האבנים הגדולות של החיים

"לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם 'מהן האבנים הגדולות בחיי?' וכשתזהו אותן, תכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם!". המסר של המרצה הזקן.

2 דק' קריאה

קובי א.

פורסם בתאריך 04.04.21

מספרים על מרצה זקן שהוזמן לשאת הרצאה בנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארצות הברית.

 

"אנחנו עומדים לערוך ניסוי" אמר המרצה הזקן כשהוא מעביר את מבטו בעיני הנוכחים.

 

מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו לפניו. אחר כך, הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן אחת-אחת בתוך המיכל. כאשר המיכל התמלא לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות אל תלמידיו ושאל: "האם המיכל מלא?"

 

"אכן", השיבו כולם.

 

המרצה המתין מספר שניות והוסיף, "האומנם?"

ואז, שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל לאבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל.

 

שוב הרים המרצה הזקן את מבטו אל הקהל ושאל "האם המיכל מלא?"

עתה התחילו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו.

"נראה שלא!" השיב אחד מהם.

"נכון", ענה המרצה הזקן.

הוא חזר והתכופף, והפעם, הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. הוא שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל שבין האבנים הגדולות ובין החצץ.

 

מאמרים נוספים בנושא:

הספל או הקפה?

משובחים כמו גרגירי קפה

בתוך הבלון

לא ביום אחד

להזיז את הגבינה
השם אמר לי

אל תפחדו

אל תפסיקו לרצות

גלגל חסר רחמים

המפתח והדרך השלישית

אז יש או אין?

תספרו את הברכות

יום מלא צבעים

מי הכי מסכן?

הדשא של השכן טעים יותר

בצעדים קטנים אל האושר

 

פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו, "האם המיכל מלא?"

הפעם ללא היסוס ובמקהלה, השיבו התלמידים המחוננים, "לא!"

"נכון", השיב להם המרצה הזקן.

וכפי שציפו תלמידיו, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו.

 

המרצה הזקן הרים את מבטו לקבל ושאל: "איזו אמת גדולה אנחנו יכולים ללמוד מניסוי זה?"

 

בחושבו על נושא ההרצאה, השיב אחד הנועזים והזריזים שבין המאזינים:

 

"אנו למדים, שככל שהיומן שלנו נראה לנו גדוש בהתחייבויות, אם באמת מתאמצים אפשר תמיד להוסיף עוד פגישות ועוד מטלות".

"לא!", השיב נחרצות המרצה הזקן.

 

שקט. הנוכחים השתוקקו לדעת מה יאמר המרצה…

 

"האמת הגדולה", אמר המרצה הזקן כשהוא מרים את קולו ומפר את השקט שהשתלט על האולם לכמה רגעים, "שמוכיח לנו הניסוי הזה היא: שאם לא נכניס למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס את כולן אחר כך".

עכשיו, דממה עמוקה השתררה באולם, כשכל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה.

הזקן התבונן בשומעיו ואמר:

 

"מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאות? משפחה? ידידיכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? משהו אחר?

"מה שחייבים לזכור הוא, שחשוב ביותר להכניס למיכל קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו. כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים להחמיץ את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים – שהם החצץ והחול, יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים.

משום כך, לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: 'מהן האבנים הגדולות בחיי?' וכאשר תזהו אותן, תכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם!"

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה