לומדים מטעויות

אי אפשר איתן, אבל גם אי אפשר בלעדיהן. כשהן בשטח המפגש איתן מכניס למתח, אבל בראייה לטווח הרחוק הן עושות סדר בבלגאן של החיים.
 
טעויות.
 
רצויות ולא רצויות, הכרחיות ומקשות. אבל ככה זה בחיים, יש דברים שפשוט אי אפשר מבלי שהם יקרו, כאלה שנכנסים לחיינו בלי שום התראה מוקדמת, בלי הכנה, בלי רצון.
 
טעויות.
 
הרבה נאמר עליהן, על הטעויות, בין של אנשים קטנים ובין אלה של האנשים הגדולים. ובכן, אם בגדולים עסקינן, אז יש כאן מסר עצום מרצף טעויות שקרו בתקופה מסוימת שהתורה מספרת לנו עליהן, וכדאי להטות אוזן.
 
מאמרים נוספים בנושא:
הטעות האופטית של החומר
טעויות של גדולים
אותן  טעויות
 
תורתנו הקדושה היא תורת אמת ומראה לנו את דרך האמת, וגם כאשר גדולי הצדיקים שאין לשער את מעלתם חטאו וטעו, לפי עוצם גדולתם כמובן, היא לא מסתירה או מעלימה את הטעויות שלהם מסיבה אחת – ללמד אותנו דרך ישרה לחיים ומסר עצום שכדאי להפנים בטרם ממשיכים הלאה.
 
תחילתה של אותה טעות החלה בשנאה של האחים לאחיהם יוסף, דבר שהוביל לטעות מרה וקשה – מכירתו לישמעאלים, בהמשך הם הטעו את אביהם, וגם אחרי שראו שהוא מתייסר 22 שנים בהן הסתלקה ממנו רוח הקודש, אף אחד מהם לא קם לבקש סליחה. הטעות המשיכה גם אחרי מה שעבר עליהם במצרים, ולא השכילו לחזור בתשובה שלמה, וגם אחרי שיוסף זן וכלכל אותם במשך שנים ולא נקם ולא נטר, הם ראו שהוא מחזיק באמונה בלתי נתפסת, עדיין, הם לא הבינו את גדולת נפשו, גם לא את המסר של חלומותיו ולכן לא התבטלו אליו. ועניין הביטול לצדיק הוא המסר שהתורה מעבירה לכל הדורות, והוא גם הניסיון הקשה ביותר בכל דור ודור גם לגדולי הצדיקים.
 
אחרי שיעקב אבינו ע"ה נטמן במערת המכפלה, האחים חששו מאוד "לו ישטמנו יוסף", הם חששו שמא יש לו שנאה בליבו עליהם ועכשיו היא שעת הכושר לנקום בהם. עצם המחשבה הזו שמילאה את ליבם היא מזעזעת ומצערת עד מאוד, דבר המראה שהם עדיין לא קלטו מי זה יוסף הצדיק, אחיהם הקטן. הם חשדו בו שמא הוא כמו עשיו הרשע, "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי". הם חשדו בו שמא הוא יעבור לא איסורים מפורשים מהתורה של "לא תיקום" ו"לא תיטור" ואפילו על "לא תרצח"! בנוסף, מצוות כיבוד הורים מתקיימת גם לאחר פטירתם וחשד האחים ביוסף היה שמצווה זו שקיים הייתה רק למראית עין. והכי גרוע, שהם חשדו בו שאין לו טיפת אמונה, שהוא מנותק מהתכלית… חיסול חשבונות אישיים שאפשר לשייך רק לאנשים שמנותקים מהאמונה. כל זה רק מראה שהם, למרות היותם קדושים, לא הכיר כלל בגדולתו ומעלתו של יוסף הצדיק. ולא רק, אלא שהחזיקו ממנו כפחות שבפחותים, כזה שמסוגל לרדת לשפל המדרגה…
 
כיצד הגיב יוסף? הוא פשוט בכה, ומיד לאחר מכן הרגיע וניחם אותם. החשדות האיומים האלה היו כל כך רחוקים ממנו מכיוון שלנגד עיניו הוא ראה רק את בורא עולם ולא האשים אותם או שום אדם אחר במה שקרה לו. הוא גם לא שנא אותם ואפילו לא עברה לו בראש מחשבה רעה קטנה עליהם. ואז הוא נתן להם שיעור באמונה: "התחת אלוקים אנוכי?!" ומסביר רש"י, "אם הייתי רוצה להרע לכם, האם לא יכולתי לעשות את זה? אתם כבר חשבתם עלי רעה אבל הקב"ה חשבה לטובה, והיאך אני לבדי יכול להרע לכם?!?" הוא פשוט לא הבין איך מישה בכלל יכול לחשוב להרע לשני כאשר הכל בידי הבורא! מכיוון שאין שום מציאות חוץ ממציאות הבורא.
 
אחים יקרים, הייתם צריכים להתבונן ולהבין שאתם לא יכולים להגיע לתכלית, שהיא האמונה שלמה, בלי יוסף הצדיק. הנה, אתם רואים בעצמכם עד כמה אתם מפחדים, ואדם עם אמונה מפחד ממישהו בעולם?! מישהו יכול להזיק לך?! פחד זה חוסר אמונה. אתם לא מחוברים עם התכלית בשלמות, הרי לא סיפרתם לאבא את האמת כי לא רציתם להתבייש בעולם הזה, אבל מה עם הבושה בעולם הבא?! היותכם בניו של יעקב אבינו לא זיכתה אתכם באמונה השלמה באופן אוטומטי, רק יוסף זכה בה, אז מדוע אתם לא מתבטלים אליו, הוא הצדיק שבדור! למה אתם לא מבקשים ממנו את דרך האמונה האמיתית? תגידו לי, כמה כבר אפשר לטעות?! כשהייתם צעירים, עוד אפשר היה להבין, קשה לכם להתבטל לנער בן 17, למרות שבעניין הצדיק זה לא משנה בן כמה הוא. לעם ישראל היו צדיקים צעירים מאוד שהובילו והנהיגו את עם ישראל. ניחא. אבל עכשיו מה? אחרי שיוסף עלה כבר לגדולה, החלומות התגשמו, הגיע הזמן לקבל ממנו, להתבטל אליו, לא? חשבתם שהחלומות רומזים רק למלוכה גשמית, שתשתחוו לו והוא ייתן לכם אוכל? לא, זה גם עניין רוחני. הצדיק הוא לא רק מדריך גשמי, אלא בעיקר רוחני. הוא זה שזוכה לעיקר החכמה ולהוריד השגות אלוקות בעולם גם בנמוכים ביותר, וכמו שאומר רבי  נתן מברסלב (על פי ליקוטי  הלכות, השכמת בוקר): "כולם צריכין לקבל ממנו השגות אלוקות על ידי הצמצומים הנפלאים שעשה בחכמתו העמוקה על ידי שעסק לקרב נפשות תמיד, שעל ידי זה זכה שאפילו הצדיקים הגדולים שעוסקין בזה להשיג השגות אלוקות על ידי הצמצומים גם הם צריכין לקבל ממנו, כי שלו עולה על כולם".
 
חבר'ה תתעוררו, יעקב ויוסף אחד הם, כמו שאומר הזוהר הקדוש, "כְּחֲדָא אִינוּן וְדִיוּקְנָא חָדָא לְהוּ". תבינו שיוסף זכה לשלמות האמונה. ראו איזה בנים מפוארים הוא גידל במקום כל כך טמא, בנים שנהיו במדרגת השבטים הקדושים!
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
המאמן  האישי שלך
המפגש עם הקואצ'ר הראשון
הנחמן  הגדול
WAZEוהמפות של החיים
כל יצור הוא המורה שלי
 
לצערנו, נקודת הצדיק הזו הייתה חסרה מאוד כבר אז, לא רק היום. אם הם היו מתבטלים אליו כבר אז הייתה באה הגאולה השלמה. אבל הם הרגישו גדולים יותר ממנו, או לפחות שווים בערכם אליו, הרי גם הם למדו אצל אבא יעקב. אבל לא, הייתה להם מניעה לראות את האמת הפשוטה שראה פוטיפר הטמא: "וירא אדוניו כי ה' איתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו". הם גם לא הבנו את מה שהבין פרעה הרשע הבין: "אין נבון וחכם כמוך, הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו?" הם לא הבינו שאלמלא יוסף הצדיק ששבר את הקליפה של מצרים הם לא היו מחזיקים מעמד בטומאת מצרים ועוד. אז זו סיבה מספיק טובה ליפול לרגליו ולהתחנן: "יוסף אחינו, נמשחת אשריך, עמדת בכל הניסיונות, הגעת לאמונה השלמה, הקב"ה בחר בך – תלמד אותנו אמונה".
 
נקודת הביטול לצדיק לאורך כל הדורות הייתה הדבר הקשה ביותר, כמו שמספר המעשה על הארבעה שנכנסו לפרדס והיו צריכים להתבטל לרבי עקיבא, למרות שהיה בעל תשובה וחסר ייחוס עצמי, אבל רק הוא ידע איך נכנסים ויוצאים בשלום. אבל הם לא התבטלו וכל אחד מהם הגיע להיכן שהגיע. זה עיקר הניסיון, להתבטל לצדיק שבכל דור. הטועים, הם אלה שלא התבטלו לצדיק, כמו קורח ועוד. אלה שזכו, בגלל ששמו עצמם עפר לרגלי הצדיק, למרות שהיו יכולים להרגיש גדולים וחשובים ממנו, גדולים בגיל, כמו אהרון הכהן, למרות שהיה מנהיג של ישראל במשך שנים, התבטל בשמחה רבה למשה רבינו, אחיו הקטן, ברגע שזה חזר למצרים. וכך גם יהושע בן נון, אחיה השילוני שהתבטל לדוד המלך, שהיה יכול להיות הנין של הנין שלו (הוא היה בן מאות שנים) ולכן זכה להיות צינור לכל סודות התורה של רבו – אליהו הנביא, וזכה שרבי שמעון בר יוחאי בחר מקום לידו בשמים והיה רבו של רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע וכן הלאה. ודוגמה עכשווית – ההתבטלות של רבי נתן מברסלב לרבו – רבי  נחמן מברסלב, עד שזכה שכל תיקון העולם עבור דרכו וכן הלאה.
 
מכאן מגיעים לטעות הנוראה כפי שמספרת התורה, "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם". וכי יעקב אבינו מת?! הרי דווקא עליו אומרת הגמרא "יעקב אבינו לא מת" (תענית). אחיו של יוסף לא הבינו שהצדיק – יעקב אבינו, לא מת. מי שיודע מהו צדיק יודע שגם במיתתו הוא נקרא חי. צדיקים חיים וקיימים! חטא העגל התחיל בגלל שהערב רב גרמו לעם ישראל לחשוב שמשה רבינו מת, אבל הצדיק חי וקיים ופועל אחרי פטירתו בדיוק כמו שפעל בחייו ואפילו הרבה יותר, כפי שמבואר בספרים הקדושים.
 
המומלצים!
זה לא מה שרואים
הרב שלום ארוש וקובי פרץ
זווית ראיה מיוחדת
 
ההסתרה על הצדיק, שיכול להביא את האדם אל תכליתו, שהייתה כבר אז ממשיכה בכל דור. וזה המסר אלינו: כל אחד מאיתנו צריך להתבונן היטב על עצמו, לשאול את עצמו האם הוא אוחז באמונה שלמה? הרי הוא רואה שכולו מלא דאגות ופחדים שמעידים כאלף עדים על חוסר האמונה שלו, וכל הצער שהוא מרגיש גם כן מעיד על חוסר אמונה כפי שאומר רבי נחמן: "כי מי שיש לו דעת ויודע שהכול בהשגחה מה' יתברך, אין לו שום ייסורים, ואינו מרגיש שום צער". בכוחות עצמך אתה לא יכול להגיע לאמונה השלמה, צא וחפש את הצדיק שיכול להאיר בך את האמונה שהכל לטובה ותצליח לומר תודה על הכל, שיעזור לך לחיות את מציאות הבורא ואהבתו. כן, גם אם הוא צעיר ממך וגם אם הוא בעל תשובה ואפילו שאתה חושב שאתה יותר 'גדול' ממנו – עובדה היא, עדיין לא הגעת לתכלית האמונה השלמה. התעורר וצא לחפש את הצדיק שיכול לכוון אותך. חפש את הצדיק אליו תתבטל כדי שיוכל להאיר בך את אור האמונה.
 
קחו את המסר של יוסף הצדיק כצידה חשובה ונפלאה לדרך: "ואתם חשבתם עלי רעה, אלוקים חשבה לטובה" – אל תסתכלו על האנשים שמצערים אתכם ועל הכוונות הרעות שלהם, הם בכלל לא מציאות, רק בובות ושליחים. תסתכלו רק על הקב"ה – שהוא עילת העילות וסיבת כל הסיבות המסתתר מאחורי הכל, ותפנו רק אליו! תאמינו שאתם בידיו של הבורא והוא עושה רק את הכי טוב בשבילכם. אם אדם רואה שהוא רחוק מהדעת הזו, שיניח את כל הכבוד המדומה שלו בצד ויתבטל אל הצדיקים שעמדו בניסיונות נוראים כי הם אלה אשר מנחילים את דרך האמונה לעם ישראל.
 
הכל תלוי באמונה השלמה, כל החיים שלנו וכל הגאולה, והאמונה השלמה תלויה בצדיקים כמו שאומר רבי נחמן בספר  המידות: "ביאת המשיח תלוי בקרבת הצדיק", והתיקון של כל אדם תלוי בצדיקים: "עיקר שלמות הנפש תלוי בקרבתהצדיק" (שם). זו סיבה מספיק טובה לצאת ולחפש את רוח החיים של הצדיקים, שגם במיתתם נקראים חיים, כי הם אלה המדריכים אותנו בדרך האמת, ויהי רצון שנזכה לזה, אמן.