להניע את הגאולה
זאת צעקה, יהודי מאמין בה' באמונה שלימה, אבל הוא "מתפוצץ" מבפנים. והוא לא יחיד. ישנם הרבה הרבה כאלה. אנחנו בעולם השקר ובדור שיש בו הרבה מאוד סבל בכל מיני תחומים.
הסתר אסתיר?!
“הרב מספר סיפורים על אנשים ששרו את השיר ‘ה’ יתברך תמיד אוהב אותי’ ונושעו מיד בישועות מעל הטבע, אבל אצלי אני רואה בדיוק את ההיפך”. כך אומר לי אחד ממשתתפי השיעורים שלי.
“וזה לא שאני לא מאמין”, הוא ממשיך ומספר, “אני מאמין באמונה שלימה שה’ אוהב אותי. כאשר שמעתי את הדיבורים האלה לראשונה מהרב, ידעתי שזו האמת, זה נגע בנשמה שלי, זה חיזק אותי מאוד ונתן לי תקווה. שבועיים הייתי ב’אורות’. הייתי שמח למרות הקשיים האדירים שאני עובר. אבל…
“אבל הכול התרסק על קרקע המציאות. וזה לא רק שלא ראיתי ישועות, אלא הדברים רק נעשו גרועים יותר. אני מתוסכל. אני באמת בטוח שה’ אבא טוב ועושה רק טוב, אבל הכול מתהפך עלי. איפה הניסים? איפה הישועות?”
דיבורים שמרפאים
כואב לשמוע יהודי שסובל, אבל שמחתי מאוד על השאלה הזאת, כי זו שאלה חשובה ומהותית. זאת אפילו לא שאלה, זאת צעקה, יהודי מאמין בה’ באמונה שלימה, אבל הוא “מתפוצץ” מבפנים. והוא לא יחיד. ישנם הרבה הרבה כאלה. אנחנו בעולם השקר ובדור שיש בו הרבה מאוד סבל בכל מיני תחומים.
ולכן צריכים לחדד את הדיבורים ולכוון אותם בדיוק למקום הזה, כי הרפואה והישועה נמצאת בהם ורק בהם.
ולמעשה, את הזעקה הזאת זועק משה רבינו בסוף הפרשה הקודמת “למה הרעותה לעם הזה!”, והפרשה שלנו היא התשובה של ה’ יתברך בדיוק על השאלה הזאת!
מה גרם למשה לזעוק? לאחר שנים ארוכות מאוד של סבל נורא של בני ישראל במצרים, ה’ מתגלה למשה ומבשר לו על הגאולה, משה מגיע לעם ישראל והם מאמינים ומודים ומשבחים, ואז משה ואהרן פונים לפרעה בדרישה לשחרר את עם ישראל – ומאז הכול נהיה לכאורה עוד יותר רע ועוד יותר רע.
עוד באותו היום פרעה גוזר לא לספק לבני ישראל תבן, והגזירה הזו מגדילה את הקושי שלהם פי כמה וכמה וכולם “חוטפים” גם השוטרים העבריים וגם העבדים המסכנים. במקום לחגוג במדבר, החיים הקשים של בני ישראל הופכים לבלתי נסבלים – ובדיוק אז משה נעלם מהשטח למשך שישה חודשים!!
איך משה לא יזעק? והוא זועק מדם לבו: למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני? איפה כל ההבטחות?! איפה כל הטוב?! איך אוכל לחזור לבני ישראל ולדבר איתם על גאולה ועל ישועה, אחרי שרק הזקתי להם ונעלמתי?!
ועוד יותר גאולה
מתגלה אליו ה’ יתברך ואומר לו: אני ה’! – כולי רחמים. עד היום לא התגליתי במידת הרחמים שלי – וארא אל אברהם וכו’ ושמי ה’ לא נודעתי להם. האבות הקדושים ידעו והאמינו באמונה שלימה שה’ טוב ואין רע בעולם, אבל ההנהגה הזו הייתה בהסתר ובהעלם, אבל עכשיו מגיע הזמן לגלות את מידת הרחמים שלי, כלומר, את האהבה שלי לבני ישראל!
כמו כן אומר ה’ למשה רבינו שהוא כרת ברית עם האבות, והתחייב לתת להם את ארץ ישראל, ועכשיו כאשר הוא שומע את זעקת בני ישראל ואת תפילתם – הוא זוכר את בריתו ומתעורר לקיימה.
ואז ה’ שולח מסר לבני ישראל ואומר למשה: “אמור לבני ישראל אני ה'” – תגלה להם שאני אוהב אותם תמיד. ולכן יהיו כאן ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והבאתי, כלומר: ויהיה לכם עוד יותר טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
לשונות הגאולה ועשר המכות וקריעת ים סוף – הכול זה בבחינת “עוד יותר טוב ועוד יותר טוב” עוד גילוי אהבה, עוד גילוי אמונה, עוד שפע, עוד יציאה מעבדות, עוד בנייה של החירות האישית, עוד הכנה למתן תורה.
וכבר עכשיו, לפני הגאולה ולפני שרואים את הניסים, ה’ אומר לבני ישראל: גם כאשר ההנהגה שלי נסתרת, וגם כאשר אתם לא רואים ומרגישים, וגם כאשר המציאות נראית בדיוק הפוך – אני ה’, אני אוהב אתכם, וההבטחות שלי והברית שלי עומדות ותקפות ולא משתנות ולא ישתנו לעולם.
נקודת המפנה
וזה בדיוק הניסיון הגדול של האמונה לדעת ולגלות שה’ טוב בכל מצב, וכאשר ה’ מודיע את זה לבני ישראל דווקא מתוך שיא החושך – זו בדיוק התחלת הגאולה. התחלת הגאולה היא לומר לבני ישראל, להודיע להם, לגלות ולפרסם להם, שה’ אוהב אותם ויהיה להם רק טוב ועוד יותר טוב – האמונה שלכם שאני טוב ויהיה לכם טוב, זה מה שכביכול מושך את ההנהגה המיוחדת והגילוי של “אני השם”, אהבת ה’, וזה מה שמניע את כל הגילויים העצומים של תהליך הגאולה.
וגם היום בחסדי ה’, אנחנו עדים לתופעה שמכל חלון ומכל רכב חולף מתנגנות ובוקעות מילים של אמונה וביטחון לעם ישראל. ואין לתופעה הזו שום הסבר מלבד הרצון של ה’ לגלות לנו, עם ישראל, שהוא אוהב אותנו.
וכמו שביציאת מצרים הבשורה “אני השם” – היא זו שהתניעה את כל תהליך הגאולה, כך גם הפרסום של אהבת ה’ לבני ישראל בימינו אנו הוא חיזוק עצום לכולנו שיהיה לנו טוב ועוד יותר טוב.
הישועה שלך!
וזה מה שמניע את הגאולה הפרטית של כל יהודי ויהודי. זה מה שיביא את הישועה שלך באמת!!
ועכשיו נענה לשואל ולכל הסובלים והמתייסרים שעדיין לא מצליחים לראות את הטוב בפועל ממש:
אח יקר, אתה עומד בניסיון קשה, דווקא אתה צריך לשיר בלי סוף “ה’ אוהב אותי ויהיה לי רק טוב”, דווקא אתה חייב לשמור על הידיעה הקדושה הזו על האמונה והתקווה שבוודאי יהיה לך טוב כפי שנסביר:
כאשר אתה שר ואומר “ה’ אוהב אותי ויהיה לי רק טוב” – תכוון על מה שקורה לך עכשיו. תכוון על הצרות והבעיות והקשיים והסבל שיש לך בחיים. תכוון על כל מה שאתה לא מצליח לראות בו את הטוב – בדיוק על זה צריכים לשיר: “ה’ אוהב אותי”, כמו שאני, גם עכשיו וגם בכל מצב; וכל מה שקורה לי – זה רק מאהבה כי גם כאשר ה’ מוכיח הוא אוהב; “ותמיד יהיה לי רק טוב” – גם מה שקורה לי עכשיו זה רק טוב, זה לא רע, אין רע בעולם, זה טוב, ה’ עושה רק טוב.
“ויהיה לי עוד יותר טוב ועוד יותר טוב” – אין ספק שה’ ימשיך להיטיב לי ואני אראה את ההטבה הזאת גם בפועל ממש, אין ספק שהטוב יתגלה ויהפוך גם לטוב שאני רואה ומבין, כי זה כבוד ה’ וגילוי מלכותו – כשמשפיע שפע ורב טוב לבית ישראל! כאשר הוא גואל את עם ישראל וגואל כל יהודי ויהודי אז מתגלה אמונתו וכל בני העולם יודעים אותו יתברך ומכירים אותו יתברך.
עם ישראל היקר, רבי נחמן אומר שאמונה היא “ארך אפיים”, אמונה היא סבלנות. סבלנות זה אומר להחזיק מעמד. להחזיק מעמד באמונה שלימה גם כאשר המציאות לכאורה סותרת את הדברים. זו האמונה שליוותה את עם ישראל בכל הדורות ושמרה עליו, וזו האמונה שאנו יודעים שתביא אותנו אל הגאולה השלימה, וזו האמונה שתביא לך את הישועות ואת כל הטובות לחיים שלך.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור