חזירים כשרים

האם אנו חיים את חיינו כמו
'חזירים כשרים' בגלל אותה אובססיה
איומה לכל הקישוטים החיצוניים של
היהדות, רק בגלל שזה נראה ונשמע
טוב?
 
 
המדרש מתאר את מה שהתרחש עם היהודים בתקופה שירושלים הייתה תחת מצור הרומאים. באותם ימים, למרות היות העיר נצורה כשאין יוצא ואין נכנס, היהודים המשיכו להקריב קורבנות בבית המקדש בכל יום, למרות שהאוכל אזל ואנשים החלו לגווע ברעב שהוביל למותם של רבים.
 
וכיצד היו קורבנות אם לא דלתות העיר היו סגורות ונעולות? היהודים היו משחדים את חיילי הצבא הרומי עם מעט מטבעות כדי שייתנו להם עוד כבש להקרבת הקורבן בבית המקדש. את הכבש היו מעלים בסל לאורך החומה עד לידיהם של היהודים.
 
אבל יום אחד הרומאים החליטו להכניס לסל חזיר במקום כבש. כשהיהודים החלו להעלות את הסל, החזיר נעץ את פרסותיו בחומות העיר וצווח צווחה שהרעידה את כל הארץ.
 
הרב שלום ארוש חוזר ואומר ומדגיש שוב ושוב, שהתורה אינה ספר סיפורים נחמדים של פעם, היא גם לא ספר היסטוריה וזהו. התורה היא עלי ועליך. על החיים שלנו. היום.
 
אז חשבתי קצת.
 
החזיר הוא חיה מעניינת: כלפי חוץ הוא נראה 'כשר' מכיוון שהוא מפריס פרסה, שזה אחד הסימנים המובהקים לחיה כשרה. הסימן השני לכך שהחיה טהורה הוא שהיא מעלה גרה, ואת זה החזיר לא עושה.
 
אבל כלפי חוץ, אי אפשר לדעת את זה. חייבים לעקוב אחרי ההתנהגות ואורח חייו של החזיר לזמן מה, ואז לראות את כל הזבל שהוא אוכל, את המקום המלוכלך בו הוא חי, להבין שהחיה הזאת לא מעלה גרה. או בפשטות, אם תפתחו אותה ותסתכלו פנימה תוכלו לראות בבירור ש: לא! החזיר הוא ממש לא חיה כשרה!
 
אבל כל זה מצריך מאמץ והרבה נחישות. צריך להתבונן במשך זמן רב כדי לגלות שהחזיר לא כשר. צריך גם הרבה סבלנות והרבה מחשבה. דברים ש'דור האינסטנט' שלנו לא מכיר כלל.
 
בספר דניאל, מתואר חזיונו של דניאל הנביא בשנה הראשונה למלכות בלשאצר (פרק ז), חזיון שקשור לארבע הגלויות של עם ישראל. ובחזיונו ראה דניאל ארבע חיות אדירות עולות מן הים:
 
הראשונה – אריה עם כנפי נשר, שסימלה את מלכות בבל שהייתה מושלת באותה תקופה.
 
השנייה – דומה לדוב – רמז למלכות פרס שתבוא לאחר מלכות בבל.
 
השלישית – דומה לנמר עם ארבע כנפיים כמו של עוף וארבעה ראשים – רמז למלכות יוון וגזרותיה הקשות והמשונות (כמו החיה המשונה הזו).
 
הרביעית – אותה ראה בלילה אחרי – היא חיה השקולה כנגד שלוש החיות האחרות (שהיא גלות השקולה כנגד שלוש הגלויות הקודמות לה). היה לה מראה נורא ומבעית. היא הייתה חזקה, היו לה עשר קרניים על הראש ושיני ברזל חזקות, עיניים כמו של בן אדם, פה ואף, והייתה אומרת דברים מתוך התנשאות וגאווה. החיה הזו הייתה משונה ודניאל לא ציין למה היא דומה, דבר שהטריד אותו מאוד.
 
החיה הרביעית מסמלת את מלכות רומי, אדום, שהחלה את הגלות לפני 2000 שנים ובה העם היהודי עדיין שרוי.
 
או.קי. אבל איך זה קשור אלינו, היום?
 
הרב ארז משה דורון מסביר נקודה זו מאוד יפה: המאפיין העיקרי של ארבע החיות המפחידות הללו הוא הגאווה. ושלא כמו שלוש החיות הראשונות, להן דמות ברורה, זמן ומקום ברורים, לרביעית – חיה/גלות – לא הייתה דמות ברורה ומוגדרת. כלומר, לגלות הרביעית – גלות רומי, אין זמן מוגדר לשליטה בעולם.
 
הגלות הרביעית היא מצב של הלך הרוח, לא של מקום. וכל זמן שאנו, העם היהודי, 'תקועים' במצב הזה – בהלך הרוח הזה, נמשיך לתת לאויבים שלנו כוח ונעכב את הגאולה שלנו.
 
בחזרה לחזיר.
 
כשהחזיר נעץ את פרסותיו (הכשרות) בחומה וצווח, מה הוא בעצם עשה? הוא העביר מסר: 'אתם לא צריכים להסתכל על מה שקורה בפנים! אני כשר! 'אני אוכל כשר, אני נותן הרבה כסף לצדקות, אני עוזר לעניים, עושה חסדים, אני 'יהודי' נהדר!'…
 
ואם אתם מאלה שחיים את חייכם בצורה 'אדומית'-שטחית לכל הדעות, הטיעון שלו נשמע מאוד, אבל מאוד, משכנע.
 
אבל אלה לא חיים כשרים בכלל.
 
ולא רק שהוא לא כשר, כל הרעש שהחזיר עשה על 'כמה אני כשר' סדק את כל ההגנה על בית המקדש.
 
למה?
 
כי הוא כולו הצגה, אבל בלי שום תוכן. הוא כולו רק סמלים 'חיצונים' והוא צעק לכל עבר כמה 'נפלא', 'מושלם' ו'קדוש' הוא.
 
אבל בפנים? הפנים מלא בטינופת. חפשו בגוגל ערך 'חזיר' ותראו מה הוא אוכל ותבינו מהר מאוד למה הוא נחשב לחיה מאוד מאוד לא נקייה.
 
ואנחנו? האם אנו חיים את חיינו כמו 'חזירים כשרים' בגלל אותה אובססיה איומה לכל הקישוטים החיצוניים של היהדות וההסתכלות בזלזול אחד על השני?
 
האם אנו הולכים ופולטים לחלל האוויר כל מיני מילים רברבניות, מתנשאות ומלאות גאווה שגורמות לנו להיראות טוב, וכל השאר נשמעים לא טוב?
 
או, שאנו מעריכים ויודעים שהפנימיות מצריכה עבודה רבה, הרבה לפני שנחשוב לקרוא לעצמנו 'כשרים'?
 
להעלות גרה, זה אומר שאתה חושב הרבה, ועם המון השקעה, על הדברים, אז אתה יכול ללעוס אותם שוב ושוב עד שהם הופכים להבנה ברורה למה שקורה ומה שצריך לעשות.
 
התבודדות, התפילה האישית, היא הדרך בה אפשר להעלות גרה, כלומר את החיים. בזמן המיוחד הזה יש להתבונן על המידות, על מה שעשינו אתמול ועד להתבודדות של היום, על הקשרים שלנו בחיים – בעל/אישה, ילדים, חברים וכן הלאה, להפריד את הטוב מהרע, את הטהור מהטמא, את הברור מהבלבול.
 
יהודי בלי העלאת גרה רוחנית, בלי התבוננות, בלי לראות כיצד הוא יכול לשפר ולתקן את עצמו – בשבילו ולמען העולם כולו, לא פעם לצערנו, נחשב ל'חזיר כשר'. ואם כל מה שאנו שולחים לאלוקים כקורבן הוא 'חזיר כשר', אז מה הפלא שאנו תקועים בגלות הזאת בלי בית המקדש כבר למעלה מאלפיים שנה?