בעקבות הנקודות

"הלילה זה המשחק הגדול…
אל תפחד, תשחק כמו שרק אתה
יודע". טוב, זה כבר לא כדורסל
אבל המסר היה דומה.
 
 
התבוננתם פעם על הילדים שלכם כשהתיזו מים אחד על השני בבריכה? ראיתם כמה מלאי שמחה הם היו? או, אולי אתם זוכרים איך הם זרקו חול או בוץ לכל עבר? לא, הם לא עשו בלגאן. כי הרבה לפני שהם החלו ללמוד באופן רשמי, השם שם אותם במסלול מיוחד בו לומדים איך להיות שמחים ומאושרים. השמחה שהם חוו כילדים קטנים מהווה את הבסיס להצלחתם להיות מאושרים וספונטניים במהלך חייהם.
 
מה קרה למקורות הפנימיים האלה כשגדלנו, וכיצד נוכל להעלות את השמחה שפעם הייתה לנו?
 
הכללת יתר
 
ישנו סיפור על אישה אחת שהלכה לחתונה של חברתה. החתונה הייתה באולם מדהים ביופיו והיא מאוד נהנתה מהאווירה שהייתה במקום. ולא רק, גם מהאוכל, היין, הריקודים וממפגש חברתי מעניין. תשאלו אותה, היא הייתה שם ארבע שעות! ונהנתה מכף רגל ועד ראש. עשר הדקות האחרונות הגיעו, ממש לפני שהתארגנה לצאת הביתה, מלצר מסורבל שפך על השמלה שלה משהו מהקינוח, ותוך שניות השמלה שלה הפכה לכתם חום גדול. לביתה היא הלכה כשהיא זועמת ורותחת על המלצר, וכשבעלה שאל אותה איך היה היא הטיחה לחלל האוויר: 'היה יותר טוב אם לא הייתי הולכת'… מה קרה לכל השמחה שחוותה רגע לפני הכתם? אם יכולנו לראות את אותו ערב בסרט, תמונה אחרי תמונה, היינו רואים מאות תמונות מלאות בשמחה עד שהיינו מגיעים לתמונות האחרונות – האישה, המלצר המסורבל והכתם החום. אותה אישה עשתה הכללת יתר – הרושם היחיד שנשאר לה היו התמונות האחרונות, ואת כל מאות התמונות מהשעות הקודמות היא פשוט מחקה.
 
התורה מחייבת אותנו להיות בשמחה
 
התורה מחייבת אותנו להיות בשמחה: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך…" (דברים כו, יא). דבר מעניין מתגלה כאן, התורה מדברת אלינו בלשון הווה-עתיד: "ושמחת" – עכשיו ובכל זמן, בכל מה שהשם נותן לך. האם אפשר לצוות על אדם להיות מאושר? על פי דברי חכמינו ז"ל, אין זה טבעו של האדם להיות שמח. טבעו של האדם הוא תמיד לרצות יותר ממה שיש לו. יש בידו מאה – רוצה מאתיים. אז איך יהיה שמח? ואיך התורה יכולה לצוות דבר כזה?
 
להתחבר לנקודות הטובות
 
לפני פורים, הרב שלום ארוש אמר לנו להכין את עצמנו לקראת היום המיוחד הזה על ידי תפילה והתבודדות ביער. אז יצאנו כולם לאזור בית שמש – אל ציונו של דן בן יעקב ולקברו של שמשון הגיבור.
 
כשהסתכלתי מלמעלה על העצים המלכותיים והסלעים המיוחדים שמקיפים את אזור בית שמש, על אזור יהודה – שאלתי את השם: איך אנחנו יכולים להתגבר על הנטייה שלנו להיות עצובים?
 
היום עוד לא חלף והתשובה לא איחרה להגיע. זרם של זיכרונות נעימים החלו להציף אותי: יום ההולדת של גיל 4, ההרגשה הנעימה כשאבי מרים אותו בידיו החזקות כשכל גל הגיע באותו יום שהיינו בים, תחרות שחייה שעשינו, מראות וריחות מהמטבח של סבתא שלי. נראה היה כאילו השם פתח תיבת אוצר מלכותית ואמר לי: "נו, זאב. קח כמה שאתה רוצה. אבל נהג בזהירות – אל תבזבז את זה". ואז, כתגובה, שמעתי את הלחישה של המאמן שלי: "הלילה זה המשחק הגדול… אל תפחד, תשחק כמו שרק אתה יודע". טוב, זה כבר לא כדורסל אבל המסר היה דומה: 'אל תפחד זאב, למד כמו שרק אתה יודע: עוד תלמוד, עוד שולחן ערוך, עוד ספרים ושיעורים על שלום בית'. פתאום נזכרתי באותו יום, וזה היה מזמן, כשפתחנו את המתנות שקיבלנו לכבוד חנוכה, את הסיפורים לפני השינה, הטיולים, מחנה הקיץ, הצלילה, האופניים האדומות הראשונות שלי, האופניים הראשונות של הבן שלי, מחבואים, היום הראשון בבית הספר, הרגע בו ישבתי ליד החלון והסתכלתי על השלג שירד מהשמים וצנח על אדן החלון, כשהתחתנתי, לידת ילדיי, העלייה לארץ ישראל, ג'וגינג מדהים וציפור יפה שלעולם לא אשכח.
 
השם נתן לנו מנועי חיפוש פרטיים כדי ש: "ושמחת עם כל הטוב אשר נתן לך (לנו) ה' אלוקיך". אבל זה רק עמלק (היצר הרע) שכל כך רוצה (ואין לכם מושג עד כמה) שנשכח את כל הטוב שהשם נתן ונותן לנו, וגם ייתן לנו ב"ה. כל התנסות של שמחה, חוויה או הרפתקה, ולא משנה עד כמה הן קטנות – גם אותן הוא רוצה שנשכח.
 
אתם מבינים, כל שמחה שזכינו בה – שמחת חתונה, בר מצווה, מסיבות סיום, הולדת ילדינו, ובכלל, כל מה שמשמח אותנו – את כל אלה אנו אמורים לראות שוב ושוב בזיכרוננו, ולשאוב משם שמחה בהווה. תת-המודע שלנו הרבה יותר קרוב להשם מאיתנו (במודע). כמו שהשם הוא מעל לזמן, כך גם תת המודע שלנו אינו מוגבל בזמן. אם אתם יכולים לעצום עיניים ולזכור חוויות מהעבר – אתם עדיין שם. המוח מבקש תמיד למצוא את הנעימות שיש בעולם ובעצמנו ולסנתז את השניים. אנחנו רק צריכים לפתוח את הדלת ולא לחסום את הדרך. כשאנחנו זוכרים את כל הנקודות הטובות שבחיינו, אנו מקשרים את עצמנו להשם בעזרת השמחה. זה משהו שבהחלט יכול לעשות אותנו אנשים בריאים, בגוף ובנפש.
 
קחו לכם אתגר מעניין לפני פסח: עברו נקודה נקודה בחיים: ילדות, נערות, בגרות וכו', וכתבו כמה שיותר זיכרונות חיוביים. לא כולם צריכים להיות מלהיבים, מספיק שהיו אלה זיכרונות המעוררים בכם שביעות רצון, סיפוק, או משהו נעים ומתוק. גם לילדינו נעזור לעשות זאת. ואז, קראו ביחד את הרשימה של ילדיכם לפני שהם הולכים לישון, ואפילו לפני שהם יוצאים לבית הספר, כי גם להם זה יעזור להתמקד בטוב שלהם. את הרשימות שלנו אנחנו יכולים לקחת איתנו תמיד ולהוסיף בכל פעם עוד משהו טוב. הרשימות האלו לא רק שיחזקו אותנו ויחסנו את יכולת התפקוד שלנו, ואפילו יוסיפו לנו שנות חיים, הן אף יתקנו את הבריאה כולה (גם אם לא נבין איך וכיצד זה קורה), הן יחישו את הגאולה המיוחלת ואת המשיח לו אנו מצפים ומחכים.
 
אתם זוכרים את הרגע בו למדנו לצייר, כשחיברנו נקודות עם מספרים אחת לשנייה? כל נקודה טובה ברשימה שלכם מחוברת לשאר הנקודות הטובות. כשמתבוננים בהן, אתם יוצרים תמונה חיובית של עצמכם. וכדי שהתמונה תהיה שלמה, אנחנו צריכים גם את השטחים הריקים שבין הנקודות. החלקים הריקים האלה הם אותם זיכרונות שאיננו יודעים עדיין שהם טובים. השם נותן לנו את היכולת לשכוח אותם, אבל גם הם הכרחיים. יום אחד, בעזרת השם, תהיה לנו יותר שמחה מהחלקים הריקים האלה, אפילו יותר מהנקודות עצמן.
 
בורא עולם לא מצפה מאיתנו שנשיר ונרקוד כל היום ברחובות, אבל הוא בהחלט רוצה שנשאף לרגשות בסיסיים מלאים באירועים מחיינו ושנשמור תמיד, ובכל מחיר, על גישה חיובית. כן, אלוקים פועל בדרכים מסתוריות: בובות, חיילי צעצוע, ואפילו מונופול – כל אלה יכולים להביא את המשיח. שום דבר אינו אקראי בחיינו. אפילו כשאני כותב שורות אלה, אני נזכר בפטי, כלב הקולי שהיה לי כשהייתי קטן. באותו יום, הלכתי עם אבא שלי לכלבייה ואז גור קטן וחמוד קפץ עלי. "אותו, אבא! אותו אני רוצה!" אמרתי בשמחה כשאני מחבק אותו. תת המודע שלי לא רק שמוביל אותי ישירות לזיכרון נעים, הוא משתמש בזיכרון כזרז להרגיש שמחה. וברגע שארגיש אותה, גם אם התמונה תתעמעם זה כבר לא ישנה, אנסה לקחת את השמחה הזאת ולהשתמש בה למטרות גבוהות יותר – לדבר עם השם ולהודות לו על כל מה שהוא נתן ונותן לי. כן, כי גם לאבא שבשמים אנחנו צריכים לגרום שמחה אינסופית.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט וחסיד ברסלב. את רוב שעות יומו מעביר בבית מדרשו של הרב שלום ארוש – "חוט של חסד" בירושלים. על פעילותו בתחום הפסיכותרפיה קיבל הסכמה מגדולי הדור וביניהם הרבי מניקלשבורג – הרב יצחק פגלסטוק שליט"א והרב שלום ארוש שליט"א.