מכורים! חומר אמיתי למחשבה!

כשאתה רואה אדם מעשן אתה מבין
שהשכל הפשוט ממנו והלאה. הוא חשוף
לסכנות וחושף את הזולת, והכי כואב, כשהוא
מעדיף לקנות את הסיגריות לפני הלחם
לילדיו. חומר אמיתי למחשבה למכורים.
 
 
מעניין כמה סימני שאלה חגים מעל ראשו של בורא עולם כשהוא חושב על אותם אנשים שלא משתמשים בשכל הפשוט והישר? חשבתם על זה? למה יש לאנשים נטייה לסבך את החיים, להפוך את הכל למורכב עד שלא פעם נראה כי אין מוצא?
 
דרך ארץ קדמה לתורה. מידות נפש מתוקנות וטובות הן תנאי מקדים לחברה בריאה, תקינה ונורמאלית. אם אדם בעל מידות רעות ודפוסי התנהגות שליליים הוא לא יכול לעשות שום דבר בחייו, וזה בדוק. כל שכן, ללמוד תורה גם אם הזקן שלו מגיע עד לברכיים.
 
ההיגיון הפשוט והשכל הישר נושאים את האדם הישר למצוות התורה. כל אדם שכנה עם עצמו יגלה, גם אם זה 'מתנגש' לו עם השכל המורכב שלו, שהמסלול הפשוט והנעים הוא הדרך הטובה ביותר. התורה מציעה לנו מסלול נעים כזה. אחרי הכל, אם לא היא שום חברה בעולם לא הייתה יכולה להתקיים במצב בו האנדרלמוסיה – קרי רציחות, גניבות, עבודה זרה ועוד מעשים שפלים – הייתה שולטת. על כל אלה אוסרת עלינו התורה לעשות, ובדרך זו מובילה את האדם למסלול הנכון, הטוב, הפשוט והנעים – עליו אפשר לצעוד את מסע החיים בבטחה.
 
אך ככל שאדם מתעלם מהשכל הפשוט והישר, כך הוא גורם לבורא עולם לתהות עוד יותר על מעשיו. דוגמא בולטת להתעלמות בוטה ומעוררת תהיות היא התמכרות של האדם – לאלכוהול, סמים, עישון ועוד. אנשים שנוטים להתמכר מאבדים את האנושיות שלהם, ורבים מהם מתים אחרי סבל וייסורים רבים.
 
קחו את הסיגריות, למשל. כשאתה רואה אדם מעשן אתה מבין שהשכל הפשוט והישר ממנו והלאה. המעשן, בין אם הוא יודע או לא, הורס במו ידיו את הריאות שלו, חשוף למחלות איומות, מסכן את הזולת, והכי כואב כשהוא יעדיף לקנות את הסיגריות לפני הלחם לילדים שלו…
 
אדם לא חוטא אלא אם כן נכנסת בו רוח שטות, כך אומרת לנו הגמרא. במילים אחרות, הוא חוטא כאשר אינו משתמש בשכל הישר והפשוט.
 
אתם יודעים, הרבה אנשים שואלים אותי למה עושים עניין כזה גדול כשאדם רוצה, לפעמים, להיות 'בהיי'? ובכן, כל ה"לפעמים" וה"מדי פעם" שאנשים מבקשים להיות תחת השפעת חומרים שונים הם חולשה איומה אצל האדם, שהופכים אותו עבד לדפוסי ההתנהגות השליליים שהם יוצרי, ולחומרים עצמם. ועבד כזה לא יכול לעשות שום דבר בצורה הגיונית, עם חשיבה בריאה, כל שכן לעבוד את הבורא וללמוד תורה. רוב המכורים, לרוב אלה שחושבים שהם מתפקדים (תחת השפעת החומרים) חיים בהכחשה איומה למצב בו הם נמצאים. הם יטענו בכל הכוח שהם לא מכורים. אנשים אלה מתנגדים לשכל הפשוט והישר שאומר, כי החומרים האלה הורסים להם גם את המוח, חוץ משאר המערכות והאיברים בגוף. וכמובן, את הנשמה. ברור שאדם כזה חי במצב של הרס עצמי איום ומכעיס את הבורא יותר מכל עבירה שישנה.
 
כל סוג של התמכרות מוביל לאינסוף חטאים, וכמו שאומרים חז"ל – עבירה גוררת עבירה…
 
להיות ב"היי", בין אם באופן תמידי או "לפעמים" ו"מדי פעם" זו עבודה זרה של ממש.
 
ואתם יודעים מה? כפיות טובה היא עבודה זרה לא פחות מסמים או אלכוהול, וגם היא מובילה לחטאים רבים. חז"ל אומרים לנו שאפילו החיות מביעות הכרת הטוב לבורא עולם. קראו "פרק שירה" ותראו איזה שבח יש לכל בריה ובריה לבורא. לא מספיק? תראו מה אומר הנביא ישעיה (א, ג): "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו…". אם בעלי חיים יודעים מי יוצרם ומי הבעלים שלהם מה נאמר אנחנו, בני האדם שניחנו בדעת וביכולת לדבר, לבטא את הכרת הטוב למי שהכל שלו, למי שנותן לנו הכל ולא מחסיר מאיתנו דבר?!?
 
ואם אדם לא מכיר טובה הוא לא יכול לטעון ולומר " בגלל שלא למדתי תורה אני לא יודע שזה מה שצריך לעשות". לא. הכרת הטוב ואמירת תודה היא ה-א"ב של כל חברה, זה מוסר אנושי שמלמדים כל תינוק, אז מה לך כי תטען?!
 
כפיות טובה גורמת לאדם סבל רב, וזה כולל מחלות, גירושין, בעיות בחינוך הילדים, מרירות, כעס, זעם, והרשימה עוד ארוכה.
 
בכיית חינם, היא המחלה של הדור הזה. כל הזמן בוכים. זו הסיבה שגם כל הזמן סובלים. אנחנו בוכים ומתלוננים והגלות רק מתמשכת ונמתחת. העבודה העיקרית שלנו היא לעקור מהשורש את התכונה האיומה הזו, שמלווה אותנו עוד מהימים בהם היו אבותינו במדבר. אנחנו חייבים לרצות כל הזמן לצעוד על מסלול התודה וההודאה, של הכרת הטוב והשמחה בחלקנו, כך גם נצליח לקבל את הגאולה שנמצאת במרחק נגיעה מאיתנו.
 
לאור האמור לעיל, אנחנו יכולים להבין עכשיו את המסר של רבי נתן מברסלב: אם כל אחד יאמר תודה ויהלל את הבורא כל הזמן, ולא משנה מהן נסיבות חייו, כמו שאומר דוד המלך ע"ה: "באלוקים אהלל דבר, בה' אהלל דבר" (תהלים נ"ו, י"א). באלוקים – מידת הדין, בה' – מידת הרחמים והחסד, אז כל הייסורים והסבל והגלויות יסתיימו ונזכה לגאולה השלמה.
 
זה שיעור מאלף ובסיסי אותו צריך לשנן ולא לשכוח. רצוי מאוד לחקוק אותו עמוק בליבנו. רבי נתן מברסלב מבטיח לנו שאם נאמר תודה, אם נהלל ונשבח את הבורא תמיד – כל הסבל והייסורים והגלויות יסתיימו! בורא עולם עוזר לאלה שעוזרים לעצמם, ואין עזרה נפלאה כשאדם עוזר לעצמו עם תודה ללא השפעת סמים או אלכוהול. זאת ההצלחה הגדולה שאדם יכול לזכות בה.

מכורים! הנה חומר אמיתי…. למחשבה!