הבנייה האמיתית מתחילה בלב
מותר לנו לא להסכים זה עם זה ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים ואופן לא שנוא ולהיפרד זה מזה בליבנו. צריך לבנות מחדש, והבנייה האמיתית מתחילה מהלב.
סיגל אהביאל ויסטרייך
מותר לנו לא להסכים זה עם זה ואף לחלוק זה על זה, אבל בשום פנים ואופן לא שנוא ולהיפרד זה מזה בליבנו. צריך לבנות מחדש, והבנייה האמיתית מתחילה מהלב.
בכל אחד מאיתנו יש בן אחד או שניים מבין ארבעת הבנים שקולו חזק יותר בתוכנו ואיתו אנו מזדהים יותר. ארבעה בנים בדרך לקבלת התורה, לא רק בליל הסדר.
מהרגע שהם הכריזו על נישואיהם, כל עולם לא הפסיק לדבר על החתונה המלכותית הזו. מה הם ילבשו, מי יבוא ואיך אם ייראו. גם אצלנו זה אוטוטו קורה. קישוטי כלה? מתחילים לדבר על זה!
הפחד חרד למה שיהיה בעתיד ובצעד בוטה מנתק אותנו, אבל האמונה יודעת שהכל לטובה. לאלימות, לייאוש ולכעס יש מה לומר, והאמונה מצטרפת למעגל בכל כוחה. ריקוד החמץ והמצה.
בימים אלה, היחידה המובחרת בכל בית מישראל מתגלה ומגלה את הכישורים המיוחדים לה. והפשיטה על האויב, למשל, תתבצע עם...נר!
למה בורא עולם מחייב אותנו להתנתק מעמוד התווך של כל השנה? מה עומד מאחורי חיוב זה? "לזרוק את הראש" ולעבוד אותו בבחינת "עד דלא ידע"?!?
הוא לא גילה את הסוד הזה לאף אחד. רק לעם אחד. שני המאורות הגדולים, המשפיעים על כל רגע בחייו של האדם, הם השותפים לסוד של בורא עולם. חודש אדר כאן. הגיע הזמן לגלות את הסוד.
מכירים את התחושה הזו של חור ענק בתוך הלב? בנפש? חלל שמצפה להתמלא במשהו שעוד לא גיליתם מהו? של משהו חסר ולא יודעים מה?
אם איבדנו את החשק לקום בבוקר, את הברק בעיניים, את שמחת החיים הטבעית הקיימת בנו - ייתכן מאוד כי טעינו בדרך ואנחנו כבר לא בקשר עם עם הכד הקטן שבתוכנו.
אנחנו מתלבטים מתי ועם מי נתחתן, באיזה מקצוע נעסוק, משקיעים מאמצים, רצים ומשתדלים, אבל נשאלת השאלה: למה להתאמץ אם הכל כתוב בשמים?
הקול הפנימי זמין לנו יותר ככל שלא איבדנו את היכולת לשמוע אותו. ככל שנזהה את צליל האמת ששמענו במעי אימנו מצלצל בתוכנו, יתבהר לנו יותר תפקידנו בעולם.
על פני שתי הבחורות הצעירות והנחמדות הייתה נהרה אחרת. לא משהו מובן. לא משהו שאפשר לגעת בו. אבל היה שם משהו. בערב, כשהתפניתי לחשוב, פתאום נזכרתי...