אני והיווני

אין אדם שלא עומד מול היווני שלו,
זה שכל הזמן צועק לך באוזן 'חבל על
הזמן, אין לך סיכוי!'. אל תוותר. תגרש
אותו וצא למסע. חפש את פך השמן
הקטן שלך…
 
 
סופגניות, שמן זית לנרות חנוכה, נרות צבעוניים… אלה רק חלק מהסממנים של החג שכבר נמצא בפתח, מורגש באוויר בכל פינה. חג שמביא עימו אור גדול ושפע גבוה מלמעלה, עד אלינו ממש, האנשים הקטנים מהעולם הקטן. ובעיקר, את הכמיהה ל"שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה…"
 
כי בזמן הזה… ההרגשה הזו 'פלשה' לכל לב, בלי יוצא מן הכלל. "מקטן ועד גדול" כמו שאומר רבי נחמן מברסלב. וזה מתחיל עם סיפור הנס שאנו מספרים לילדים לפני החג, ולכל המשפחה במהלך החג. והם, הילדים הקטנים והמתוקים האלה, הם אלה שמאירים את הבית. הם 'נרות החנוכה' שדולקים כל השנה ומצליחים להצית את הלהבה בלב שלנו בכל פעם מחדש.
 
חנוכה זה חג של אמונה. יש בו מסר עצום ומחזק במידת האמונה. יש בו המון תקווה והרבה כוח רצון, דברים שבסופו של דבר מביאים אותנו להצלחה הגדולה.
 
בורא עולם נתן לנו את האמונה הקדושה. ואם עד לפני כמה שנים היה קשה לנו להתמודד איתה, להבין איך פועלים איתה, הרי שהיום כבר יש דרך ויש עצה – ספר בגן האמונה של הרב שלום ארוש, בו הוא גם מלמד על גודל האמונה שהקב"ה בעצמו נותן בנו, מאמין בנו בכל יום מחדש. "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך" – אמונה גדולה ורבה, ואת זה אנחנו אומרים כל יום כשאנו פוקחים את העיניים, בכל בוקר מחדש.
 
הקב"ה מאמין בכל יהודי באמונה רבה, שלמה וגדולה. כן, ביכולות שלנו, בכוחות ובכישרונות. ולא סתם, הוא הרי נתן לנו אותם, הוא מכיר אותנו הכי טוב. הוא יודע למה ולאן אנחנו מסוגלים להגיע איתם, אם רק נשתמש בהם…
 
קחו למשל את המכבים. הם ניצחו במלחמה של מעטים מול רבים בזכות האמונה. היה להם כוח רצון, הם העיזו, הם 'הלכו על זה' והקב"ה סייע בידם. "אדם שאין לו אמונה, חייו אינם חיים" אומר רבי נחמן מברסלב (שיחות הר"ן נ"ג). אם לא הייתה להם אמונה, אילו חיים היו להם או לנו? כוח האמונה הוא זה שדחף אותם למלחמת קודש זו.
 
וכמו הורה שמאמין בבנו ודוחף אותו הלאה, להצלחה ולעשייה, כך בורא עולם, שהוא אבא שבשמים, מאמין בנו ודוחף אותנו לעשות, להצליח. נותן לנו את כל הכוחות, הכלים והתנאים הנדרשים לכל מצב.
 
בימים ההם בזמן הזה… היום, יותר מתמיד, רואים את השקר הגדול של היצר הרע. את כוח המדמה, כפי שמגדיר אותו רבי נחמן מברסלב. כי הכל שקר, דמיון אחד גדול. וכדי 'לנפץ' אותו, לסלק אותנו מעלינו, צריך להשליך מאיתנו את כל "ההתייוונות" שבתוכנו ושמקיפה אותנו. המכבים, בשונה מהמחשבה האיומה של 'כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה', מלמדים אותנו דבר חשוב מאוד – הם השליכו את יהבם על השם והוא עזר להם במלחמה. הרי זה כל הנס, מעטים מול רבים, חלשים מול חזקים. כוח רצון למרות הכל.
 
ואם נסתכל סביבנו, נגלה שהיום אנחנו באמת מעטים וקטנים מול השקר והדמיונות שמקיפים אותנו. השקר הזה נגיש ואפשר להגיע אליו במרחק קליק – אינטרנט, מדיה, שלטי חוצות ענקיים, דברים ששומעים ולפעמים מדברים. מלחמה של ממש שהכלים להילחם בה הם תפילה, אמונה וכוח רצון. לבטוח בהשם שהוא, ורק הוא, עוזר לנו באמת.
 
אני והיווני
 
לכל אחד מאיתנו יש המלחמה הפרטית שלו מול היווני שניצב מולו. אצל אחד היווני הוא הפייסבוק, אצל השני הוא טלוויזיה, אצל השלישית זה עיסוק תמידי בכל מה שקשור לאופנה וחיצוניות… אנחנו לא יכולים לבד. ה'יוונים' האלה רבים מדי.
 
אבל במלחמה כמו במלחמה, חייבים להיות דרוכים. השם נתן לנו כלים לעמוד על המשמר. להיות חיילים טובים. לנו, יש את התפילה שהיא כוח חזק וגדול. "איזהו דבר העומד ברומו של עולם? זוהי התפילה!" מלמדים אותנו חז"ל. כל מילה היא חץ בליבו של האויב הדמיוני. יש לנו את הכוח, אנחנו יכולים להצליח. ואז, לצאת בלי לחשוש לחפש את האמת, את פך השמן הקטן שיאיר את המנורה הקדושה.
 
והמנורה, כך מלמד אותנו הזוהר הקדוש, יש בה שבעה קנים, שבעה נרות שמייצגים את שבעת הפתחים של הפנים – שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נחיריים, ופה. ורבי נחמן מברסלב מלמד, שההתקדשות וההיטהרות תושג על ידי שמירה על פתחים אלה. להימנע ממראות אסורים, לא לשמוע דברי לשון הרע ורכילות, לדבר דברי תורה וכן הלאה (ליקוטי מוהר"ן ח"א, כא, יב).
 
חנוכה הוא הזמן להכרת הטוב. להודות לבורא עולם על כל הטובות והחסדים שהוא עושה איתנו. וזה מעבר לתודה הגדולה על האמונה העצומה שהוא מאמין בנו, עומד מאחורינו, מגבה אותנו, שומר ומגן עלינו בכל רגע נתון, בימים ההם, כן, וגם בזמן הזה.
 
זה הזמן להודות לבורא עולם על כל הפעמים בהן חשבנו על הייאוש, על הדרך למטה ועל הנפילה המפתה, ואז, הוא הדליק לנו עוד נר במנורה. אסף עוד מעשה טוב שלנו. עוד מחשבה טובה. עוד חסד שעשינו לזולת והאיר את ליבנו. כן, גם על זה נאמר לו תודה (בספר שעריו בתודה תמצאו את כל ההסברים והדרכים איך לעשות את זה הכי קל ומתוק).
 
המעט מצטבר לחשבון גדול. מנורה שהייתה אמורה לדלוק יום אחד, דלקה שמונה ימים.
 
כמה פעמים זה קרה לנו בחיים? כמה פעמים היינו במצבים של 'זהו, הגענו לדרך ללא מוצא, נכשלנו ובגדול?'… אבל בורא עולם לא הפסיק להאמין בנו והמשיך להאיר לנו את הדרך.
 
"והלכת בדרכיו". כמו שבורא עולם נוהג איתנו, כך אנו צריכים לנהוג עם כל אחד מעם ישראל. לעודד, לחזק, לשמוח ולהאיר את הטוב שבכל אחד. למצוא את פך השמן הקטן שמאיר כל הזמן.
 
כי הכי קל להסתכל על החסרונות. לא צריכים שמישהו יעשה את זה בשבילנו, אנחנו עושים את זה טוב. תחשבו לרגע על המכבים. הם נכנסו לבית המקדש וחיפשו שמן. תארו לכם שאחד מהם היה חסר אמונה, מסתכל מהצד ואומר להם: 'חבר'ה! אין סיכוי! הכל הרוס, אתם לא רואים? כמה זמן כבר אפשר לחפש?…'
 
אך כמו יהודה המכבי, כך רבי נחמן מלמד אותנו היום שאין שום ייאוש כלל בעולם! תמשיך לחפש. אל תתייאש. אל תיתן ליווני להפיל אותך. לשכנע אותך שהכל הרוס, שאין טעם… ולא משנה איפה אתה נמצא בעולם, אם אתה אוחז בעולם עליון של תורה ומצוות, או ההיפך – בעולם של מטה, בדרגה קצת יותר נמוכה – אל תתייאש. כי אין דבר כזה ייאוש. הוא לא קיים.
 
זה הזמן לפתוח את הלב, את דלת המקדש הפנימי שלנו ולהאיר עוד נקודה טובה – שלנו ושל הסובבים אותנו. להדליק את המנורה במלואה ולהתחמם מאורה עם תודה והודאה לבורא עולם. השאר, יבוא כבר מאליו.
 
חג שמח !