החלק החסר

כולנו מחפשים הרבה חלקים כדי
להשלים את הפאזל, רק שהחלק
החשוב והעיקרי חסר לנו, כאילו
חומק לנו מהידיים בכל רגע שאנו
מגיעים אליו…
 
 
ישנו דבר אחד שכל האנשים בעולם נכספים אליו בחייהם, וזה מבלי להתייחס לחוג אליו משתייך אדם, צבע עורו, הרקע ממנו הוא בא, או הסטנדרטיים על פיהם הוא חי. אני מדברת על שמחה.
 
אם נקביל את החיים לפאזל, נוכל לומר שרק כאשר הפאזל מושלם, כשכל החלקים נמצאים במקומם, רק אז אפשר יהיה לומר שהשגנו את מידת השמחה. אבל הרבה חלקים מרכיבים את הפאזל ואותם אנו מחפשים תמיד: בריאות טובה, פרנסה טובה, יציבות, מציאת בן/בת הזוג, ילדים, שלום בית, רוגע, חכמה, אמת… רשימה בסיסית לחלקים העיקריים. אולם ישנה בעיה גדולה, בעיקר בעולם בו אנו חיים היום והיא, שלאנשים רבים חסרים חלקים חשובים מאוד בפאזל.
 
גם אני, בחיפושים שלי אחר השמחה, נפלתי לא פעם למצבים של אשליות ושקרים. ככל שניסיתי להיות בשמחה, מושא חיפושיי – השמחה – התרחק ממני. בעלי ואני ניסינו כל תחבולה וטריק שהספרים הציעו. פתחנו עסק משותף (פעמיים) בתקווה שנצליח להתפרנס טוב… ולהיות שמחים. אחרי עשר שנות נישואין חזרנו בתשובה ורשמנו את הילדים בבתי ספר דתיים. צמיחה רוחנית זו הגיעה לשיאה כאשר עלינו לארץ ישראל לפני מספר שנים. כלפי חוץ, נראה היה שאנו עושים את הכל נכון, עם כל הכוונות והרצונות. השם היה חלק בלתי נפרד מחיינו, שמרנו שבת וניסינו להתקדם בשמירת מצוות…
 
אז למה זה לא עבד?
 
משהו היה חסר… חלק חשוב מאוד של הפאזל.
 
ואז, לפני מספר שנים, כשנפגשתי בפעם הראשונה עם ספרו של הרב שלום ארוש – בגן האמונה(הספר ששינה להמון אנשים את החיים), נמשכתי לחכמה המתוקה והעדינה שהוא הציג בספר. הדרך בה הוא העביר את המסר מאוד 'דיברה' אלי. כך הגעתי גם לאתר ברסלב ישראל, לדיסקים ולספריו של הרב ושל הרב אליעזר רפאל ברוידא. כל אלה היוו גלגל הצלה של ממש. כאילו נולדתי מחדש. החיים שלנו השתנו מן הקצה אל הקצה. שלום הבית שלנו, שכבר סבל מייסורי מוות, התעורר לתחייה והכניס לתוך החיים אוויר מרענן של אמונה. מי שהכיר אותנו באותה תקופה חשב שהקשר בין בעלי לביני היה במצב של מוות קליני, עם המלצה חמה מאוד לנתק אותו וכמה שיותר מהר, וכך לסיים את הסבל אחת ולתמיד. הלימוד בספריו של רבי נחמן מברסלב סיפק את ההצלה הניסית של המשפחה שלנו. הילדים שלנו, שסבלו לא פחות מאיתנו, הם הוכחה חיה לפריחה וההתחדשות הזו, שהייתה מורגשת בכל תנועה שלהם. ממש כמו פרחים שמתחילים לנבוט וחושפים את הפוטנציאל והיופי הטמון בהם בעזרת האור המרפא של השם ושלוחיו, אור שמאיר את הבית שלנו וממלא אותנו בשמחה.
 
במהלך תהליך החזרה בתשובה, הופעל עלינו לחץ מכל מי שהכיר אותנו, בטענה ש'אנחנו טועים', 'זו לא הדרך', ו'כך לא מתמודדים'. אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח. הבית שלנו הפך למקום רגוע יותר, למקום בו חיים אנשים מתפקדים, אנשים שרוצים להמשיך הלאה ולא לדעוך. נכון, הכי קל להרים ידיים, להתגרש ולפרק את המשפחה. קשה יותר לעבוד על הקיים ולנסות לשקם, אבל זה משתלם. והתוצאות? מדברות בעד עצמן.
 
החשיפה לחסידות ברסלב הובילה אותי להכרות עם סיפוריו של רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זצ"ל, סבו הגדול של רבי נחמן מברסלב. כך גם לקריאת הספר "באש ובמים" – סיפור חייו של רבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, ממנו התפעלתי עם כל משפט ופסקה. הנחישות שהוא הפגין כדי להפיץ את החכמה האמיתית והאמונה, מעשי הגבורה, אומץ ליבו ומסירות נפשו היו משהו מעורר השתאות. משהו שאין שני לו.
 
בהמשך הבנתי שישנם שלושה דברים ברורים וייחודיים המאפיינים את דבריו רבי נחמן, ואת חסידות ברסלב בכלל. אבל הם לא בלעדיים רק לחסידי ברסלב, אלא לכל אדם שמחפש ומבקש חיים טובים יותר: התבודדות (תפילה אישית), אמונה ושמחה. שלושה מושגים אלה קשורים זה בזה. אפשר לומר שהם מהווים מעין אינקובאטור שמחזיר את החיות לנשמה לא מפותחת או פגועה. כאשר אדם מתבודד כל יום הוא בעצם צועד בדרך המעלה אותו לאמונה אמיתית, ליכולת לקבל את העובדה שהכל מאת השם והכל לטובה! וכשאדם מגיע לזה, זאת הרגשת הסיפוק הגדולה ביותר שיש. זה החלק החסר בפאזל שכל כך חסר בעולם הזה.
 
עיקרון נוסף שאני מאוד מעריכה ומוקירה הוא נקודת המבט המיוחדת שגיליתי עם התקרבותי לברסלב: כולנו ילדיו של הבורא, ולכל אחד מאיתנו יש כאן משימה ומטרה מיוחדת לבצע. כולנו שווים בעיני השם, לכן מחויבים אנו לכבד ולאהוב אחד את השני, ולחפש את הטוב שיש בכל אחד. בורא עולם רוצה שנקיים את מצוותיו, בין אם מדובר ב-613 מצוות (ליהודים) או 7 במצוות (לבני נח). כולנו נדרשים לדבוק בציוויים אלה, אם אנו מעוניינים בכרטיס כניסה לעולם הבא. להבין שהעולם הזה הוא זמני וחולף והעולם הבא הוא הנצחי – זה משהו שבהחלט כדאי לקחת בחשבון.
 
מתוך כל הרצון הזה של הבורא מאיתנו, הוא בעצם מנחה אותנו לאושר ולשמחה! תפקיד זה הופך עם הזמן למשימה קלה ללא מאמצים מיוחדים, ברגע שאנו צועדים על השביל שרבי נחמן מברסלב סימן לנו. רבי נחמן הדגיש שוב ושוב שעל האדם לחיות את חייו בשמחה, ואפילו אמר על זה: "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!"
 
כשאנו מרכיבים פאזל עלינו לקחת בחשבון שההרכבה לא נעשית ברגע אחד, כי לפעמים נראה לנו שהחלקים לא מתאימים. תודה לא-ל, בעזרת האמונה אדם מבין שכל חלק נמצא בדיוק במקום המתאים לו, וכל חלק הוא חלק מהפאזל הזה. ברגע שנזכה להבנה זו, לחלק החסר, לא נאפשר לה לחמוק מאיתנו. כי חלק יקר זה מאפשר לנו להשלים את הפאזל. ולא רק שאנו נחיה בשמחה, אלא גם ילדינו והדורות הבאים.