לאהוב גם את הרחוקים

אצל הסנגור של עם ישראל בכיתי
והתחננתי אליו שיגלה לי את הסוד
שלו, איך הוא מצליח לראות רק
טוב, לאהוב גם את הרחוקים? גם
אני רוצה לאהוב את כולם…
 
 
זה לא סוד שאין לי סבלנות לשקרנים וכופרים. לא שאני לא שיקרתי מעולם, או תמיד הייתי בעלת אמונה במאת האחוזים, בהחלט לא. יש מקרים בהם אני מעמידה פנים כדי להימנע מלעשות משהו שאני באמת לא רוצה לעשות, או כשאני שוכחת שאלוקים הוא זה שמנהל את העולם, ואז נופלת באמירת מבזק רכילות עסיסי שחייב לעבור לבעלי או לבנות.
 
כמו כולנו, גם לי יש עוד הרבה מאוד עבודה לעשות. ואחרי שאמרתי את מה שיושב לי על הלב, כנראה שההתמודדות הרוחנית הכי גדולה שלי ברגעים אלה היא לנסות, או לפחות להשתדל, להסתכל על השקרנים והכופרים הבלתי מתפשרים בעין טובה.
 
ולמה אני מתכוונת כשאני אומרת 'הבלתי מתפשרים'? ובכן, אלה האנשים שמסרבים בנחישות מעצבנת להכיר ולדעת את האמת, גם אם היא מכה בהם בפנים. הם ישר שמים לך את השלט של 'אל תיגע לי ברגש', או משהו כזה, כדי שתרגיש שאתה לא יכול להיות כנה ואמיתי עם מה שבאמת קורה, ואז הם בונים עולם ומלואו של שקרים. ואז – או שאתה 'זורם' איתם, או שאתה מסכן את עצמך עם התפרצות מזעזעת שיכולה להרחיק ממך חצי מהאנשים שאתה מכיר ברגע שהיא פורצת החוצה.
 
מאמרים נוספים בנושא:
אזמרה  והנחש
עושים  פוליטורה
מלא נקודות טובות
 
זה משהו שמטריד אותי כבר הרבה זמן. והאמת, אפילו לי אפילו נמאס מזה. אלא שהדבר הזה מחזיר אותי להתמודדות לקרבות שמתנהלים בתוכי.
 
מצד אחד, אני באמת, אבל באמת, רוצה לחיות בשלום ובשלווה עם כל האנושות, ולראות רק טוב באנשים, ולדלג כל הדרך עם ציוץ הציפורים כשהשמש שוקעת, ולראות את האויבים האיומים שלנו נופלים לאיזה בור ונעלמים כלא היו…
 
ומצד שני, למרות שעשיתי שעות על גבי שעות של תפילות, ומאמצים גדולים לראות רק את הטוב – אני עדיין לא מצליחה לעשות את זה. והשקרנים והכופרים עדיין מוציאים אותי מדעתי.
 
השבוע הייתי כל כך נסערת ועצבנית מהאפיזודה האחרונה של השקרנים בע"מ. הדבר שהכי עוזר לי להרפות ולהירגע הוא סדרת שש שעות תפילה  אישית, אז זה מה שעשיתי. ברוב הזמן ביקשתי מאלוקים שיעזור לי לראות אנשים ומצבים עם עין טובה, לדון לכף זכות, ושהוא יראה את כולנו (אפילו הסוציופתים והפסיכופטים) כ'תמימים' וטובים.
 
עשר דקות אחרי מרתון התפילה הזה שמעתי על עוד תקרית מעצבנת של חבורת השקרנים בע"מ, וכמעט שהשתגעתי. הרגשתי שהנשמה שלי כבר לא מסוגלת לעמוד בסבל הזה, בעומס הנוראי של כל השקרים האלה, של כל הענווה וההצטדקות המזויפת שלהם, של כל הרע שמתלבש בדברים טובים – זהו, כבר לא יכולתי לסבול את זה יותר.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
אל תישארו  לבד
בכוח  האהבה
ביחד, כי כולנו בני אדם
 
אחחחחמממ….
 
אבל מה אני אמורה לעשות? אני יודעת שאלוקים רוצה שאמשיך הלאה ושאתפלל על זה, ובעזרתו המתוקה, זה מה שאעשה. אבל עכשיו, מאוד קשה לראות את כל השקרנים האיומים האלה שעושים הצגות כאילו הם צדיקים, ממש נשמות טובות.
 
אחרי כמה דקות של מחשבה הגיעה גם ההלקאה העצמית – איך אין לי מספיק אמונה? איך נכשלתי בנקודה בה אני אמורה לעזור?
 
בנסיעה האחרונה שלי לאומן השנה, בנוסף לקברו של רבי  נחמן נסענו לעוד כמה קברות צדיקים וביניהם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב – הידוע בכינויו סניגורן של עם ישראל, מכיוון שהוא ידע לראות רק את הנקודות  הטובות שבכל יהודי, אפילו הגרוע והחוטא הגדול. התפללתי אצלו הרבה זמן, ביקשתי ממנו, אפילו בכיתי, שיגלה לי את הסוד שלו.
 
אחרי יומיים התחלתי לרחם על האנשים האיומים האלה. עכשיו אני לא יודעת מה אני חושבת עליהם שוב, במיוחד כשאני רואה אותם מולי בדרך לסופר או לפארק או בכל מקום שיוצא לנו להיפגש. אבל מה שאני כן יכולה לומר לכם הוא, שעין טובה זה לא דבר שבא בקלות או בצורה טבעית.
 
זו תהיה צביעות לומר ולחשוב שהדברים האלה קורים בקלות. האנשים האלה קוראים ספר או שומעים על מקרה מסוים, או מקבלים ברכה מאיזה אדם קדוש – והופה! תיקון אינסטנט. בימינו, כשאיזה אדם (שבע רצון) מתחיל להסתכל קצת מתחת לאף שלו עלי, או על היכולת שלי לדון לכף זכות, הדגל האדום אוטומטית מונף.
 
למה?
 
כי אדם שיש לו באמת אחיזה בעניינים האלה יודע שזה מאבק, התמודדות רוחנית מסיבית. ואם הם הצליחו להכניע את היצר הרע הם יהיו מלאים באומץ ועידוד וסיפורים על כל המניעות שהיו להם בדרך, ועל כל הפעמים שהם נפלו בדרך. ואתה מרגיש טוב, מרגיש שזה אמת, מרגיש שזה מדבר אליך. אבל ההיפך – השקרנים והצבועים רק גורמים לכם להרגיש רע, חסרים ולא שווים, בגלל שלא הצלחתם לקרקע את היצר הרע שלכם תוך שבועיים פלוס יומיים. זאת אומרת, מה אתה עושה שאתה עדיין לא יכול לאהוב בלי תנאים את השקרנים, הצבועים, הכופרים וכל המעצבנים למיניהם?!?! אילו שאיפות רוחניות יש לך?!?
 
וכמו תמיד, אין לי את התשובה. מה שכן, אמשיך להתפלל על זה. אמשיך לבקש מאלוקים שיעזור לי ויאיר לי את הדרך הנכונה. ובזמן הזה שאני מחכה שהתפילות האלה יפעלו, אחפש לי בינתיים איזה מקום שקט, אולי איזה אי קטן אי שם על הגלובוס (עם WiFiכמובן…)