שווה טעות: טובים, לא מרירים
שווה טעות: פוטרתם מהעבודה? הפסדתם משהו? תראו קודם כל איך זה רק לטובה ומה זה עושה לכם! סיפור אמיתי על אישה שטעות הצילה את חייה ממוות!
באותו יום היא סיפרה לי שהיא איבדה את מקום עבודתה, חברתי הטובה. זה אומנם סיפור ארוך ומורכב, אבל באופן עקרוני מדובר בטעות. לקוח חשוב נפגע וחברתי פוטרה למרות שהטעות לא הייתה שלה. מכיוון שהיא עבדה שם כמה חודשים היה קל יותר לעשות ממנה קורבן הפיוס ללקוח.
חברתי חוותה פגיעה והשפלה ובאותו יום חזרה לבית עם הרגשה כבדה. אך את אותו שבוע שהייתה בבית היא העבירה בסיום משימות שהיו על הפרק שבהן לא הצליחה לגעת, וגם כדי לא ליפול לתוך מלכודת הרחמים העצמיים. כל היום היא טיפלה בדברים בבית ומחוצה לו, בעניינים חשובים שהזניחה בגלל שהייתה עסוקה ולא הספיקה להושיט להם זרת כבר מספר חודשים.
כזה היה עניין הביקור אצל הרופא. כבר קרוב לחודשיים שהיא שמה לב לשומה שפתאום נוצרה על הלחי הימנית שלה אך לא הספיקה לבדוק את העניין…
אתם מבינים לאן זה מוביל? מן הסתם, כן. התברר אחרי שעשתה את הבדיקות שהרופא שלח אותה שמדובר ב… גידול סרטני! מיד עם הגילוי הרופא שלח אותה לבית חולים לניתוח בהקדם האפשרי.
אם היא לא הייתה מאבדת את מקום עבודתה, חברתי היקרה עוד הייתה ממשיכה לדחות את הביקור אצל הרופא ומי יודע איך זה היה נגמר. אבל למה להגיע לשם. במקרה שלה, זה נגמר מהר ובלי סיבוכים ומבלי שיתפתח ויתפשט לו סרטן העור בגופה. "תפסנו את זה ממש בזמן" הרופא אמר לה ברגע שתוצאות הבדיקות הגיעו.
אובדן מקום עבודתה הציל את חברתי ממצב קשה מאוד, הרבה יותר מאשר להיות מובטלת לתקופה מסוימת. המרירות שלה הוחלפה במהירות על ידה בהבנה וקבלת המציאות באהבה, לתודה והודיה לבורא עולם עוד ביום בו פוטרה, ועוד יותר התחזקה כשהבינה את החסד העצום והנפלא שהוא עשה איתה.
למרות שאנחנו יודעים שכל מה שהקב"ה עושה איתנו הוא רק לטובה, לא תמיד זה ברור לנו ומתקבל אצלנו בנחת בלב. כמעט לכל אחד מאיתנו יש סיפורים בהם הרע המעושה הפך למועיל ויעיל בדרכים רבות.
גם לי יש לא מעט כאלה. אבל הנה אחד שממש הוכיח לי כמה הקב"ה טוב ורחמן ועושה הכל רק לטובה עם הצלה גדולה.
מאמרים נוספים בנושא:
כשהילדים היו קטנים וגרנו בעיר מסוימת היה אדם מאוד נחמד שהגיע תמיד להתפלל בשבתות, והמשפחות לרוב הזמינו אותו לסעודות שבת. הוא היה מקסים, אדם עם טונות של חוש הומור וכולם אהבו אותו.
מדי פעם ביקשתי מבעלי שיזמין אותו כדי שגם אנחנו נזכה לארח אדם נפלא כזה בבית שלנו, אבל בעלי היה תמיד אומר "לא". באותם ימים בקושי סגרנו את השבוע מבחינה כלכלית. ולהאכיל אדם גדול כמו את אותו אורח מבוקש, זה אומר שצריך לקנות עוד עוף.
האמת, הצטערתי שאני לא יכולה לקחת חלק באירוח כמו שהחברות שלי עשו. ועוד יותר, להאמין שהמצב שלנו באמת היה כזה קשה. הרבה מה לומר לא היה לי. בעלי הוא אדם נפלא ואדיב מטבעו ואם הוא אמר שאין לנו את האפשרות לזה ידעתי שהוא אומר אמת.
אחרי שבועיים, הסתבר שהאורח הזה לא היה כזה נחמד כמו שכולם חשבו. מה כן? הוא היה פדופיל שפגע בילדי המשפחות שאירחו אותו. גילינו את זה רק כשאחד הילדים שבר שתיקה וסיפר לאמא שלו מה הוא חווה. וברגע שזה התפוצץ, האדם הרע הזה ברח ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה, התאדה כמו לא היה.
המצב הכלכלי הקשה שלנו, שגרם לי לא פעם להרגיש כמו הר געש לפני התפרצות, התגלה דווקא כחומת המגן לילדים שלי. חוסר כסף שמנע מאיתנו לארח את האורח המבוקש הגן עליהם כמו חומה חזקה ובצורה.
לא הפסקתי להודות לבורא עולם ששמר על הילדים שלי מהסכנה המזעזעת הזו, גם אם השליח שלו במקרה הזה היה קושי כלכלי.
כי מה אנחנו יודעים? האמת, קצת מאוד. אנחנו כמו ילדים קטנים שחושבים שהם מבינים הכל, אבל אין לנו שמץ של מושג איך אבא שבשמים מנהל את העולם.
לכל מצב יש שתי ידיות. אנחנו יכולים לאחוז בזו שתמלא אותנו בחרדות, או בזו שתמלא אותנו באמונה. הבחירה היא שלנו. והתפילה שלי היא שנזכה לבחור בידית האמונה כדי שנוכל להחזיק אותה עוד יותר חזק.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור