חברים? מכירים?
"איך אתה אומר שאתה אוהב אותי אם אתה לא יודע מה חסר לי?!" רק מי שמכיר את חברו יכול להרגיש אהבה אמיתית כלפיו, לתת לו את התשובה לשאלת השאלות.
הוא היה שתוי לגמרי. אך ברגע את חברו אורו עיניו, "תגיד, אתה אוהב אותי?"
"בוודאי שאני אוהב אותך", השיב ידידו.
"אז מה חסר לי?" המשיך להקשות השיכור.
"ואיך אדע מה חסר לך?" תמה הידיד.
"אז איך אתה אומר שאתה אוהב אותי" מלמל השיכור, "אם אתה לא יודע מה חסר לי?!?"
רבי משה לייב מסאסוב, ששמע על שיחה קצרה זו, חזר על דברי השיכור ואמר: "אם אתה אוהב את רעך, אתה יודע מה חסר לו…זאת אהבת ישראל!"
לאהוב זה גם להכיר
תגידו, אתם מכירים את החברים שלכם? החברים שלכם מכירים אתכם?
מסתבר, שרוב האנשים לא חשו אף פעם שאחרים באמת מכירים אותם ולכן לא חשו אף פעם אהובים באמת. למעשה, אנשים רבים מרגישים שהם לא יודעים כיצד לאהוב את עצמם, או איך לשמור על מערכת יחסים אוהבת עם אחרים. חלקים לא מעטים באישיותו של כל אדם מהווים תעלומה לגביו, ואישיותם של הסובבים היא תעלומה גדולה עוד יותר.
כדי לעבוד על עצמו, האדם חייב לדעת את עצמו. רק אדם שמכיר את תכונותיו יודע אילו כלים יש לו לצורך הצמיחה הרוחנית שלו, ואילו דברים עליו לתקן. רק אדם שמכיר את חברו יכול לגלות כלפיו אהבה אמיתית, כזו הלוקחת בחשבון את צרכיו המיוחדים, וכזו שלא תשאיר אותו ללא מענה כשהחבר יאמר לו "איך אתה אומר שאתה אוהב אותי אם אתה לא יודע מה חסר לי?!"
כשאוהבים מישהו, צריך להכיר אותו. לכבד את הייחודיות שלו. כך הוא הדבר גם לגבי עצמנו – להכיר את עצמנו! לכבד את הייחודיות שלנו! לזהות כל דבר בעצמנו כדי להגיע להיכרות מקסימלית עם מי שאנחנו. זהו את הנקודות הטובות שבכם, זהו גם את הנקודות הטעונות שיפור ותיקון. נכון, זאת עבודה לא קלה אבל היא תעזור לנו להפנים תחושה אמיתית של הכרה פנימית של עצמנו כבני אדם בעלי ערך, כאלה שיש להם משהו ייחודי להציע לעולם. עבודה זו תעזור לנו גם לזהות את הייחודיות של חברינו – להכיר ולאהוב אותם באמת. "ואהבת לרעך כמוך" – באותה דרך שאתה מכיר את עצמך, משקיע, מטפח, ולבסוף מגיע להיכרות ואהבה לפנימיות ולנשמה שלך, כך גם עשה עם חברך.
אם אתה – החבר הטוב שלי – אוהב אותי, אבל לא רואה או יודע מה חסר לי, זה אומר, מבחינתך, שאני מושלם? שהאמונה ויראת השמים שלי מושלמות? שכל המידות שלי מתוקנות? אני לא כעסן? אני העניו מכל אדם? אני איש חסד? ואם כך, איך נקיים שיחות בהן נוכל לחזק אחד את השני במקומות שצריכים חיזוק? בעצם, האם אני מכיר אותך היטב? יכול להיות שאת השאלות האלו גם אתה צריך לשאול אותי, לא? ואם לא, אז זה אומר שאנחנו דומים? שאין בינינו הבדלים?
מאמרים נוספים בנושא:
להבין את ההבדלים בינינו
לאורך ההיסטוריה ניסו בני אדם, שהתעניינו בטבע האנושי, לנסח שיטות הגדרה שונות שעל ידן אפשר יהיה ליצור סיווגים ולהבין כמה מהגורמים ומהמניעים השונים שיוצרים, בנוסף לחינוך ולבחירה החופשית, מגוון עשיר כל כך של התנהגויות בבני אדם.
בני אדם מורכבים מארבעה יסודות: אש, מים, רוח, עפר. הבדלים באחוזים של כל אחד מהיסודות יוצרים הרכבים שונים ותכונות שונות. לכן, אם נבין שיש דברים שמצד מזג האדם והרכבו קשים לו ביותר בעוד שלאדם אחר קלים מאוד, והוא לא תופס את הקושי של השני, נדע שכל אדם מורכב בצורה שונה. הבנה זו תקל עלינו מאוד לדון את הסובבים אותנו לכף זכות, להכיר ולאהוב אותם באמת.
לראות ולהעריך
אומן יכול להבחין בקשת הרבה יותר רחבה של גווני צבע מסוים, מאשר אדם אחר. מוזיקאי שומע צלילים רבים יותר מזה שאינו מוזיקאי, גם אם שניהם יקשיבו לאותה המוסיקה. במילים אחרות, אנשים תופסים אירועים באופן שונה בהתאם למצב, להכשרה ולכישרונות המולדים שלהם.
דבר זה נכון גם בהבנת בני אדם. ידוע לנו שכל אדם הוא ייחודי. מובן גם לכל אחד כי קל לו להסתדר עם אנשים מסויימים ועם אחרים לא. אבל מה באמת אנו "רואים"? עד לאיזו מידה אנחנו מעריכים את מקור ההבדלים הללו, או את המשמעות המשתקפת מהתנהגויות מסויימות שלנו או של אחרים?
הקב"ה לבטח התכוון שההבדלים העצומים הללו יהיו. הוא גם חייב אותנו לאהוב אחד את השני למרות ההבדלים, ולהעריך את כל מה שהוא יצר ואת כל האנשים שהוא מביא לחיינו. ככל שאנו מבינים יותר את הסובבים אותנו כך אנו יכולים להעריך אותם יותר, במקום לכעוס ולהתנגד בגלל שהם רואים את העולם בדרך שונה מאיתנו.
השוני
ישנם טיפוסי אישיות שונים ובחלקם אף הצלחנו להבחין במהלך חיינו. שמנו לב שיש אנשים מאוד חברותיים, ולעומתם כאלה שאינם חברותיים ואולי אף מבודדים יותר. פגשנו גם את העצמאיים והמאוד והרפתקנים, בעוד שאחרים היו שמרניים ומאופקים יותר. היו גם כאלה שחשבו הרבה לעומת אחרים שהיו מעשיים יותר. יש את אלה המתרגשים בנקל, לעומת אלה שמאורעות מרגשים לא משפיעים עליהם כל כך.
לא קל להבחין בין מהות מולדת שבאדם לבין הרגלים נרכשים ומידות. קשה לדעת אילו דברים ניתן לשנות ואילו מהם רק לכוון. מודעות וקבלה של חולשותינו ונטיותינו הטבעיות לא באה כדי להיכנע לדפוסי התנהגות שליליים. מטרתנו עלי אדמות היא לשפר את עצמנו. על האדם להיות ער למה שקורה בפנימיותו ולבקש מבורא עולם שיוביל אותו בדרך הנכונה עבורו. וכאשר אדם מכיר ומקבל את עצמו, הוא עושה את הצעד הראשון והחשוב ביותר לקראת איזון. בד בבד, עם המודעות ההולכת ומעמיקה לנטיותיו, הוא מתוודע לצורך באיזון ולצורך בהתפתחות חיובית המורכבת ממודעות וקבלת החסרונות ובשיפור פנימיותנו.
כשאדם מכיר ומקבל את עצמו, מבין את ההבדלים, "רואה" ולומד להעריך את עצמו, קל לו לאהוב את חברו. למה? מכיוון שהוא לומד לזהות דברים כל כך חשובים שיסייעו לו להכיר את חברו, להעריך ו"לראות" אותו באמת. וכשהחבר ישאל "מה חסר לי?" בהחלט נדע מה להשיב לו.
"אם אתה אוהב את רעך, אתה יודע מה חסר לו…" זה אומר שאתה יודע איך וכיצד לעזור לו כשהוא צריך. שאתה יודע איך לגשת לנקודה כואבת לו ובאילו כלים להשתמש, מתי לדבר איתו ומתי רק להקשיב. אתה גם יודע מה חסר לו – האם הוא צריך אוזן קשבת או שיחה מחזקת ומעודדת. האם הוא מבקש להרגיש אהוב או להעניק אהבה.
צריך רק להכיר, לאהוב ולהתחבר באמת. כי חברים, זאת באמת מתנה יקרה בחיים.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור