חכמת הלב – קואצ’ינג מפרשת ויקהל

“.. וְכָל-חֲכַם-לֵב, בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה ה’ ” (יקהל ל”ה, י)
קחו לכם תרומה
משה מקהיל את בני ישראל ואומר דברי ה’ חיים אשר מצווים לעשות. משה רבנו מתחיל עם יום שבת הקדוש בו נאסרה כל מלאכה כי הוא יום קדוש בו עלינו לשבות כמו גם איסור הבערת אש.
“קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַה’, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה’ “( שמות לה,ה) משה מציג בפניהם את הציווי לקחת תרומה ולהביא אותה לה’, בה משה מפרט את ציווי התרומה בו עליהם לקחת תרומה (מדוע לא לתת, שהרי תרומה נותנים ולא לוקחים?) כסף, זהב, נחושת, שש וארגמן, שני, אבני שהם, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה ולקטורת, עורות עצי שיטים.
לאחר מכן מגיע משפט המעורר סימן שאלה; וכל חכם לב יבוא ויעשה את אשר ציווה אותו ה’. מהי חכמת לב? כיצד הלב יכול להיות חכם, האם החוכמה נמצאת בשכל או בלב שהוא בנק הרגשות? חכמה היא רגש או תכונה?
אם נזכר, גם בפרשה הקודמת “כי תשא” נמצא משפט דומה בו נעשה שימוש בביטוי “חכמת לב”, “”וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כָּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי” (כי תשא ל”א, ו)
חכמת לב, מהי?
דרשו חז”ל במסכת ברכות דף נה ע”א אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, שנאמר (דניאל ב’) יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה. ובלב כל חכם לב נתתי חכמה.
נשאל, האם ה’ הוא בחכמת הלב מתייחס למנת משכל, רמת איי קיו, חלילה נותן העדפה לחכמים ופחות לטיפשים? הבה ננסה להבין את משמעות הדבר.
מיהו חכם?!
כאשר נשאל כל אדם מיהו חכם ישיב מי שיש לו אייקיו גבוה וכישרונות טובים יכול להיות חכם, כי עיקר החכמה באה לידי ביטוי בידיעותיו הרחבות והמקיפות שהשיג. בנוסף, ככל שחכמתו גדולה הוא במצב שמלמד אחרים ואינו לומד מאחרים וק”ו מקטנים ממנו שאין לו מה ללמוד מהן, ולכן משכן חכמתו הוא במוח ולא בלב. אולם תורתנו הקדושה מלמדת אותנו אחרת שיש שילוב של הלב לתואר של חכם לב כי יסוד החכמה של התורה הקדושה מתחילה בלב ולא בשכל!
חכמת הלב – 2 תנאים
1. דרך ארץ וקנייני מידות טובות – משמעות הדבר שאין חכם בלי לב טוב כי דרך ארץ קדמה לתורה ובלי מידות טובות לעולם לא יכול להיות גדול בתורה, אולי יהיה לו ידיעות כמחשב, אבל אינה תורה הקדושה אשר מאצילה ומעדנת את האדם ומיישרת את דרכו והנהגתו עם הבריות.
2. רצון הלב, תשוקה, כיסופים – היות וכל מקור התשוקות הוא הלב ושורש השגת החכמה הוא רק על ידי שיש לו את התשוקה ללמוד תורה, ומי שמפנה ליבו מיתר התשוקות ולהשתוקק לתורה הרי הוא חכם לב. התורה מלמדת אותנו שבכדי לזכות לחכמה צריך שישתוקק לחכמה, והדבר תלוי בליבו של האדם שהוא מקור כל התשוקות התאוות והרצונות, ובטבעו הרי נמשך להנאות עולם הזה, אולם החכם מפנה ליבו לאהבת התורה וכל תשוקתו סביב התורה והוא נקרא בשם חכם לב, ועי”ז זוכה שה’ ממלא אותו בחכמה, זהו כוונת הפסוק כל אשר נשאו לבו דהיינו שנושא את ליבו לרוחניות.
↓ ↓ ↓
ה’ יתברך אינו מעוניין שנהיה בבחינת ‘חמור נושא ספרים’ כלומר ידענים בתורה, מפולפלים וחריפים ללא דרך ארץ. ריבונו של עולם מאיתנו את התשוקה, הכיסופים הרצונות לעמול קשה בכדי לזכות לאור התורה בבד בבד לעמול בה בצניעות, בדרך ארץ וביראת כבוד. ובעיקר את כל המידות הטובות הללו המזדכות מלימוד התורה יש להפנות איש ובין רעהו.
כלומר ליישם אותם הלכה למעשה אחד עם השני וזוהי חכמת הלב בה הרגש הטוב והיצר הטוב מנצחים למרות הניסיונות והקשיים.

השתוקקות וכיסופים עצומים ללמוד תורה!
רבי שמואל בר חופני הגאון מבבל היה הרופא של המלך ובגלל שהיו מצויות הרבה מחלות מדבקות ביקש ממנו המלך שילך כל בוקר לשוק העבדים ואם ימצא עבד חולה ישלחהו למוכרו מחוץ לעיר, ולרבי שמואל הייתה בשכונתו ישיבה גבוהה ובקרבתו גר גביר חשוב, יום אחד פרצה מריבה בין הגביר לרבי שמואל ומחמת מריבה זו עקר הגביר את דירתו מחוץ לעיר.
לאותו גביר היה בן יחיד חכם מאוד כל המלמדים לא יכלו לעמוד מול שאלותיו הגדולות לכן בנו התעצב מאוד בליבו, יום אחד הבחין אביו כי בנו עצוב אמר לו אביו בני מדוע פניך נפולים, ענה הבן אבא יש לי בקשה ממך אך יודע אני שזו בקשה קשה מאוד, אמר אביו תבקש מה שאתה רוצה הלא אתה בני יחידי ולא אחסיר ממך בעזרת ה’ מאומה, אמר בנו אני רוצה ללמוד בישיבתו של רבי שמואל בר חופני שם אוכל להתחכם הרבה, אמנם אני יודע שפרץ סכסוך ביניכם ולא יסכים הרב לקבלני לישיבתו אך אני מבקש ממך שתתן לי סכום הגון ואני כבר אדאג איך להיכנס לישיבתו, אמר אביו באמת זו בקשה קשה כי אני במריבה עמו וגם הישיבה רחוקה מכאן אך בכל זאת אשלח אותך כפי בקשתך, הכין לו אביו מזוודה מלאה בגדים ומזון וסכום הגון נתן בידו ושלחו לבבל, בנו של אותו גביר ידע שרבי שמואל הוא רופא המלך וכל יום הולך לשוק העבדים לבדוק את בריאותם ומכיר אותו, לכן נהג בחכמה נתן סכום הגון לאחד המכירים של רבי שמואל ואמר לו למחר כשיבוא רבי שמואל לשוק העבדים תאמר לו שיש לך עבד מיוחד עבורו בזול ואני אצבע את עורי לצבע חום שאראה ככושי בכדי שלא יכיר אותי, למחרת כשבא רבי שמואל לשוק העבדים ראה את שכנו שאלו מה לך ולשוק העבדים, אמר יש לי עבד בעל מידות מיוחדות ובזיל הזול לכן חשבתי להציע לך אותו שיהיה כמשמשך, אמר רבי שמואל אם אתה מכירו מוכן אני לקחתו לעבד, ייחד לו רבי שמואל חדר מצד שני של ביתו ונעשה משמש שלו, כשהרב היה הולך לבית מדרשו ללמד בישיבה היה מוליך אחריו את ספריו ואותו בן הגביר היה בנתיים שומע את שיעוריו של רבי שמואל בר חופני אך כלפי חוץ התנהג ככושי גוי, בהיות וראה רבי שמואל שאותו עבד נעים הליכות ויודע הוא הלכות כינה אותו בשם טבי כמו שקרא רבן גמליאל לעבדו בשם טבי ונתגאה בו כי הוא יודע הלכה, יום אחד נתקשה ראש הישיבה רבי שמואל בר חופני באיזו סוגיה בעת שיעורו הקבוע לבני ישיבתו ולא ידעו כיצד ליישבה, אמר הרב בנתיים נצא ונחשוב על שאלה זו בגמר ההפסקה פנה טבי העבד אל הרב ופתק בידו זקן אחד נתן לי את הפתק למסור לכבודו, פתח הרב את המכתב וראה איזו גאונות עצומה ישוב נפלא על הבעיה שהייתה בבית המדרש, ניגש הרב אל טבי ושאלו אמור לי מי הביא לך מכתב זה תיאר לו טבי איש זקן כולו הדרת פנים שנתן לו מכתב זה ומיד נעלם ממנו, אמר לו הרב דע לך טבי עבדי שזכית לראות פני אליהו הנביא, נכנס הרב לשיעור וסיפר לתלמידיו שזכו לישוב מאליהו הנביא, כעבור זמן הדבר נשנה שוב ושוב הביא טבי עבדו של רבי שמואל מכתב מאותו זקן שפגשו במקרה, אמר הרב מעניין מדוע אליהו הנביא לא מוסר בידי ישירות את התשובות הללו, יום אחד ראתה בתו של הרב את טבי כשהוא יוצא מבית הסופר של העיר השתוממה מה לטבי הגוי ולסופר הזה, ניגשה אל הסופר ושאלה אותו מה עשה אצלך טבי העבד של הרב, ענה הוא ביקש ממני שאתקן לו את הרצועה של התפילין, הלכה הבת לאביה ושאלה אותו האם עבד גוי חייב בתפילין, אמר לה אם הוא תלמיד חכם מותר לו בהנחת תפילין כמו טבי עבדו של רבן גמליאל, סיפרה לו מה שראתה, כששמע אביה את דבריה אמר באמת לאחרונה ראיתי כמה דברים מוזרים בכל פעם שהייתה קושיה בביהמ”ד הביא לי מכתב מזקן אחד ובו תשובה לכל השאלות ומעניין שהזקן הזה לא נותן לי ישירות את תשובותיו הגאוניות מסתבר שיש דברים בגו, הלך הרב ובדק בחדר הפרטי של טבי עבדו וראה שבארון יש לו כל מיני ספרי קודש וכל התשובות שהביא מאדם הזקן במכתב כתובות הן בכתב ידו על צד הגמרא, הבין הרב כי אדם גדול הוא עבדו ניגש אליו ואמר לו אני גוזר עליך שתאמר לי האמת מי כתב כל התשובות שנסתפקנו בבית המדרש כשמוע טבי את דברי רבי שמואל ביקש ממנו שיתן לו חצי שעה ואז יענה תשובה על שאלתו, הסכים רבי שמואל וטבי הלך לבית המרחץ שיפשף את הצבע החום מעליו וחזר עורו לצבע לבן ובא לפני רבי שמואל אך רבו לא הכירו, שאלו מי אתה אמר לו אני טבי עבדך ולאמיתו של דבר אני בנו של הגביר שהסתכסכם ומכיוון שחששתי אולי לא תקבל אותי לישיבה לכן צבעתי את עורי לצבע חום כדי שתקנה אותי לעבד העיקר שאלמד ממך תורה ואכן אני יהודי ולא גוי, תוך כדי כך הבין הרב שכל התשובות הגאוניות הללו הם לא מאליהו הנביא אלא תשובותיו של טבי שנדמה לו כעבד, כשמוע רבי שמואל את דבריו כתב מכתב ואמר לו מכתב זה הרי הוא לאביך שאין לי שום קפידה עליו תן לו את המכתב ותאמר לו כי אני מבקש אותך לחתן עבור בתי, וכך היה. בברכת שבת שלום ומבורכת רוחמה