שטפו לכם ת’מוח!

האמת, אם תצאו למשימה הזו לא תתקשו למצוא חוזרים בתשובה שלא האשימו אותם בטענה המפורסמת, זו שנשלפת ברגע שלאדם מולם אין מה לומר ואז הוא אומר בביטחון של יודע הכל – "שטפו לך ת'מוח!". ולמה? כי הם לא אוהבים או מתרשמים מהרעיון שמישהו אחר שולט על העולם, ולא הם.  
 
אך בעוד שמונח זה עף לחלל האוויר כמו שאנשים מפצחים גרעינים, אתם באמת יודעים מה זה אדם שעובר שטיפת מוח בניגוד לרצונו? לא, ולא חשבתי אחרת. האמת, גם אני לא. זו הסיבה שחקרתי קצת בנושא וגיליתי כמה דברים מעניינים.
 
שטיפת מוח כיכבה בכותרות, בעיקר, אחרי מלחמת קוריאה ב-1950, כשחלק מהשבויים האמריקאים עברו שטיפת מוח איומה בשבי. עד כדי כך, שהם אפילו לא רצו לחזור לארץ מולדתם, אמא אמריקה. אבל העניין הזה של שטיפת מוח נמצא בשטח כבר למעלה ממאה שנים והתבטא בעיקר במדינות הקומוניסטיות, כמו ברית המועצות לשעבר וסין האדומה.
 
מאמרים נוספים בנושא:
תסמונת שטוקהולם
הזעם של בן הכט
הבלוף הנוצץ
טעות או הפרעה?
 
אז איך זה עובד?
 
בכל החומר שמצאתי ברשת (בעיקר באתר שנקרא 'איך דברים עובדים?') מסופר על פסיכולוג בשם רוברט ג'יי ליפטון, שעבד עם כמה חיילים אמריקאים שהיו שבויים בקוריאה, וגילה את הצעדים הנדרשים לעשות שטיפת מוח מוצלחת לאנשים:
 
תקיפת הזהות
אשמה
בגידה עצמית
נקודת שבירה
רחמים
הודאה בכפייה
קשר לאשמה
שחרור מאשמה
התקדמות והרמוניה
וידוי אחרון ו'לידה מחדש'
 
אפשר לסכם את העניין כך, ארבעת השלבים הראשונים נועדו לשבור את האדם ורוחו. אומרים לו שוב ושוב שהוא רע (בדרך כלל לבד או ליד החברים שלו שנשבו גם כן) ושכל מה שהוא עושה הוא רע, כל מה שהוא חושב הוא רע, ושהוא חלאת המין האנושי. אחרי כמה שבועות, חודשים ואולי גם שנים, התקיפה המילולית-רגשית, שלא פעם מלווה בעינויים פיזיים, עושה את שלה. הקורבן מתחיל להאמין למה שאמרו לו, 'זה נכון, זה אמת, אני רע!'… הוא לא יכול לעשות שום דבר נכון, וגם מה שהוא עושה לא שווה ובטח גם כן רע.
 
במוקדם או במאוחר הוא מגיע לנקודת השבירה, שבעגה המוכרת נקראת 'התמוטטות עצבים'. בשלב הזה, אין לו שום מושג מי הוא, מה הוא רוצה, מה טוב או מה רע. הזהות שלו 'נמחקת' באופן מוחלט והוא כמו דף חלק, 'פתוח' למתעללים ושוטפי המוח לכתוב בו כרצונם, דבר שמוביל אותנו לשלב הבא: "שנה את הדרך בה אתה חושב, תסכים איתנו, ותראה איך תרגיש טוב. סמוך עלינו…"
 
בשלב ביניים זה, הקורבן יקבל טיפול ויחס טוב יותר. השובים ינהגו בו בהתחשבות ועדינות (לא יהיו שום עינויים פיזיים או מילוליים). הניגוד הזה הוא הדבר בהא הידיעה ששובר אותו.
 
בארבעת השלבים האחרונים, האדם שבור רגשית ונפשית, הוא יעשה הכל כדי להרגיש רצוי ואהוב ושיתייחסו אליו 'יפה' שוב. מבחינה מנטלית, הוא כמו לוח חלק (או דף נייר נקי כפי שציינתי) והוא יקבל על עצמו לעשות כל מה שיאמרו לו. כמובן שבשלב הזה הוא 'מוותר' על 'האישיות הישנה' שלו על מנת שיוכל 'להיוולד' מחדש, ולהיות קורבן אומלל של שטיפת מוח מוצלחת.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
לכודים בסבל
המכורים
סוד הצפרדע המנצחת
 
אם השיטות האלה נשמעות לכם מוכרות – דברים שאתם שומעים בחברה בה אתם נמצאים, בארגון או מחברים – תברחו מיד! כי ללא ספק מדובר בשטיפת מוח.
 
תודה לא-ל,שיהדות אמיתית יודעת שהבחירה החופשית היא הדבר הכי חשוב שיש בעולם! זו הסיבה בהא הידיעה שבגללה בורא עולם ברא את העולם! רבי נחמן מברסלב בעצמו כתב על העניין הזה, שהיה בכוחו להפוך את כל התלמידים שלו לצדיקים אמיתיים בדיוק כמוהו. אבל הוא לא עשה את זה. למה? כי אז זה היה 'כאילו אלוקים עובד את עצמו'. הוא גם אמר בעניין טיהור המוח, שאם היה רוצה, מכיוון שהיה לו את הכוח לעשות את זה, היה יכול לעקור את כל הרע שיש במוחו של האדם, רק שהבעיה היא שחלק מהמוח היה נעקר… לכן העדיף להשאיר את העבודה – שבאה בעיקרה מכוח הבחירה החופשית של האדם – לעשות או לא לעשות – לאנשים שילמדו את דבריו.
 
ואין לכם מושג כמה אלוקים מעריך את חופש הבחירה שלנו. כן, אפילו יותר מכל דבר אחר!
 
דבר נוסף שכדאי שתדעו הוא, שברסלב האמיתי זה רק למצוא נקודות טובות, ולבנות את הטוב בתוכנו. אם אתם מסתובבים עם אנשים שכל מה שהם עושים זה רק להיתפס לקטנות, לחטט בבפנוכו של כולם רק כדי למצוא על מה להפנות את האצבע המאשימה, או להעביר ביקורת ולדון לכף חובה, להשפיל, לבזות ולדבר דברים רעים על אחרים בגלל שהם 'לא אנשים מושלמים', או בגלל שהם מתמודדים (כמו כל בני האדם בעולם) עם קשיים ואתגרים בחיים – תברחו מהם כמו מאש!
 
גם אם אתם לא 'שטופי המוח' הקלאסיים (אלא תלויים בנסיבות, וזה יכול להיות 'אם' אחד גדול…) – התוצר של אותם אנשים שכל עניינם הוא לשבור את האדם, להרוס לו את האגו, או לבייש אותו עד כדי הרגשת אשמה, או להבהיר לו שהוא רע ושהוא אף פעם לא מספיק טוב – חשוב שתדעו שזאת לא דרך היהדות בכלל!!! שום שמץ וקרבה, אלא בדיוק ההיפך מהיהדות ומברסלב בפרט.
 
אתם יודעים למה אני כל כך אוהבת את חסידות ברסלב? כי כשפגשתי בפעם הראשונה את דבריו של רבי נחמן, הייתה זו הפעם הראשונה התחלתי לראות שיש בי כל כך הרבה טוב בפנים. גם בפעמים שנפגשתי עם הקרקעית תוך כדי ירידה והתחלתי להלקות את עצמי על שחטאתי ושאני לא מושלמת, המאמן והמדריך הרוחני הברסלבר שלי תפס אותי חזק ובהיר לי בצורה חד משמעית: רבקה! אלוקים אוהב אותך בדיוק כמו שאת! אז תעמדי שוב על הרגליים ותמשכי הלאה, יש עוד הרבה מה לעשות על לוח השחמט הפרטי שלך.
 
ואני מאמינה לו.
 
אולי זאת 'שטיפת מוח' ברסלברית, מי יודע? וגם אם כן, אני רוצה ממנה עוד, ושהרבי לא יפסיק את זה לעולם.