמען אחיו – עם ישראל, בכל יום!
 
נקודה חמישית – אין שום דרך אחרת
 
"משבית מלחמות עד קצה הארץ, קשת ישבר וקיצץ חנית, עגלות ישרוף באש" (תהילים מ"ו, י).
 
מאז הקמת מדינה ישראל ב-1948, נשיאים, ראשי ממשלה, מלכים, דיפלומטים, שרים, אפיפיורים, ראשי האו"ם ואפילו שחקנים מהוליווד ניסו להשכין שלום במזרח התיכון.
 
הסכסוך בינינו ובין שכנינו עדיין סוער.
 
השלום יבוא מלמעלה. בניית בית המקדש השני אושרה על ידי אדם שאייש את המשרה בה אוחז היום… מחמוד אחמדיניג'אד.
 
ניסים יכולים בהחלט לקרות, ובישראל הם תמיד קורים.
 
אנחנו לא רחוקים מהיום הזה כמו שאנו חושבים. היום, יותר מתמיד, יותר ויותר יהודים מתפללים על השלום והתפילות נושאות פרי. ב-1948 חצי מאומות העולם לא רצו לכונן קשרים דיפלומטיים עם ישראל. כל מדינה ערבית, בצורה ישירה או עקיפה, הייתה מעורבת במלחמה שמטרתה הייתה למחוק את העם היהודי מהמפה, חלילה, ומארץ ישראל. הבריטים מכרו נשק רב תמורת כסף רב לערבים, וארצות הברית בחרה לא להביע עמדה. באותו זמן, עולם התורה עלה בלהבות השואה הקשה, הושמד בתאי גזים ובמשרפות, ולימוד התורה הסתכם, פחות או יותר, על ידי היושבים בשכונת מאה שערים ובבורו פארק. כן, ממש כך.
 
במשך 16 השנים האחרונות אנו עדים לחשיפה עצומה לתשובה. משהו כלל עולמי, מאות אלפי יהודים חוזרים אל השם. דבר כזה לא קרה בעבר. וכדבריו של הרב אליעזר רפאל ברוידא: "ב-1950 היית מגיע ללייקווד שבארצות הברית רק כדי לקנות אוכמניות מהאיכרים המקומיים. מי חלם שהיום המקום הזה יהפוך לאימפריה תורנית?"
 
באותו זמן, ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים כמעט עם כל מדינות העולם. ישראל מהווה חלק אינטגראלי בכלכלת העולם, ואפילו מוכנה לחידוש היחסים עם מדינות ערב.
 
וזה לא צירוף מקרים!
 
ההיסטוריה של המזרח התיכון החדש מוכיחה בבירור שאם נישאר על מסלול התשובה, התפילה והתורה, השם מבטיח לנו שנגשים את התפילות על השלום בימינו. יהיה שלום קדוש ונצחי בינינו ובין המדינות השכנות לנו, רק חכו ותראו, אמן.