הפרי האסור

טעות אחת, ביס אחד מאותו
פרי אסור, וחטפנו על זה כמו שצריך,
המוות הפך לחלק בלתי נפרד
מהמציאות, פרנסה ביזע ולידה כואבת.
התפוח של אז והתפוח של ימינו.
 
 
כבר מתחילת הבריאה חופש הבחירה של האדם היה נתון למבחנים תמידיים. לאדם הראשון נאמר בצורה מפורשת וברורה מבורא עולם בכבודו ובעצמו – אל תאכל מעץ הדעת! ואחרי שכנועים לא מטעים הוא בחר לא לציית לרצון הבורא.
 
במבט ראשון, נראה שהבחירה של אדם הייתה מבוססת אך ורק על חוסר משמעת עצמית. אלא שכאן נשאלת השאלה: איך בר דעת, כמו אדם, לא קיים את הציווי של בורא עולם ועוד כביכול בכוונה תחילה? חז"ל אומרים לנו שהמניעים שלו לא היו מבישים כמו שהם מוצגים בתורה. שהרי כל רצונו היה רק להתקרב לבורא עולם ולהבין את ההבדל בין טוב לרע, כדי שיוכל לחיות את חייו טוב יותר וכמו שאלוקים התכוון. לצערם של הדורות הבאים, ההחלטה הזו התגלתה כשגויה.
 
טעות אחת, ביס אחד מ'תפוח' קטן, וכל האנושות גורשה מגן עדן. שיקול דעת מוטעה, ואדם נידון "לעבוד בזיעת אפו" כל ימי חייו כדי להרוויח את לחמו, האישה לסבול את צער ההיריון והלידה, ולכלל האנושות – המוות הפך חלק בלתי נפרד ממציאות החיים. פעולה תמימה, לכאורה, הכילה בתוכה את הכוח לחולל אשמה כזאת ולגרום ליצר הרע לשבת לנו על הכתף עד סוף ימינו.
 
לכולנו יש יצר ורצון כביכול בלתי מזיקים. למשל, המחשב על כל ערוציו – אינטרנט, פייסבוק, צ'טים ועוד, שגם להם יש את היכולת להרוס את עתידו של האדם. בורא עולם העניק לאדם אינטליגנציה להקים ולבנות, אבל צריך להיות צדיק כדי לסרב לסכנות שנלוות אליה. אין זה צרוף מקרים שהזרם המרכזי של מחשבים אישיים, ועכשיו אייקון מוכר בכל רחבי העולם, הומצא על ידי חברה הנושאת את השם: Apple– חברת אפל (תפוח). הלוגו של החברה מציג את פרי הפיתיון כשהוא נגוס. שהרי התפוח, כפי הדעה הרווחת בעולם, הוא הפרי האסור המזוהה כפרי שאדם וחוה אכלו ממנו (אבל אנחנו יודעים מחז"ל שלא מדובר בתפוח, אלא בפרי אחר).
 
כמו שכולנו יודעים, שאם העבודה עם מחשב פלוס הרשתות החברתיות והאינטרנט הם לצורך עבודה ופרנסה – אין בעיה, כל זמן שיש פילטרים ומסנני אתרים לא רצויים. אם לא, גדולי הדור כבר יצאו בצעקה גדולה על המכשולים הרבים שהרסו בתים וחיי אנשים רבים!
 
כן, זה קרה. וכן, גם אני משתמשת ברשתות הללו, אבל בצורה מאוד מסוננת ורק לצורך עבודה, להפצת האמונה ולזכות את הרבים. שמתי גבולות ברורים שאני לא חוצה אותם.
 
אם זה מתחיל ונגמר בזה, אז באמת אין בעיה. אבל מי יכול לומר באמת ובכנות שהוא לא מבזבז זמן יקר מאוד של חייו מול המסך תוך כדי גלישה באתרים שאינם נצרכים לו כלל? שהוא נכנס לצ'טים ומקומות שעדיף לא להגיע לשם? ובכלל, מי יכול לומר שהוא לא מבזבז זמן יקר מול המסך סתם כך, במקום להעניק את זמן האיכות הזה לילדים, לאישה/בעל, למשפחה, לתחביבים מועילים, לרוחניות? ברגע שאנחנו מנחמים את עצמנו עם הישיבה על הכסא מול המחשב בטענה של 'זה רק לדקה, זה רק לבדוק משהו…' ועוד לפני שהספקנו להבין מה קורה, היצר הרע מיד תופס פיקוד והורס ומחריב כל מה שבנינו, גורם לנו להפסיד זמן יקר וחשוב, שעות של עשייה ושגשוג רוחני וגשמי כאחד.
 
עם הפנים וציפייה עצומה למשיח, הנבואות אומרות לנו שאלה הימים בהם יש מלחמה גדולה בין הטוב לרע. זאת מלחמה רוחנית בין האמונה בבורא עולם, האמונה היציבה והחזקה שלנו מצד אחד, ומן הצד השני ההיפך המוחלט מכל עקרונות האמונה. כמו הנחש בגן עדן, כך הם המחשב, האינטרנט וכל המכשירים הקטנים והמשוכללים שתופסים אותנו בכף יד אחת ומציעים לנו פיתויים קטלניים. הנחשים מסמלים כל כך הרבה תכונות ומידות שליליות, כמו חוסר מוסריות, רמאות, הולכת שולל והונאה, לשון חלקלקה ועוד. את זה אנחנו רואים בבירור בכל מיני אתרים וחדרי צ'טים שאנשים אפלים מסתתרים מאחוריהם עם זהות כביכול תמימה, ומפילים ברשתם אנשים רבים, ובעיקר ילדים.
 
ומכיוון ששום דבר לא מקרי, הנה עוד נקודה מעניינת כחומר למחשבה:
 
עץ הדעת הכיל את הטוב והרע. אנחנו, בני האדם, מתמודדים באופן תמידי עם הבחירה בין שני המושגים הללו. לכל דבר עם צד שלילי יש גם צד חיובי. זה כל העניין של הבחירה החופשית – לבחור, להחליט, ובעיקר, להתפלל להגיע לבחירה וההחלטה הנכונה.
 
והנה עוד משהו,
 
הגימטרייא של המילה 'נחש' היא 358.
הגימטרייא של המילה 'משיח' היא 358.
הערך של האות ח' (שנשמעת כמו המילה 'חטא') הוא 8.
 
אם ניקח את האות ח' מהמילה נחש, נישאר עם ערך מספרי של 350, שהיא גם הגימטרייא של המילה 'קרן' – קרן אור שיום אחד תפציע ותבשר על בואו של משיח.
 
לכן, אם אנחנו עובדים ביחד כדי להתנקות מהחטא, מחיים נקיים מכל מיני אתרים ומקומות שהנשמה שלנו לא רוצה להיות בהם, עד כמה שאפשר, נקרב את המשיח ונזכה לחזות בבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.